מפעל הנצחה

 

בהקשר של ספרים, שעוד מעט אולי ייעלמו ממדפי חיינו, יש במילה הנצחה כמעט אירוניה. כוונתי לאיורים מסוימים בספרים מסוימים, שבהם שתלתי רמזים לאנשים אמיתיים.
הסופר בנימין תמוז תכנן לכתוב סדרה בת עשרה ספרים בשם "ספר החברים". בסופו של דבר יצאו רק שני ספרים בסדרה. בספר השני, "מה יותר כדאי, לקחת או לתת", חוטף הבומבוס, גיבור הסיפור הגרגרן, את תמוז וכך הוא מצויר בספר:

 tamuz

בספר "אני וטלי בארץ הלמה", שכתב אברהם שלונסקי בגוף ראשון, חזרתי פעמים רבות על דמותו של שלונסקי, אם כי עשיתי זאת מבלי להסתכל בצילומים אלא מן הזיכרון:

shlonski

בספר "ארבינקא" של אפרים קישון, מופיע קישון עצמו בכמה איורים, ואת ארבינקא ציירתי כבן דמותו של חיים טופול שגילם אותו בסרט והיה חבר קרוב של קישון:

kishon topol

בספר "היא יושבה לחלון" - שירי אהבה של ח. נ. ביאליק, הכנסתי דיוקן של ביאליק בכל איור. דיוקנים אלה התבססו על צילומים של המשורר מתקופות שונות:

bialik yoshva

השיר הראשון בספר "באמת אלף-בית" מאת אפרים סידון מספר על אבנר. את אבנר ציירתי דומה לחברי אבנר כץ, אלא מה..:

avner alef bet

הספר "סיפור מהלב", שכתב אפרים סידון יצא לאור ביוזמתם ועזרתם של חברי פרופסור ג'יי לביא מנתח ומשתיל לב, ושל שרונה בן עמי אותה הכרתי דרך ג'יי. את הרופא המוזכר בספר ציירתי בדמותו של ג'יי לביא:

j lavi hearts

הדמות הראשית בספר "צֵיד הסנרק" של לואיס קרול הוא ה- Bellman (פעמונר). בתרגומה לספר קראה לו ניצה בן ארי "הכרוז". מאיירים רבים בעולם התמודדו עם הספר הזה, ויש מהם שהעניקו לכרוז דמות של אישיות ידועה. הראשון שצייר את הספר לבקשתו של לואיס קרול היה הנרי הולידיי, והוא העניק לכרוז את דמותו המרשימה של המשורר אלפרד לורד טניסון:

tanison

בספר שתרגמה ניצה בן ארי איירתי את הכרוז קצת דומה לי עצמי:

hunting of the snark

כתוב תגובה

* - שדה חובה