דיאלוג עם סופרים

התופעה שנקראת "ספרות ילדים" ושאני מעדיף לכנות אותה "ספרי ילדים" סילקה כמעט לגמרי את האיור מ"ספרי המבוגרים". עד המאה ה-19 היו איורים גם בספרי מבוגרים. ברגע שהפסיכולוגיה נכנסה לתחום השיווק וספרים הפכו להיות מוצר של שוק, הסוחרים חששו שהקהל הטיפש יטעה לחשוב על ספר לגדולים שהוא מיועד לילדים, שעל כן יש בו איורים.

 איורים = ילדים, כך רואים את זה אנשי השיווק. אפשר אפילו לעשות חלוקה נוספת: איורי צבע = ילדים; איורים בשחור לבן = נוער.

באילו ספרים שנמכרים למבוגרים יש עדיין איורים? 1. בספרים שנחשבים לקלאסיקה, וכמובן ספרים שכך פורסמו במקור, למשל קולא ברוניון או החייל האמיץ שווייק. 2. בספרים של הומור וסאטירה יש עדיין אחיזה לאיור. 3. בספרי מדע פופולארי או ספרי הדרכה.
הייתה גם חלוקה גיאוגרפית/תרבותית: בארצות מזרח אירופה ובארצות דרום אמריקה החזיקו האיורים מעמד בספרי מבוגרים קצת יותר זמן. כך היה אפשר למצוא איורים בספרים של ז'ורז' אמאדו למשל.
לי כמאייר יצא לאייר מעט מאוד ספרים למבוגרים. אבל, ולשמחתי היה אבל כזה, במוספי הספרות - בעיקר זה של "ידיעות אחרונות" ובעיקר בשנים שהוא נערך על ידי זיסי סתווי ושולמית גלבוע - היו מתפרסמים קטעים מספרים או סיפורים. זה קרה בדרך כלל בחגים, והיצירות היו בעיקר של ישראלים, ואז הייתה לי הזדמנות נהדרת להתמודד עם טקסט שלא נועד מלכתחילה להיות מאויר.
את רוב הסופרים שאת הטקסטים שלהם איירתי, לא הכרתי, ועד היום לא החלפתי איתם מילה (הכוונה לאלה החיים עדיין). אבל קיבלתי לאיור טקסטים של סופרים נפלאים כמו אהרן אפלפלד, דוד שחר, יצחק בשביס זינגר וא. ב. יהושע. זה שהזכרתי פה רק ארבעה שמות לא צריך להתפרש כאילו השאר טובים פחות.
איני מביא כאן את הטקסטים עצמם. הגיוון הסגנוני נובע בין השאר מהזמנים השונים שבהם צוירו האיורים, וגם מהרצון שלי להשתנות וליצור קשר מעניין, ולפעמים אפילו שלילי, עם הטקסט.
*חלק לא קטן מהאיורים שכאן נושאים את החתימה קרמן/קרמן, מה שאומר שהם נעשו בסטודיו של אריק קרמן ושלי, שפעל עד 1977.


02

05

07

09

10

11

16

23

24

20

01

03

04

08

12

13

14

15

17

18

19

21

22

7 תגובות

  • לינק לתגובה תרזה איזנברג חמישי, 26 יוני 2014 11:12 נשלח על ידי תרזה איזנברג

    כמו תמיד, האיורים שלך מספרים סיפור משל עצמם!

  • לינק לתגובה נורית פירון ראשון, 22 יוני 2014 17:18 נשלח על ידי נורית פירון

    כמה טוב שפרסמת כאן את האיורים היפים האלה ונתת לנו הזדמנות לראות אותם.

  • לינק לתגובה סקן עצוב שישי, 20 יוני 2014 21:09 נשלח על ידי סקן עצוב

    בעבורי, עוצמת האיור בספר קריאה כל כך מכרעת שהיא מאלצת אותי לראות את הגיבורים והמצבים, כלומר את הסיפור כולו, דרך עינייו של המאייר.. לפעמים זה נפלא כמו אצל גוטמן, שוויק, הפיקוויקים, טיל אולנשפיגל, קולא ברוניון ואפילו חסמבה. אני זוכר את ההפתעה הנעימה כשגיליתי בעמוד הבא ציור. לפעמים, המאייר מתחרה בכותב מי משנינו יהיה מעניין יותר. ולפעמים, הוא סתם אינו קשור לכלום. וגם זה לטובה כי אין מתווך ביני לבין הסופר כמו זאן דווד בילקוט הכזבים.
    וישנו גם הצד של המחבר. כשהתפרסמו הרשימות שלי בדבר השבוע אוהד זמורה הצמיד איור לכל סיפור . האיורים של דני סיפרו את הסיפור שלי. מאיירים אחרים לא כל כך. הצטערתי בשבילם והצטערתי בשבילי.

  • לינק לתגובה עדנה דשבסקי שישי, 20 יוני 2014 17:52 נשלח על ידי עדנה דשבסקי

    דני, כמה אתה צודק. אני זוכרת היטב שבספרים ישנים למבוגרים היו איורים מופלאים והם נמוגו אולי מסיבות תקציביות, אולי מסיבות של העדר נשמה יתרה. עם זאת לא מעט כותבים מפנים תשומת לב מיוחדת לאיור הכריכה. אהבתי במיוחד את האיור על ספרו של בשביס זינגר שכנים. והאיור מהספר - חתונה בכפר - של א. ב. יהושע, אהוב עלי מאד וזכור לי היטב.
    מה חבל שהאיורים נעלמו כליל מספרי המבוגרים. אם כי סופרים שהם גם מאיירים אינם מתאפקים ומשלבים איורים בספריהם.
    מקווה שבהזדמנות תכין לנו רשימה על הקליגרפיה האיורית של האות הראשונה בפרק שהיתה נהוגה אי אז בעבר ואותי ריתקה מאד.

  • לינק לתגובה motior שישי, 20 יוני 2014 16:20 נשלח על ידי motior

    באמת חבל שלא מאיירים היום ספרים למבוגרים...

    האם ניסיתי לרמוז שאתה מחליף מילים עם סופרים שאינם בחיים? :-)

  • לינק לתגובה לי שישי, 20 יוני 2014 10:59 נשלח על ידי לי

    כל כך מעניין ומגוון, ורענון ההגדרות בהתחלה - אני אוהבת שאתה עושה את זה. :)

  • לינק לתגובה גד סואן שישי, 20 יוני 2014 10:32 נשלח על ידי גד סואן

    דני יקירי
    כרגיל- יחיד ומיוחד

כתוב תגובה

* - שדה חובה