איור הוא אמנות?

בכל מיני הזדמנויות כשאני אומר את המשפט, "איור זה לא אמנות", מתקוממים רבים מהשומעים ורובם רואים בו הצטנעות שלא במקומה, שהרי אם אתם זוכרים אני עצמי מאייר. חלק מהמתקוממים רואים במילה אמנות מין ציון של איכות. מי שחושב כך יכול להגיד גם: "הספר שלי הוא אמן" ואולי גם: "השרברב שלי הוא ממש אמן". עם מי שקורא "אמן" לכל בעל מקצוע טוב, אין לי שום ויכוח. מסתבר שהבעיה היא לנסות ולברר מה זאת אמנות? ובעניין זה, למרות נהרות המילים שזרמו, אין בדיוק הסכמה.

 המושג "אמנות" (ולעניינינו אני מדבר על אמנות פלסטית) כלל בעבר הרחוק תפקידים חברתיים שבינתיים חרגו ממנו. פעם לאמנות היה גם תפקיד ללמד, להביא מידע חזותי ולתעד. לא במקרה חלה באמצע המאה ה-19 מהפכה גדולה שבסופו של דבר זכתה לשם "אימפרסיוניזם", וממש באותו זמן למד העולם להכיר את הצילום, שבמשך שנים, ביחד עם אחיו הצעיר הקולנוע, העמיסו על שכמם את המשא הכבד של התיעוד והמידע החזותי.

האמנות פנתה לאפיקים לא "פיגורטיביים" והחלה לאמץ לעצמה את תפקידה החשוב מאז, לאמור "חקר העולם החזותי" ואפילו "הפילוסופיה של החזותי". מאותו זמן החלו לנשור מחיק האמנות גם האיור וגם העיצוב וזאת מהסיבה הפשוטה שלמקצועות האלה לא היו הכלים להצעיד את האמנות קדימה, ולמרות שמדובר במקצועות "יצירתיים", שמטבע הדברים עוסקים בחקר עצמם, אין להם אפשרות להיכנס למחוזות שהאמנות נוגעת בהם. האיור מטבעו עוסק בפיגורטיבי ומכאן ששטחים נרחבים שנמצאים בתחום אותו חוקרת האמנות, חסומים בפניו.
התופעה שמקצועות מתפצלים ונפרדים זה מזה איננה מיוחדת רק לאיור. כמי שיש לו עניין בהיסטוריה של העיר לונדון, אני מכיר את המועדון (HALL) של גילדת הַסַפָּרים והמנתחים, שבעבר היו תחת אותה מטריה מקצועית. היום כידוע מדובר בשני מקצועות שאין כמעט קשר ביניהם, מלבד העובדה ששניהם משתמשים (לפעמים) במספריים.
מכל מה שאמרתי לעיל אין להסיק שלא היו ושאין גם היום אמנים שעוסקים גם באיור או מאיירים שעוסקים גם ב"אמנות".
דלקרואה הכין איורים מצויינים לפאוסט ומארק שאגאל אייר את נפשות מתות:
faust

shagalמניחי היסודות לאיור הישראלי היו שני אמנים מצוינים: נחום גוטמן ואריה נבון. שניהם הציגו את עצמם כ"ציירים", למרות שבחייהם רוב העיסוק שלהם לצרכי פרנסה היה איור, ובמקרה של נבון גם תפאורה לתיאטרון.
גוטמן, שללא ספק היה המאייר החשוב ביותר שחי בישראל, טען בספר "בין חולות ותכול שמים" שכתב אהוד בן עזר מפיו, כי נאלץ להתפרנס מאיור, שכן לא היה יכול לעשות לביתו בתחום הציור והוא סלד מהרעיון להיות מורה לאמנות, עיסוק שפרנס אז כמעט את כל האמנים:
gutman
למרות שציוריו של גוטמן נמכרים היטב גם היום, התדמית שלו כאמן סובלת עד היום בקרב חלק מחוקרי האמנות מהשנים הרבות שבהן עסק באיור.
אחד האמנים הגדולים של הדור שלנו בארץ הוא ללא ספק אבנר כץ, שבמשך שנים עסק באיור ונחשב לאחר המאיירים החשובים שלנו. רק בשנים האחרונות מגלה הממסד האמנותי את אבנר כץ האמן, ובחודש יוני הקרוב יערוך לו מוזיאון תל אביב תערוכה מקיפה. אבל העובדה היא שבמשך שנים לא היה אבנר כץ נוכח באוספים המשמעותיים כשמדובר ב"אמנות ישראלית" נובעת מכך שהציבור הכיר אותו בעיקר כמאייר.
הסיבה העיקרית שעניין זה מעסיק אותי, ושאני מרבה להזכיר אותו ברשימות ובהרצאות, היא שרוב מי שמתנגד לתפיסה הזאת בעצם לא מכיר ובעיקר לא רוצה להכיר את מה שמכונה "אמנות עכשווית". בעימות שהיה לי בעבר עם כמה פרופסורים לאמנות בנושא "האם איור הוא אמנות" התברר במהלך הדיון ששלושתם התייחסו לאמנות פחות או יותר רק למה שנעשה עד סוף המאה ה-19.
יש מאיירים שרואים פחיתות כבוד בכך שאינם רשאים לשאת את התואר "אמן" ולעניין זה אני חייב לציין שעיני איני צרה בשום תואר שאדם מעניק לעצמו. נראה לי שמי שבאמת ובתמים שלם עם מה שהוא, אינו צריך לעסוק בתארים ובהיררכיה. אלא שהיום כמעט אין דבר שאין לו תואר. כשנשאלתי אם יש היררכיה במקצועות האלו, התשובה שלי ברורה: אני מכיר מאיירים רבים שאם היתה ניתנת להם האפשרות (בעיקר הכלכלית) הם היו עוזבים את האיור והופכים לציירים אמנים. ולעומת זאת, כמעט שלא פגשתי צייר שאמר לי שחלום חייו זה להיות מאייר. כך שהיררכיה כנראה קיימת, אבל לי לא אכפת. גם בראיון הזה שערך איתי בני תומר ישנה התייחסות נרחבת לעניין.
והנה איורים שעשו פיקאסו ודאלי לספרים:
lysistrata

