משטרה לכל מטרה

זהו עוד ניסיון להוכיח שלפעמים דווקא כשאני מאייר ספרים או נושאים שאין לי מושג בהם, התוצאות מפתיעות אותי לטובה. ייתכן שההסבר פשוט: ככל שאני מתרחק מהנושא הכתוב כך אני מצליח יותר. למה אני לא מצליח להתרחק מנושא שאני מכיר או מבין בו? יבואו הפסיכולוגים ויש להניח שישתמשו במונח "לְרַצּוֹת" , דהיינו שהצורך שלי לרצות את הכותב הוא בעוכרי.

אינני מסוגל לזכור כמה טורים היו לי בעיתונות הכתובה. הסיבה היא, שרובם הופיעו בעיתונים שלא ידעתי על קיומם, עיתונים שחלקם כבר לא קיימים. הקורא המצוי לא יגיע אליהם אם הוא לא שוטר, למשל. ובכן, הנה עיתון של המשטרה מראות המשטרה, שערך ידידי אמנון קווה. במדור שלי הייתי אמור להביא הומור לשוטרים. שם המדור: משטרה לכל מטרה - עובדות מוזרות על משטרים ומשטרות. וכמו כל שקרן הרחקתי עדותי הרחק ככל האפשר. המדור הראשון היה זה:
1
כמובן שרציתי להביא לידיעת הציבור וגם לידיעת השוטרים כמה חשובה היא הסבלנות. כדרכי, שתלתי בתוך הטקסטים רמזים לאהבות ישנות: מריפוזה היא שם העיירה שבדה הסופר הקנדי סטפן ליקוק, ששמו קוצר להיות שמו של השוטר. אני לא יודע אם הצלחתי להצחיק את השוטרים.
את המקרה השני מיקמתי בטורקיה:
2
"מוראט" הוא שם שזכרתי מכתביו של ויליאם סארויאן. הרי לא חשבתם שלא אטפל בטביעת אצבעות:
3
במדור הרביעי ניסיתי להעביר מסר שברוב המקרים השוטרים עושים מעל ומעבר והציבור עדיין אינו מרוצה. ככה זה נראה:
4
לקראת מדור מס' 5 קיוויתי כבר שהצלחתי לחנך את השוטרים, שכידוע בנויים בעיקר מ"סנס" ולהזריק להם מעט "נונסנס":
5
זאת הייתה הזדמנות להומאז' קטן להיצ'קוק שגרם לי נחת מרובה בסרט "מי רצח את הארי" – וגם הזדמנות להמציא כלי נגינה חדש. אחד השוטרים צלצל אלי ושאל אם אכן יש במציאות כלי שנקרא "גרמוניקה". עניתי לו במשפטים שלמדתי מהמשטרה: "עוד לא ידוע, אבל יש קצה חוט."
את המדור הבא מיקמתי בשלזיה בסוף המאה ה-19. הפעם ממש הגזמתי:
6
אפילו היום, כשאני מתבונן בדף הזה, אני לא מבין מה רציתי אז.
המדור הבא עסק בסקרים. כששואלים אותי אם אני גם צייר של קומיקס (שזה מאד חשוב היום), אני מביא את העמוד הבא:
7
ומספר 8 היה המדור האחרון. אולי אחרון בגלל שהגזמתי כשהפכתי את השוטרים לגנבים?
8

1 תגובה

  • לינק לתגובה תרזה איזנברג רביעי, 05 יוני 2013 11:41 נשלח על ידי תרזה איזנברג

    ואיך הגיבו השוטרים?

כתוב תגובה

* - שדה חובה