דמעות של תות

 

מעולם לא פגשתי את תרצה אתר, אבל תמיד אהבתי את הסיפור "האריה שאהב תות", שהופיע בספר סיפורים של תרצה אתר כבר לפני שנים רבות. חברי שלמה ניצן, כשרצה לשמח ילדים, היה קורא להם את הסיפור המקסים הזה.
אבנר גלילי, עורך גרפי ומפיק ספרי ילדים בהוצאת הקיבוץ המאוחד, שהוא גם מאייר, הוא שהציע להוצאה להוציא ספר נפרד רק מהסיפור הזה. עוזי שביט מנכ"ל ההוצאה הציע לי לאייר אותו. שמחתי מאוד למרות שלא היה לי ניסיון רב באיור אריות, אבל עד מהרה גיליתי שאני נהנה מזה (באבשלום-קורית קוראים לזה כנראה "גילוי אריות").
בזמן עבודה על ספר, אני נוהג לתלות בסטודיו איורים על הקיר למשך כמה ימים, כדי להתרגל אליהם ולזהות פגמים. חברי ג'יי לביא רק הציץ באיורים ואמר לי בזו הלשון: הספר הזה הולך להיות הצלחה ענקית, זכור מה שאני אומר לך. כנראה שצריך מישהו לא מהמקצוע כדי לזהות הצלחה. מאז אני משתמש בג'יי כ"מזה"צ" (מזהה הצלחות) וזה עובד מצוין. ניסינו את זה גם בכיוון ההפוך, כלומר שג'יי מראה לי חולה שהוא עומד להחליף לו לב ושואל לדעתי. גם אז זה תמיד מצליח, כלומר אני אומר תמיד שהניתוח יצליח וזה אכן מתממש.
מסתבר שילדים רבים רואים בדף הבטנה (ה"פורזץ") מעין משחק זיהוי של מאכלים, וכמה ילדים אפילו סימנו בספר את המאכלים שהם אוהבים:
arie_forzatz
תרצה אתר לא כתבה שהאריה מזיל דמעות בצורת תותים, אבל זאת הייתה דרכי לתת ביטוי למילה "תות" שהיא המפתח המוזיקאלי של הספר (לכן אולי קשה לתרגם את הספר הזה לשפות אחרות).

אחד האיורים האהובים עלי הוא של האריה מנגב את הדמעות בסמרטוט (למטה משמאל). ילד אחד שאל אותי מה קורה לדמעות שהן תותים כשהאריה מנגב אותן?

tears

 

 

2 תגובות

  • לינק לתגובה צבי עמלי רביעי, 13 פברואר 2013 22:05 נשלח על ידי צבי עמלי

    האריה ודאי ניגב את הדמעות בסמרתות.
    אגב, הדודה שרה עליה השלום הייתה נוהגת לומר שמטוט (תרכובת של שמטה וסמרטוט).
    האתר מהנה מאוד.

  • לינק לתגובה קליה פנינה רביעי, 13 פברואר 2013 10:38 נשלח על ידי קליה פנינה

    נפלא! הרוח והעבודות שלך מפיחים בחיים אהבה וצחוק..
    תמשיך ותמשיך

כתוב תגובה

* - שדה חובה