דרויאנוב שלא הכרתם

 

d_portrait

דרויאנוב היה אדם פעיל ופרט לספר הבדיחה והחידוד הוא עשה עוד הרבה דברים.

אולי תרצו לדעת שבגיל 29 הוא מונה למזכיר הוועד ליישוב ארץ ישראל באודסה.
ב-1906 הוא עלה לארץ ישראל ועבד כמנהל חשבונות בבית חרושת לסבון. שלוש שנים לאחר מכן חזר לרוסיה ושם הוא ערך את העולם – ביטאון המרכז הציוני. הוא היה ההיסטוריון של חיבת ציון. כשהגיע לארץ עם ביאליק ב-1921 הוא ניהל את הוצאת דביר. ואחר כך גם את בנק הלוואה וחיסכון. בתקופה מסוימת הוא היה גם ההיסטוריון של תל אביב. ובתוך כל עבודות והעיסוקים, הוא מצא זמן לאסוף בדיחות והוציא את ספר הבדיחה והחידוד.
עוד לפני שיצאו שלושת הכרכים המוכרים, התחיל דרויאנוב לאסוף סיפורים מאוצר הבדיחה והאגדה של העמים. אלו מעולם לא ראו אור בספר, אם כי חלק מהאוסף התפרסם בהוספה הספרותית של עיתון הבוקר.
אני מוצא עניין רב בסיפורים האלה, בעיקר בגלל השפה שבה הם כתובים, השונה מהשפה ב ספר הבדיחה והחידוד. אם מישהו חשב ששפת ספר הבדיחה היא שפת הכתיבה של דרויאנוב, יווכח כאן שבספר הבדיחה המציא דרויאנוב שפה מיוחדת, מעין אקוויוולנט לאידיש, ממנה הגיעו רוב הסיפורים.
בספר שני יהודים נוסעים ברכבת קיבצתי וכתבתי מחדש סיפורים מתוך ספר הבדיחה והחידוד והוספתי להם איורים. כאן אני מביא שבעה סיפורים מהקובץ הזה. לכל אחד מהם הוספתי איור משלי וגם צירפתי צילום של כתב היד המקורי של דרויאנוב.

 

סיפור 22
השולטאן חיבר שיר וקרא אותו לפני ראש הווזירים ושאל לו:
-מה דעתך על חרוזי?
השיב ראש הווזירים:
-אם יהי רצון מלפניך, כי אומר את אשר עם לבבי: חרוזיך לא טובים.
בערה חמת השולטאן וייתן את ראש הווזירים אל בית הסוהר, ויהי האומלל שם שבועות וירחים.
ושוב חיבר השולטאן שיר, וכל שרי החצר היללו ושיבחו אותו עד מאוד. אפס, כי לא נתן השולטאן אמון בהם ויבקש לשמוע דעתו של דובר אמת. נמלך והריץ מן הבור את ראש הווזירים וקרא לפניו את השיר החדש ושאל לו:
- מה דעתך על שירי זה?
השתחווה ראש הווזירים והשיב:
- אדוני ושליטי, חרוזיך נפלאים מאוד.
אמר לו השולטאן:
- לפני שבועות וירחים לא כך אמרת.
השתחווה ראש הווזירים והחזיר:
- שכחת אדוני ושליטי, שכל אותם השבועות והירחים עשיתי בבית ספר שמרבים בו חכמה כיצד להבין תפארת שירים...

22

22m

 

סיפור 24

רגזן היה השאח של פרס, ולא אחת הותזו ראשיהם של מקורביו על לא דבר.
פעם אחת נתן שר המשקים את הכוס על כף השאח ולא נזהר ונֶטף נָטף על כנף המעיל אשר לשאח. זקף בו השליט עיניים זועמות ומיד ידע שר המשקים את גזר דינו: עוד היום יישאו את ראשו מעליו. מיד לקח את הכוס המלאה ושפך את כולה על ראש השאח וינס החוצה. רצו אחריו משרתי השאח, תפסוהו והחזירוהו. אמר לו השאח: יודע אני כי לא באשמתך נטף הנטף על כנף מעילי. אבל מה ראית, אומלל, לעשות את הדבר הנורא הזה, כי שפכת את הכוס נמלאה על ראשי?
החזיר לו שר המשקים:
אתה יודע כי עבדתיך כל ימי באמונה, ובוש הייתי מאוד פן יאמרו הבריות: על לא דבר, על נטף קטן, הוציא הוד מלכותו את עבדו הנאמן להורג. נמלכתי והגדלתי עווני, כדי שלא תיראה, מלכי, עריץ בעיני נתיניך.
ריחמו השאח ואמר:
חוצפתך הצילה אותך...

