קוראים לזה טכניקה מעורבת

לכל יוצר יש יחסים מיוחדים עם הטכניקות שבהן הוא מביא לכלל ביטוי את המה שיש לו להגיד. כשאין הרבה מה להגיד, קורה שהטכניקה פשוט משתלטת על היוצר. אני רואה בעיני רוחי את אמן האייר בראש היפני שברגע של חולשה בחר לתקן איזה דבר שעשה ב"אייר בראש" בציפורן רגילה, ואז, כשהבין את האסון, נעץ את הציפורן בבטן העליונה והתאבד.

 בבתי הספר לאמנות נשמע לפעמים המשפט, למה לא שמרת על השפה? כשבמילה שפה מתכוונים לטכניקה. על הדבר הזה שמכונה שפה אמנותית אנסה לכתוב פעם רשומה מיוחדת. הפעם אנסה להסביר בעזרת דוגמאות למה כמעט כל האיורים שלי נעשים ב"טכניקה מעורבת".

אני מודה שלפעמים גם אני כועס על עצמי בשעה שאני מצייר פנים באקריליק, אבל כשאני מגיע לריסים, אז במקום לשבור את הראש איך עושים ריסים באקריליק, אני פשוט לוקח רפידוגרף ומצייר את הריסים.
יש משהו מוזר ואפילו מקומם בפתקים - הקטנים, שבדרך כלל קשה לקרוא אותם – במוזיאון, שעליהם מצוינת הטכניקה.
אני מתכוון לזה שאם זה ציור בצבע שמן אז כתוב: שמן על בד; ואם מצויר בעיפרון, כתוב: עיפרון על נייר, ודווקא במקומות שבהם השתמש האמן בהדבקות, במריחת צבע תעשייתי ובחריטות סכין, ששם זה גם מעניין אותי וגם קשה לי לפענח איך זה צויר, כתוב: טכניקה מעורבתהאם שמתם לב לטיפשות הזאת שדווקא במקומות שבהם קל למי שמתעניין לדעת בעצמו, הוא מקבל מידע, ובמקומות שקשה למסתכל לפענח, שם אומרים לו, זה לא צריך לעניין אותך.
זאת הייתה הקדמה ארוכה כדי לומר שאין בעיני שום יתרון לעבודה שבה הקפיד היוצר להשתמש בטכניקה אחת. כאן אני מראה איורים שונים שרובם לא הודפסו, ואנסה להראות את שילוב הטכניקות השונות, ובמידה שאני מסוגל גם לנסות ולהסביר את ההחלטות. אלא שאל תצפו להרבה בעניין זה של ההסבר, שכן קשה להסביר בהגיון דברים שנעשו באופן אינטואיטיבי.
בספר ילקוט הכזבים, שאקדיש לו בקרוב רשימה נפרדת, השתמשתי בכל האמצעים הטכניים שנמצאים בסטודיו שלי, פרט לצבעי שמן, שבהם אני ממילא לא עובד.
הנה איור אחד לכזב הבא:

 02

03

04

05

06

רוב האיורים שאני משתדל להביא ברשומות כאן הם איורים שלא הופיעו בדפוס ובפומבי. יש לי עדיין תפיסת עולם טיפשית שטוענת שמה שהודפס בספר, אנשים גם ראו. האיור הבא נעשה לספר של חתולי (אלי שרייבר), שנקרא איש בלי פיצה. אגב, הספר הזה ראה אור ואת האיורים המצוינים עשה אבנר כץ.

 

13

14

15

הנה שני עמודים מספר שלא ראה אור. זה סיפור לילדים מעשה באבטיח שכתב יורם קניוק כשנתיים לפני שמת. זהו אחד משני סיפורים שקניוק שלח לי בתקווה שנעבוד עליהם יחד.
הוצאת ידיעות ספרים, שהוציאה בשנים האחרונות את ספריו, שרובם היו הצלחתו גדולות, דחתה את הספר הזה, וכאמור הוא טרם יצא. אני מביא כאן את שני העמודים עם הטקסט, כולל טקסטים בכתב יד שהוספתי, ברשותו  כמובן.


16

17

18

19

20


21

האיור הבא נעשה לסיפור שכתב אבנר כץ ואני איירתי. מדובר בספר יחיד בעבודת יד שנתנו אבנר ואני לחברנו האהוב שמואל הדר (שמיל) ליום הולדתו ה-70. מדובר באירוע מעברנו, בימי הלימודים בבצלאל בשנות ה-50, כשנשכרנו על ידי בעל מסעדה מזרחית לצייר ציור קיר במסעדה, תמורת כך וכך ארוחות שנאכל שם באותה שנה. בציור נראה יחזקאל, בעל המסעדה, מתבונן בסקיצה. אנחנו היינו אז תלמידי השנה הראשונה בבצלאל והמורה שלנו, יוסי שטרן, לימד אותנו כמה טכניקות ציוריות (שטריך יבש, שטריך רטוב וטופף), כך שבציור הזה השתמשתי בין השאר בשלוש הטכניקות האלה.


