כמה פעמים ביום ישן המלך?

המלך ישן ארבע פעמים ביום נכתב על ידי בנימין תמוז ויצא לאור בהוצאת עם עובד בשנת 1978. הסנדק של הספר הזה היה חיים באר שהיה אז סופר צעיר ועורך ספרי הילדים בהוצאת עם עובד. ללא שום קשר לכך שאיירתי את הספר, אני חושב שהספר הוא ממיטב הקלסיקה של ספרי הילדים, ואולי עדיף לומר הנוער, הישראליים.

  cover

תמוז כתב כ-30 ספרים, מהם שמונה ספרי ילדים שארבעה מהם אני איירתי. ביום שחיים באר הפגיש ביני לבין תמוז, האיש הזה היה כבר עמוק בתודעתי ולו רק בזכות הרשימות הסאטיריות שלו במדור עוזי ושותפיו או דעתו של עוזי ב"יום יום", עוד לפני שהמדור הזה עבר לידיו של עמוס קינן, ובזכות חולות הזהב שהיה אחד הספרים האהובים עלי. הנה העטיפה של "דעתו של עוזי":


01

מתוך הספר הזה, ששמו של תמוז לא נזכר בו, הנה רשימה אחת שהרעיון שבה נחשב אז למצחיק, או לפחות מופרך...


02

"עוזי" היה אחד הטורים הסאטיריים הראשונים במדינת ישראל הצעירה, ואני מביא כאן את ההקדמה:


03

בספר מופיעים רישומים של הקריקטוריסט המחונן אדם שליין, שהלך לעולמו ב-1957 כשהיה רק בן 47.


04
05

כשהיה תמוז עורך השבועון לילדים הארץ שלנו היה לו שם מדור בשם לראות להביט להתבונן שלימד את הקוראים להתייחס לשפה החזותית, למדור הזה הייתה השפעה להחלטה שלי ללמוד ציור ואיור.


06

*
הפגישה נערכה בביתו של תמוז, שהיה אז בן 58. הוא ערך לנו שולחן ועליו ארוחת בוקר מובחרת. המילה מובחר היא הראשונה שמתקשרת עם דמותו של תמוז. עד שהגענו לשולחן ראינו בבית כמה דברים מובחרים: מערכת מגבירי הקול, שבה היה מקשיב למוצרט (הוא היה משוגע על מוצרט, וכמעט רק על מוצרט). לא היה כמוה לאיש בארץ. הנעליים בהם הלך היו מן הסוג הטוב ביותר שהיה אפשר לרכוש בכסף, וגם הגרביים היו מובחרות. אני חושב שזאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שפגשתי "סטייליסט" אמיתי, שבז לכל מי שחשב ש"דוקסה" הוא השעון הכי טוב, ש"קלארק" הם הנעליים הכי טובות, וש"שיבאס" הוא הוויסקי הכי טוב.
תמוז אהב להביך את מודעיו החדשים בהומור האירוני שלו ועבר זמן מה עד שהתרגלתי אליו ועד שהבנתי שמאחורי האירוניה מסתתת מרירות עצומה.
פרסנו חמאה מצוינת על טוסט משובח ותמוז פתח בנושא שלשמו נפגשנו.
"לפני יותר ממאה שנה, נפגשו באנגליה הוויקטוריאנית שני יוצרים, והתוצאה הייתה ספר הילדים הטוב ביותר". הבנתי שהוא מתכוון כמובן ללואיס קרול וג'ון טניאל וניסיתי להראות ידענות מסוימת על הפגישה ותוצאותיה. אבל הוא המשיך, בלי להתייחס למבינות שלי, "וכל מה שאנחנו צריכים לעשות היום הוא דבר דומה, ואולי אפילו טוב יותר".
לו שמעתי את אותם הדברים מכל אחד אחר הייתי חושב שמדובר במגלומניה והייתי מגיב בגיחוך, אך הספק אירוניה של תמוז גרמה לי להגיד, "כן, בהחלט, מה הבעיה". תמוז המשיך כאילו לא אמרתי דבר, "ואגב, אני את חלקי עשיתי".
היינו שם שלושה: סופר שכתב את היצירה שתביס את "אליס בארץ הפלאות", מאייר שנותר לו לגמד את סר ג'ון טניאל ונציג ההוצאה שייזכר לנצח בתולדות ספרות הילדים כמי שיזם את השידוך המנצח.
"המלך ישן ארבע פעמים ביום" לא דחק אמנם את רגליה של אליס ממדף הספרים הקלאסיים בעולם, והיום, 33 שנים לאחר שנכתב, קשה למצוא אותו על מדפי הספרים של המדינה הקטנה והמוזרה הזאת שלתמוז היה יחס כל כך מורכב כלפיה.
ליקותיאל, גיבור הספר שחי בארץ איפכאמסתבריא היה מום מסוים שגרם לו להיראות שונה מעט משאר הילדים. קשה לקבוע במפורש שיקותיאל היה דמותו של יוצרו, אבל גם בתמוז היה בן גוון של עיוות שרק בעל עין חדה מבחין בו.
שנים רבות לפני התקופה שבה כל ספר ילדים שני מעלה לפני הקוראים הצעירים את סוגיית קבלת השונה, תמוז כתב בכישרון רב ספר רגיש שהמסרים הרבים שדחס לתוכו (בדיוק כפי שנהג בכתיבה למבוגרים) לא הקהו את יפי הכתיבה והליריקה שכל כך חסרה בספרים שנכתבים לילדים.
ואגב עניין של ילדים ומבוגרים, להלן ההקדמה שכתב תמוז בפתח הספר הזה:

תשמעו,
אולי אתם יודעים מה ההבדל בין ספרי ילדים לספרי מבוגרים? - אני אינני יודע.
כשהייתי ילד, נראה לי שכל ספר מעניין הוא ספר לילדים; ואילו ספר משעמם – מן הסתם נועד למבוגרים.
עכשיו אינני ילד – מבחינת הגיל – ואת הספרים אני מחלק לשני סוגים: טובים ולא טובים, או: מעניינים ומשעממים.
הצרה היא שגם על ההבדל בין ילדים למבוגרים אינני יודע הרבה. מקובל לחשוב שבימי הילדות הכל טוב ויפה, החיים קלים ומתוקים וכל העולם כמו מנה ענקית של גלידה; ואילו על ימי הבגרות אומרים שהם מלאים בעיות, צרות ועניינים קשים. ברור, שמחשבות כאלה הן הבל גמור.
הנה, למשל, יקותיאל שלנו - גיבור הסיפור שלפניכם - אפשר לומר עליו שנולד מבוגר ולאט לאט הגיע אל הנעורים ואל הילדות. מה שהיה לי לספר עליו סותר כמה דברים מקובלים. נדמה לי, שכאשר תסיימו לקרוא בספר זה, יהיו העניינים פחות ברורים לכם, ומספר השאלות יהיה כפול ממספר התשובות.
זהו, בעצם, עניינו של סיפורנו: לשאול שאלות, ולהיות מספיק חכם כדי לדעת שאין להן תשובה אחת, אלא לפחות שתיים. ושתיהן מפוקפקות.

בסופו של דבר, כמו בספרים רבים שכתב תמוז, "המלך" מייצג את האמנות ואיך ניתן בזכותה לשפר את העולם.
יקותיאל, גיבור הספר שמחבר ומנגן מנגינות נפלאות, מונע בעזרתן מלחמות ואפילו מעשיר את המדינה שלו מדינת איפכאמיסתאבריא הצפונית. למרות שזה ספר לילדים, יש בו נימה סאטירית שעוברת כמעט בכל ספריו של תמוז, ולדעת חלק ממבקריו של הסופר החשוב הזה, היסוד הסאטירי מורגש מדי בספרים שלו.
במדינת איפכאמיסתאבריא יש רק עץ פרי אחד והוא השזיף, וסביבו נבנתה התרבות והמחשבה של המדינה. הנה כמה עיקרים מתוך ספר מחשבת הדורות של המדינה:

והרי לקט נבחר (לפי סדר אלף בית):
1. אם אין שזיפים, אין תרבות.
2. במקום לבשל, אפשר לטגן.
3. גבולות איפכאמסתבריא הם גבולות העולם.
4. דבר אמת רק יום אחד בשנה.
5. היה מבושל בביתך ומטוגן בצאתך.
6. אוי למי שלא היה מטוגן בנעוריו, ואוי למי שלא נעשה מבושל לעת זקנה.
7. זוזים לקזז - זרזום
8. טמטום איננו יתרון. אבל גם לא חיסרון גדול.
9. יש הקונה עולמו במזומן ויש בהקפה.
10. כל האנשים דומים. כל השזיפים שונים זה מזה.

