הלילה יש לשמוח

אנחנו עם שידוע בכך שהוא אוהב לשיר. כמו הוולשים. וכמו האירים. וכמו הנורווגים. וכמו ההולנדים. והגרמנים... בעצם כל העמים אוהבים לשיר. שירה בציבור מעניקה לנו תחושה שאנחנו מאוחדים, ולכן אין לכם יום יפה לשירה בציבור כיום העצמאות.
שירונים יצא לי לצייר עוד בימים שהיינו מציירים על סטנסיל. אבל בימים שהייתי מאייר של ידיעות אחרונות, איירתי אינספור שירונים, רובם לימי העצמאות. זה היה הולך ככה: נוח מוזס, העורך המיתולוגי, היה מצלצל אלי ואומר לי משהו כזה: "דני, יש לנו השנה רעיון. אנחנו רוצים לתת לקוראים שלנו שירון ליום העצמאות". כאן הייתה בדבריו פאוזה קטנה, ואני הייתי מאשר שזה רעיון מקורי. ואז נוח היה אומר: "ואני רוצה להזמין אצלך איזה 20 או 30 ציורימצ'יקלאך (ציורימצ'יקלאך, למי שלא מבין, זאת הקטנה חביבה ואידישאית ל"ציורים"). ואני הייתי עונה: "נוח, ציורימצ'יקלאך וציורים עולים אותו מחיר".
ואז הייתי יושב וחושב באיזה סגנון או באיזו טכניקה אצייר הפעם את הרעיון המקורי הזה. לפעמים הייתי עושה רישומים מהירים נוסח אריה נבון. לפעמים הייתי עושה ציורים דמויי חיתוך עץ, ולפעמים, כמו במקרה הבא, ציורים בקו נגטיבי. לשיר שמח עשיתי את האיור הזה:
happy_song

זה להנה לנו ניגון יש:

we_have_melody

זה להיי טירילי:

hi_tirili

וזה, כמה מפתיע, לשיר על גבעות שייח אברק:

sheik_abreik

 

אבל בשנת תשמ"ה (איך זה בעברית?), מה שנקרא "בפרוס השנה", הדפיס ידיעות אחרונות שירון ששמו היה "כאן קבור הכלב" – משירי להקת כוורת.
caveret_cover

זה היה השירון שהכי אהבתי לאייר והנה כמה עמודים ממנו:

tight_ear
we_didnt_know
grossery
nail_eater
arivederci
golyath
berried_dog
happy_world
nice
she_inbetween

7 תגובות

  • לינק לתגובה נועה לוי שבת, 21 ספטמבר 2013 09:58 נשלח על ידי נועה לוי

    החוברת של כוורת מדהימה.

    המון תודה,
    נועה

  • לינק לתגובה רחל שלישי, 23 יולי 2013 09:24 נשלח על ידי רחל

    איזה יופי, כיף גדול לקרוא (כרגיל)

  • לינק לתגובה אפרת שלישי, 23 יולי 2013 07:57 נשלח על ידי אפרת

    איזה יופי השירון של כוורת.ד"ש לחבר'ה:דיזי,לייטון,הנרי ג'יימס,פרסי ,אדית,ההוא מחוות החיות שהיה גם באח הגדול,כולם!

  • לינק לתגובה דנה שלישי, 23 יולי 2013 01:18 נשלח על ידי דנה

    כמה מרגש!
    זיהיתי את האיורים של "כאן קבור הכלב".
    אחי ואני רבנו על השירון, לשמחתי הרבה זכיתי בו ושמרתי עלו מכל משמר בתוך ספר הזכרונות מחגיגות בת המצווה.
    כבוד גדול להודות לך ועל החיוך שהעלת על פני לאורך השנים ושבזכותך יצאתי עכשו לטיול קסום בעבר.
    תענוג צרוף!!!

  • לינק לתגובה יצחק שני, 22 יולי 2013 23:48 נשלח על ידי יצחק

    חיפשתי את מועד כתיבת הקטע. מבין שהכוונה לשירה בציבור לכבוד הרך הנולד בבירתנו האלטרנטיבית לונדון. בשעה טובה! העולם שמח!

  • לינק לתגובה יורם שני, 22 יולי 2013 22:32 נשלח על ידי יורם

    הסיפור על הציוריצ'יקלך של נוח מוזס הזכירו לי לוח שנה של הסנה שאהבתי מאד. זה היה לוח קיר בלי ציור או צילום או איור גדול. ימי החודש היו החלק הגרפי. אני אפילו חושב שהרעיון המקורי היה של דני : אני אספתי ארועים שוליים מתולדות הישוב ועולם היהודי כמו למשל: במקום יום הולדתו של ביאליק נכנס התאריך בו ביקר בראשון לציון והאזין לנגינת התזמורת המקומית (סתםם), במקום בן גוריון מכריז על הקמת המדינה מצאתי את התאריך בו הוא התגייס לצבא התורכי וכיו"ב . ליד כל אירוע כזה דני צייר ציורצ'יקלך צבעוניים מצחיקים מאד אבל אנחנו קראנו להם אז וינייטות. הלוח חולק בעשרות אלפים על ידי סוכני הסנה וגם צורף למהדורת ראש השנה של אחד העיתונים היומיים. ומכיוון שכך לא נשאר אפילו עותק אחד בשבילי

  • לינק לתגובה יוסי שדה שני, 22 יולי 2013 22:11 נשלח על ידי יוסי שדה

    איזה פוריות!
    מדהים לחשוב שאת כל זה עשה איש אחד!!

כתוב תגובה

* - שדה חובה