22


האיור הבא, מתאר את המעמד של קניית החומרים להכנת ציור הקיר. חדי העין יגלו פה קטע צילומי, רישום מדוקדק של ראש המוכר ברפידוגרף עדין. לעומת זאת, הבגדים והיד שלו הם רישום מרושל בעיפרון. אני מצויר בקונטור חום. שמיל (שבודק מברשת) רשום במכחול, ואבנר, שהיה לובש תמיד שחור ברוח הבוהמה של אז, מתואר ככתם כהה.


23


האיור הבא מתאר את הארוחה הראשונה שאכלנו אצל יחזקאל, כאשר הציור היה גמור, ואיך נראה אבנר כץ כשגילה שאל צלחת החומוס המשובח של יחזקאל נפלו חתיכות מהציור. הנה ככה זה נשמע בלשונו של אבנר כץ:


25


והנה האיור שאפשר לגלות בו מריחות אקריליק, צבע מים, קטעי קולאז' ונגיעות רפידוגרף.


26

11 תגובות

  • לינק לתגובה לי עברון-ועקנין שני, 09 דצמבר 2013 13:54 נשלח על ידי לי עברון-ועקנין

    הכי מדליק בעיני השילוב של ילדת הפרסים והמטבע האמיתי!
    וכתב היד המרהיב שמשולב באות המודפסת - גם זו טכניקה מעורבת :)

  • לינק לתגובה זקן עצוב חמישי, 05 דצמבר 2013 16:33 נשלח על ידי זקן עצוב

    אני מת על משפט אחד ברשימה של דני כי הוא מאפיין שלטון וכוח. אתה רוצה לבוא בשערי אז אני ממציא לך חוקים, אחרת איך תדע מי השולט ומי הנשלט. תשבע אמונים, תקבל רק עם 900 בפסיכומטרי, תמול את בנך או את בתך או את שניהם, תצדיע למפקד, לדגל, לפסל או לכולם, לא תאכל בשר ביום ששי, תטביל את ילדיך, תצום בראמאדן, אל תעשן, אל תשתה, חבוש קסדה, אל תתחתן עם גרושה, תכה את עצמך עד זוב דם, תביא תעודת בגרות, או פנקס חבר או שניהם.
    גם בבצלאל מאותו מקום של שלטון שמבקש כוח יצתה האמירה
    למה לא שמרת על שפה אחידה?

  • לינק לתגובה תרזה איזנברג חמישי, 05 דצמבר 2013 13:09 נשלח על ידי תרזה איזנברג

    שניכם, דני ואבנר - לא יודעת מה אתם עושים טוב יותר, מציירים מאשר כותבים או כותבים מאשר מציירים!
    ועכשיו אולי גם אלמד להבחין בטכניקות המעורבות. אולי...

  • לינק לתגובה ריקי בן עמי רביעי, 04 דצמבר 2013 10:29 נשלח על ידי ריקי בן עמי

    היה לי ממש א-מחייה לקרוא את הרשימה המרתקת
    תמיד רציתי לדעת איך עושים את זה......
    אתה טאקע א-בעל מלוכה !!!!!!!

  • לינק לתגובה אפרת רביעי, 04 דצמבר 2013 09:21 נשלח על ידי אפרת

    איפה שמים יד ורגל על הספר היחיד עבודת יד שניה מרופא שיש בו את הקטע על הציור בחומוס ש ה ת פ ו צ צ ת י ממנו מצחוק?
    למה לא עשית לך עותק בזירוקס שיחכה לי במגירה?
    תשיג עותק,נתחיל מו"מ ללא תנאים מוקדמים.

  • לינק לתגובה יוסי שדה שלישי, 03 דצמבר 2013 19:05 נשלח על ידי יוסי שדה

    מרתק- ביחוד לאוהבי ציור.
    אפשר ללמוד לצייר?

  • לינק לתגובה אורית שלישי, 03 דצמבר 2013 14:59 נשלח על ידי אורית

    עז? מתוק? לא בבית ספרנו! מהיום אמור: השמיים של אבנר.
    נפלא. פשוט נפלא.

  • לינק לתגובה רחל שלישי, 03 דצמבר 2013 13:47 נשלח על ידי רחל

    מקסים וכל כך מצחיק!

  • לינק לתגובה גד סואן שלישי, 03 דצמבר 2013 13:12 נשלח על ידי גד סואן

    דני יקירי
    מקסים כתמיד.
    אני רואה שהחלטת לשתף את מכריך- מוקיריך בקורות חייך ובדרכי עבודתך הנפלאה והמיוחדת במינה.
    ציורים ואיורים מקסימים וכתיבה מלבבת מאין כמוה.

    יישר כוח , כפי שאומרים הדוסים...

  • לינק לתגובה motior שלישי, 03 דצמבר 2013 10:00 נשלח על ידי motior

    מקסים - במיוחד האיור האחרון המבטא היטב את עוגמת הנפש

כתוב תגובה

* - שדה חובה