dali

5 תגובות

  • לינק לתגובה תירזה איזנברג שני, 27 מאי 2013 10:47 נשלח על ידי תירזה איזנברג

    מאיר עיניים המאמר הזה שלך. (והפרגון לאבנר)

    לי נראה שדווקא איור הוא המדיום הקשה יותר. לא כל כך קל להתחבר למחשבותיו ולכוונותיו של מישהו אחר, לא כל כך קל לתת פן אחר לכתוב, או להדגיש אותו או ל"מלא" אותו - מה שאתה עושה בהצלחה כל כך מופלאה!

    אז אולי ההיררכייה היא בכלל הפוכה?

  • לינק לתגובה יוסי שדה שבת, 25 מאי 2013 22:34 נשלח על ידי יוסי שדה

    מה עושה יצירה טובה ליצירה טובה?
    במוסיקה, בספרות, בציור- השאלה אינה מניחה לי.
    לאמר- אם פרלמן ינגן בבר מצוה של זילברשטיין- אז הוא יפסיק להיות כנר גאון?
    גדולי האמנים בציור- עשו זאת לפרנסתם- ובהרבה מקרים- השתכרו בקושי רב. אז רמברנדט הפסיק להיות רמברנדט?
    אנחנו כמובן מחפשים איזה עמוד, להישען עליו, איזה הגדרה שתאיר את דרכנו.
    מאייר טוב הוא אמן, וצייר גרוע הוא צייר גרוע.
    זה כל הסיפור, דני.

  • לינק לתגובה דב שישי, 24 מאי 2013 20:45 נשלח על ידי דב

    כל מי שבאמת מתעניין שיקרא את המאמר הרצוף בזה עד סופו ואחרי כן שיחזור ויקרא אותו שוב ושוב
    http://www.asllinea.org/what-art-is/

  • לינק לתגובה דבי שישי, 24 מאי 2013 16:29 נשלח על ידי דבי

    אישית, אני לא מתה על הגדרות יותר מדי, ובטח לא בתחום האמנות, אבל כאדם יוצר ומצייר בעצמי - איורים הם יצירות אמנות לכל דבר, גם אם הם נעשים תחת מגבלת הטקסט. כמו שלגרפיקה קראו (לפחות ככה למדתי בתיכון לפני מעל 20 שנה) אמנות שימושית, כך האיורים יש בהם שימוש ויש בהם אמנות - ובשפע. מבחינתי הספר האידאלי הוא ספר שהמילה הכתובה בו והאיורים שניהם גורמים לי להתעלות נפש. אמנות מבחינת התחושה שלי היא יצירה שמגרה רגש, ויש לא מעט מאיירים, כולל כבודו, שגם האיורים שלהם, ולו בספר ילדים שאינו יצירת מופת מפוארת אלא ספר חביב בלבד, מעוררים המון רגש. לכן אני מרגישה שזו אמנות.
    לי אישית מעולם לא יצא לאייר ספר (היה איזה ניסיון שלא צלח בעקבות קצר עם הסופרת שלא רצתה לשלם) אבל אני לא שוללת את החוויה ויש ספרים שבהחלט מציתים את הדמיון ומגרים לי את היד לפעולה.
    תרצה או לא תרצה - אני רואה בך אמן, והאיורים שלך משובבי נפש!

  • לינק לתגובה דן מלר שישי, 24 מאי 2013 14:42 נשלח על ידי דן מלר

    דני קרמן - לפני שנגדיר מה זה איור, חובה עלינו להגדיר מה זו אמנות. אשמח לשמוע את ההגדרה שלך

כתוב תגובה

* - שדה חובה