24

24m

 

סיפור 32
בקִלעה אחת שכנו ארוכי צמה שנים, רב ותלמיד, ושניהם טיפשים מופלגים.
לילה אחד הזקיק צורך קטן את הרב לצאת החוצה. יצא ועשה מה שעשה, וכאשר עמד שם שכב ולקלעה לא שב, כי שכור שינה היה מאוד.
ויהי בחצי הלילה ויחרד וילפת כי צבת אותו הקור ויישא קולו ויקרא:
- הוי, תלמידי! פתח פיך והגידה אם בקלעה אני או בחוץ אני שוכב?
והתלמיד, שכור שינה גם הוא, וכשומעו את השאלה יוצאת מפי הרב, פשט את ידו והתחיל ממשמש מסביב לו, למען דעת אם הרב כאן או לא. עד שהוא ממשמש תפשה ידו בזנבו של כלב, כי נכנס כלב לקלעה שלא ברשות ופה מצא מקום לינה. מיד החזיר התלמיד ושאל:
- הוי מורי ורבי! יש לך זנב, אם אין?
פשט הרב את ידו גם הוא ומשמש בגופו מאחוריו. תפסה ידו קצה אזור חלציים והשיב:
- הן, יש לי זנב.
נחה דעתו של התלמיד ואמר:
- אם כן, הרי בקלעה אתה ובמקומך אתה שוכב.
ולא שינה הרב מקומו, ובחוץ שכב כל הלילה.
עם בוקר מצאוהו קפוא מקור וכל עוד נפשו בו...

 32

32 ms

 

סיפור 35
סוחר הודי התנפל לפני המלך וצעק אליו:
- הושיעה, אדוני המלך! באו גנבים במחסני וגנבו כל הצמר אשר היה לי.
שמע המלך ולא ידע להושיע. אמר לו השר, אשר נשען על ידו:
- אדוני המלך, תנני נא ואמצא את הגנבים.
הסכים המלך. הלך השר לביתו, עשה משתה גדול והזמין כל אנשי העיר, מן החשובים הראשונים במעלה עד הפחותים האחרונים במעלה. וכשבאו כל הקרואים ואיש איש ישב במקומו הראוי לו, נכנס השר, הסתכל בפני המסובים, פתח ואמר:
- כמה טיפשים ומחוצפים הם הגנבים! את דלילי הצמר עוד לא הסירו מתוך סבך זקניהם ולמשתה כבר באו.
מיד נשאו שלושה מן המסובים את ידיהם והתחילו ממשמשים בזקניהם – ונמצאו מעידים על עצמם שהם הגנבים...

35

35 m

 

סיפור 46
אלכסנדר מוקדון מלך בכיפה היה: על מערבו ועל מזרחו של עולם מלך.
פעם אחת הלך בדרך ורואה חולה מוטל בחמה וזבובים סביב שתו עלו. ריחמו המלך ואמר לו:
- שאל, מה אתן לך?
אמר לו החולה:
- צווה וירפו הזבובים ממני.
אמר לו המלך:
- שאל מאתי דבר שברשותי הוא.
החזיר לו החולה:
- מה אשאל אותך ואפילו זבוב אין רשותך עליו...

46

46 m

 

סיפור 54
לי-אונג הצייר ראה את מלאכתו כראות מלאכת אלוהים ואיש לא בא אליו לעשות תבנית פניו. ויאמרו לו אוהביו:
- כי תעשה תבנית פניך ותבנית פני אשתך, והעמדת אותן בשער ביתך, וראו הכול כי רבה אמנותך ונתנו כבוד גדול לשמך.
ויאמר לי-אונג:
- טובה עצתכם וכדבריכם אעשה.
ויהי היום ויסר אליו חותנו הזקן. וירא את התבניות אשר בשער הבית ויאמר ללי-אונג:
- מי זאת הנשקפת בתבנית אשר עשית?
וישתאה לי-אונג ויאמר:
- הלא זאת בתך אשר נתת לי לאישה.
ויפלו פני הזקן וישאל:
- אם זאת אשתך, למה הריעות לה והצבת אותה לימין איש זר, כי ישיחו בה כל פושקי שפתיים והולכי רכיל?...

54

54 m

 

סיפור 56
היה ליל חושך וצלמוות. ויקרא קטב, מלך השאול, אל מלאך המוות ויצווהו:
- לך אל וואנג המלווה הזקן וקח את נפשו, כי מלאו ימיו.
וילך המלאך וישוב בגפו. וירגז קטב ומגודל זעמו שאול רעדה כולה:
- מי ימרה פי וישלם? איה וואנג?
ויקוד מלאך המוות אפיים ארצה ויאמר:
-אל נא ייחר לאדוני ואדברה. עבדך עשה כאשר צוויתי, ואלך אל בית וואנג. עייף ויגע באתי שמה, כי חושך אפפני וקור אכלני. ויהי אך פתחתי דלת ביתו ואראה: שתיים נשים צעירות חובקות את וואנג הזקן ועל ברכיהן תיישנה אותו. ואומר: למה זה אייגע להביא אותו, והוא עוד יום או יומיים מבלעדי בוא יבוא?...

56

56 m

 

בעבודתו הענפה השתמש דרויאנוב בפסבדונים רבים. הנה רשימה שהכין הוא עצמו:

pseudo

 

וזה היה פתק שנהג לתלות על דלת חדר עבודתו:

vacant

 

* כאן תמצאו איורים נוספים לדרויאנוב שלא פורסמו.

