אימא של אסף כותבת מכתבים

 

עוד לפני שידענו מה ייצא מאסף הראל, אימא שלו כתבה את ספר הילדים הזה:
cover
נירה ואני התיידדנו בימים שנירה ערכה את עיתון הילדים פילון, לדעתי העיתון הטוב מסוגו שיצא בארץ, וזאת בזכות היכולת של נירה לאסוף את טובי הכותבים והמאיירים לילדים.
כשהספר יצא אסף היה כבר בן 15, אם כי הוא נכתב כשהיה צעיר יותר, בשנות השמונים המוקדמות והרשימות אף שודרו בגלי צה"ל. למרות שהמכתבים כתובים על ידי אימא שלו, אסף עצמו מופיע רק בכמה מכתבים, לדוגמא במכתב שמיועד למורה:
assaf_34_5

העובדה שמדובר במכתבים שמעולם לא נשלחו, אפשרה לנירה לכתוב דברים שהנמען לא תמיד היה שמח לקרוא. כשקוראים את המכתבים שכתובים בהומור מבינים, לדעתי, מאין הגיע לאסף ההומור הנפלא שלו.
חלק מהמכתבים ממוענים לחפצים או לבעלי חיים כמו המכתב הזה למשל שמיועד לשניצל:
assaf_54_5

או לג'וקים:

assasf_31-2

או אפילו למושגים אבסטרקטיים כמו "סוד" או "עונש":
assaf_64-5
בימים ההם עיצבתי בעצמי את כל הספרים שאיירתי, וכפי שנוכחתם, כל האיורים היו בצורת בולים שבחלק מהם יש משחק גרפי בפֶּרפוֹרָציה. וכמובן בחותמות, ששם הייתה לי הזדמנות להוסיף טקסטים קצרים משלי.

הנה שתי כפולות הבטנה (מה שמכונה בעגה המקצועית "פורזץ")
front_forzatz

back_forzatz
הספר יצא לאור בהוצאת שבא שאחד השותפים בה היה אלי שמעוני. אלי, שהיה בעצמו מעצב מעולה ומומחה לדפוס, הוציא מתחת ידיו הפקה נפלאה על נייר משובח. אני מתגעגע ליכולותיו של אלי.
נירה ממשיכה להוציא ספרי ילדים נפלאים ועורכת את האתר דףדף אותו הקימה, והיא כמובן אימא של אסף הראל מהטלוויזיה.

1 תגובה

כתוב תגובה

* - שדה חובה