הספר הסודי של הרופא

שנים רבות של עבודה עם סופרים ומו"לים לימדו אותי לא לקחת על עצמי את תפקיד ה"סוכן". מדי פעם מבקש ממני מישהו (חבר או לא חבר) שאציג בפני המו"לים איתם אני קשור את הספר שכתב. היום אני מסרב. הסיכוי שהספר יקבל סירוב ואני אהיה זה שמבשר על כך לסופר הוא גדול, וזאת רק אחת הדרכים לאבד חבר.

 את פרופסור שלמה לניאדו, רופא הלב המפורסם, הכרתי דרך חברנו המשותף יצחק קרונזון. מאחר ונקשרו בינינו קשרי ידידות, ביקש ממני שלמה שאציע את הספר הראשון שכתב, הספר הסודי של הרופא, להוצאת עם עובד. העורכת הראשית בהוצאה הייתה אז חברתי הקרובה נירה הראל. חשבתי ששמו של שלמה לניאדו שהלך לפניו, יפתח לו שער גם כסופר (שהרי כבר ראינו בהיסטוריה מקרים כאלה), אבל ההוצאה דחתה את הספר.

לימים יצא הספר לאור, ואני, כמחווה לחבר – וגם קצת מונע על ידי רגשות אשם - עשיתי לספר איורים רבים, שאותם אני אוהב עד היום:
liberty

suicide

labor

fantasy

cloud

director

worms_war

fairy

אינני יודע עד כמה השפיע הדבר על היחסים בין שלמה לביני. היום אין לנו קשר, אבל אני בטוח שזה לא בגלל שהייתי "השליח המרתוני". דבר אחד אני כן יודע: לימים, לאחר שהספר יצא בהוצאה אחרת, פגש פרופסור לניאדו את מי שהיה מנכ"ל ההוצאה ב"עם עובד", איש חביב מאוד, וסיפר לו על הדחייה.
"למה לא פנית אלי?" אמר לו המנכ"ל, "הייתי מוציא את זה".
אה, כן, שכחתי לספר שהמנכ"ל היה חולה לב.
בעניין זה אוסיף עוד שני פרטים:
1. שלמה, שעזב בינתיים מפאת גילו את הרפואה, הוא היום סופר.
2. בכל זאת לקחתי על עצמי מאז פעם אחת נוספת להיות סוכן, וגם הפעם הסופרת היא רופאה. שמה אורית אבני בר-און, פסיכיאטרית, שכותבת נפלא. לאחר שהתאהבתי בדברים שהיא כותבת, איירתי ספר ילדים שכתבה בשם הילדה שלא ידעה לישון.
שלוש שנים חיזרתי על פתחי הוצאות הספרים, ובימים אלה יצא הספר המצוין הזה. לאור. כעת נותר לברר האם מישהו בעל השפעה בהוצאת כתר סובל מבעיות שינה.
girl_dont_know_sleep

5 תגובות

  • לינק לתגובה עטרה ראשון, 05 מאי 2013 23:18 נשלח על ידי עטרה

    דני מותק, הספר על הילדה שלא יודעת לישון - מקסים! המחברת באמת כותבת נפלא. והציורים שלך - שפתיים יישקו! מזמן לא השתגעתי ככה על איוריך, רואים שאהבת את הספר! הנה, כתבתי עליו במרמלדה וגם הפניתי את הקוראים לכאן:
    http://marmelada.xnet.co.il/49670/%D7%A2%D7%A8%D7%94/

  • לינק לתגובה אפרת חמישי, 02 מאי 2013 18:58 נשלח על ידי אפרת

    דני,כרגיל איורים מצויינים,במיוחד ההוא עם העצים במחנה צבאי.
    וככה זה בדרך כלל אפילו המציאו על זה פתגם,משהו בשלושה חלקים-כוונות טובות,דרך וגיהינם.
    תודה על הכל!

  • לינק לתגובה יורם חמישי, 02 מאי 2013 15:51 נשלח על ידי יורם

    נחמד מאד, אבל היה לך גם ספר יפה שקשור לרפואה ובריאות. והוא פרי יוזמה של פרופ. וידנה מנתח הלב לשעבר מבלינסון, ורותי הלווי האחות הראשית לשעבר של בית חולים שניידר. הספר נכתב בידי יהודה אטלס, אוייר על ידך, נקרא תיקון הלב. הוא עוסק בהכנה נפשית של ילדים לניתוח לב ונדפס בשלוש מהדורות: עברית, אנגלית וערבית (תרגם חברי סמיר דרוויש).
    מהיכן אני יודע? - ידע אישי, יעני, גילוי נאות, אני הפקתי אותו.
    יורם

  • לינק לתגובה תרזה איזנברג חמישי, 02 מאי 2013 14:38 נשלח על ידי תרזה איזנברג

    דני, פשוט אין כמוך. באהבה תרזה

  • לינק לתגובה עדנה חמישי, 02 מאי 2013 14:30 נשלח על ידי עדנה

    דני היקר,
    אני זוכרת עדיין היטב את הפניות שרבים עשו אלי כדי שאשפיע במקומות מסויימים וזו רעה חולה ומציקה ואני מזדהה איתך לחלוטין בעניין זה. מחוות סיפרותיות כמו זו שאתה מציג כאן - זה עניין אחר ויש בו טעם של חיבה אמיתית שיש לך אל הכותב ואל הכתוב. האיורים הנפלאים שלך גורמים לי רצון לחפש את הספר בחנויות ומקווה שלא יקשה להשיגו, וכן את ספר הילדים של הפסיכיאטרית, שכן זה ממש משקרן אותי ולא בכדי.
    הפוריות היצירתית והרוחנית שלך היא השראה נהדרת עבורי.
    עדנה דשבסקי

כתוב תגובה

* - שדה חובה