ולסיום משהו מעולם השירה של איפכאמיסתאבריא. השיר הידוע ביותר הוא שירו של אץ קוצץ השזיפוני. ואלה מילות השיר:

עורי עורי בת השיר, חרון אץ קוצץ
לשבר לבבות, מצפונים לפוצץ
על אסון בת עמי ועל שבר
הגורפים אל קברם כל אישה וכל גבר
עת ישתו את יינם המהול בחריע
ואין מי שיקום ויתריע!
קול קורא מגבהי השמים:
לא חריע, רק מים!

באותה תקופה עצמה נכתבו הרבה שירי תשובה לפואמה של אץ קוצץ השזיפוני. אביא בזה את המפורסם שבהם, מפרי עטו של כורכמא דרישקא, אחד מגדולי המשוררים המטוגנים, מבני דור החריע, מן המודרניים. ואלה מלות השיר:

גרדמו חריעים ומימי רוטפש
השקילו
ברטו
זמזמו בזרזום
אמנם זום, אך גם זום
יזוזום
זמזו.
אץ בוזים
קצוצים לקוצץ
שזיפים לששזף
זוף זופים
קדימה!

הנה שבעה איורים מהספר:


07

08

09

10

11

12

13


בשנת 1998 תורגם הספר לאיטלקית ויצא שם בהוצאת Edizioni e/o.


14

 

איורים מתוך הספר ניתן לרכוש כאן.

לימים הוצאנו בנימין ואני עוד שלושה ספרים יחד, ועל כך ברשימה נפרדת.

 

8 תגובות

  • לינק לתגובה יוס ואחיו שבת, 29 אפריל 2017 18:48 נשלח על ידי יוס ואחיו

    תודה על ההודעה

    מחפש בנרות ספר ילדים עם גיבור בשם יקותיאל, שכלל מפה של הארץ שלו, כמובלעת בין מדינות ענקיות. סוג של אלגוריה על המדינה. יצא אולי בתחילת השמונים.

  • לינק לתגובה אלאר רביעי, 13 מאי 2015 00:35 נשלח על ידי אלאר

    (אני אשמח לקרוא עוד על תמוז האדם. איזה מן איש היה ?
    לפעמים אני חושב שהייתי רוצה להיות חבר שלו.
    מצד שני. ... בקיצור, אודה לך אם תספר לנו עוד עליו.

  • לינק לתגובה נירה הראל חמישי, 05 יוני 2014 16:47 נשלח על ידי נירה הראל

    והנה קישור לעמוד של בנימין תמוז בדףדף,
    http://www.dafdaf.co.il/Details.asp?MenuID=2&SubMenuID=143&PageID=3876&Ot=%FA
    בשולי ההקדמה לספר "המלך ישן ארבע פעמים ביום"
    אותה העתקתי, ברשותך, ישנו קישור לרשימה היפה שלך "כמה פעמים ביום ישן המלך" . בזכותה נוכחתי לדעת שתמוז אינו כלול במדור הסופרים שלנו (אוי!.) ומיהרתי לתקן את המעוות. תודה, דני !

  • לינק לתגובה תרזה איזנברג רביעי, 04 יוני 2014 11:21 נשלח על ידי תרזה איזנברג

    בכל זאת ישנם אנשים שאין להם תחליף...

  • לינק לתגובה ישראל וינר שלישי, 03 יוני 2014 07:05 נשלח על ידי ישראל וינר

    לכל אחד ה"תמוז" שלו. איזה איש! אמרת מוצרט - אני נושא זיכרון מוסיקאלי תמוזי עם החמישיה לשני צ'לי של מנדלסון....לונדון 1972.

  • לינק לתגובה נירה הראל שני, 02 יוני 2014 19:17 נשלח על ידי נירה הראל

    קראתי את הרשימה בהנאה רבה . אשמח להוסיף את הההקדמה לספר "המלך ישן ארבע פעמים ביום " בצירוף אחד האיורים שלך, לעמוד של בנימין טנא בדףדף.

  • לינק לתגובה motior שני, 02 יוני 2014 10:18 נשלח על ידי motior

    לא הכרתי לא את עוזי ולא את המלך... תודה על ההיכרות

  • לינק לתגובה לי שני, 02 יוני 2014 09:12 נשלח על ידי לי

    גם אני התאהבתי בחולות הזהב, ועל "עוזי" ידעתי אבל לא כל כך הפנמתי, וזה נשמע (ונראה מהאיורים הרכים והמקסימים שלך) ספר שהדבר היחיד שמנע ממני לרצות אותו מאוד הוא שלא ידעתי על קיומו :). אבל עכשיו אני צריכה אותו.

כתוב תגובה

* - שדה חובה