 

8 תגובות

  • לינק לתגובה דוד קוריש שני, 01 ספטמבר 2014 17:21 נשלח על ידי דוד קוריש

    בהגיה תימנית האות ק' נהגית כמו ג'. ואולי זה המקור "לשיבוש" שהוא לא שיבוש לטעמי.

  • לינק לתגובה זקן עצוב שישי, 28 מרס 2014 09:22 נשלח על ידי זקן עצוב

    כששוחחנו על י. אמר לי חברי הטוב ז.ס. : "מוטב לא להסתכן בשיפוטים פזיזים, אם ניתן לזמן זמן, תמיד יבוא יום שהאמת תהפוך לשקר והשקר יהפוך לאמת". ז.ס. כבר אינו עימנו , אבל אני חושב מדוע להרוס סיפור טוב עם עובדות משעממות. פלא שאני עצוב?!

  • לינק לתגובה חיים שקד רביעי, 26 מרס 2014 19:00 נשלח על ידי חיים שקד

    לזקן עצוב(אנא נסה לשמוח):- מעניין מאד, ואף על פי כן...
    כתוב במפורש "קלעה" ולא "גלעה". מהשוואה בתוך כתב היד של דרויאנוב עצמו ברור כשמש שהמדובר ב"ק" ולא ב"ג".
    בדקתי ומצאתי: "קלעה, קילעה...חדר קטן מ[ו]בדל על-ידי קלע כמח[י]צה, תא מאחורי פרגוד: כל הישן בקלעה שאיש ואשה שרויין בה (עירובין סג:)"
    יחי אבן שושן המלא!!!
    ידיעת העברית של הדורות דאז (ביאליק, דרויאנוב וחבריהם) ממש מדהימה ומביישת את דורנו...
    מצטער אם דקדקתי אבל ידידי קרמן לא יופתע ובודאי לא יתרעם עלי...

  • לינק לתגובה זקן עצוב שני, 24 מרס 2014 13:09 נשלח על ידי זקן עצוב

    גילעה היתה מילה מקובלת בילדותי במקומותינו. במקורה היא מילה שמופיעה בפרק הזהב במסכת בבא מציעא, ("דתרוייהו דרדא דממונא למר גלעה")אלא ששם היא נכתבת ללא יוד כלומר גלעה, כמו תלעה והרישא של שתי המילים הללו (תל וגל)מרמזת על מבנה שעשוי מאבנים מגובבות. הסיפא זהה כמובן והיא מסמנת את מטרתו/ תפקודו של המבנה, בקיצור הנדרש. באותה תקופה של ימי בתי שני נהגו בגליל לקצר את המילים לכדי סימנים . גדולים בתורה לא יצאו מהצפון. ובכן עה הוא נוטריקון של המילה עיזה וכאן שתל או גלעה היה מקום לכינוס העיזים בלילה מחמת הצבועים, הזאבים והדובים שהיו אז בארץ. לימים, כשבאו זמנים קשים על הישוב, העיקר בעיקבות מרד בר כוכבא, מצאו לעצמם קורת גג שארית הפליטה מן הערים החרבות בגלעה. אלא שבקשו המסכנים לשמר את כבודם העצמי ולכן הוסיפו יוד תרתי משמע, לא גל כי אם גיל שהוא בד בבדית גם שונה וגם משמח. לא נאמר במקורות מה עשו בקשר לריח. בשיבת ציון בראשית המאה הקודמת זכרו חלוצי העליה השניה את הבתים שעזבו ברוסיה ופולין ולכן כל מבנה עלוב בו הסתופפו זכה בשם גילעה. בילדותי היתה כבר לשם לווית חן של נוסטלגיה, אחר כך כשהלבשנו את הארץ שלמת בטון נשתכח כל העניין וטוב שכך.

  • לינק לתגובה חיים שקד ראשון, 23 מרס 2014 21:18 נשלח על ידי חיים שקד

    אין כמוך, דני קרמן. בכל פעם אתה מפתיע מחדש.
    לעניות דעתי - כתוב במקור "קלעה", לא "גילעה". כמו כן כתוב "צ[ו]רך קטן" לא "צורך אחד".
    אבל עדיין איני יודע מה פשר המלה "קלעה"...

  • לינק לתגובה motior ראשון, 23 מרס 2014 11:39 נשלח על ידי motior

    נעים להכיר...
    וגם אני מצטרף לשאלה מהי "גילעה"

  • לינק לתגובה אפרת ראשון, 23 מרס 2014 09:46 נשלח על ידי אפרת

    איזה יופי של סיפורים
    מה זה "גילעה"?

  • לינק לתגובה יוסי שדה. שישי, 21 מרס 2014 22:34 נשלח על ידי יוסי שדה.

    קרמן+ דרויאנוב= קומבינציה ניפלאה.

כתוב תגובה

* - שדה חובה