הצעה למאמר מערכת בנושא דוח העוני

[*יש בעיה עם אישור התגובות. תגובותיכם נרשמות במערכת אבל ייקח זמן עד שיאושרו.]

היום, כשמתברר שבתי כלא הם מעונות לנשיאים, ראשי ממשלה, שרים ואילי הון, כמעט שכחנו שפעם היו מושיבים בהם גם סופרים. באנגליה זה היה מקובל מאוד.

תומאס מאלורי, האיש שקיבץ ואולי המציא את המיתוס של המלך ארתור ואבירי השולחן העגול, כתב חלק מסיפוריו בבתי סוהר שונים, בימים שלא עסק בתכנון הבריחה. בן ג'ונסון, המחזאי בן זמנו של שייקספיר, היה פושע לא קטן והצליח להימלט מתלייה בעוון רצח כשהוכיח שהוא איש כמורה ויודע לטינית (!)

01

ג'ון דאן, גדול המשוררים של המאה ה-17 והכומר הראשי של כנסיית סנט פול בלונדון, ישב בכלא בעוון נישואים עם קטינה.

02

דניאל דפו, מחבר רובינזון קרוזו, שנחשב לאבי הרומן המודרני האנגלי, ראה הרבה את תאי הכלא מבפנים והועמד יותר מפעם אחת אל סד הקלון.

03

ג'ון בניאן, שאנחנו קצת פחות מכירים אותו, אבל הוא הסופר שחיבר את רב המכר הענק מסע הצליין, כתב חלק גדול מהספר בכלא.

04

וכמובן אוסקר ויילד, עם השנתיים הכי מתוקשרות שהוא בילה בכלא, מוכר לכולנו.
כל אלה הם סופרים בריטים. עליהם אפשר להוסיף עוד כמה דמויות מהאיים ההם, כמו מילטון, וולטר ראלי, טוביאס סמולט ולי האנט, ויש עוד רבים. ואסור לשכוח שגם בספרד הושיבו סופרים בבית הסוהר ושם למשל נכתב דון קישוט.
אני תוהה אם מישהו כבר כתב ספר מקיף על סופרים שישבו בכלא. אולי אציע את זה לחברי מיכאל דק - המשימה הזאת מתאימה ליכולותיו כתחקירן וכותב נפלא.
הפעם אני רוצה להזכיר בהקשר זה, סופר שכולנו מכירים ורבים אוהבים, והוא דווקא אמריקאי. כוונתי לאו. הנרי.

05

בתקופה הקצרה שבה עבד בבנק, הספיק או הנרי, שאז עוד נקרא ויליאם סידני פורטר, לבצע מעילה. חלק מאוהבי הספרות האמריקאים, שקשה להם ליהנות מסיפורים שכתבו פושעים, נוטים עד היום לחשוב שהוא נאשם במעילה שביצע מישהו אחר ופורטר לא רצה להסגיר אותו. זה עלה לו בעונש קל של חמש שנים בכלא, ושם הוא בעצם התחיל לכתוב את הסיפורים הקצרים והנפלאים שלו. לפי גרסה אחת (ויש גם כמה אחרות) הוא אימץ לעצמו את הפסבדונים או. הנרי שהיה קיצור של שמו של אחד משומרי הכלא – אורין הנרי. הוא חשש שאם ישתמש בשמו האמיתי, המו"לים יגלו שמדובר באסיר ולא ידפיסו את הסיפורים.
בכלא התנהג או. הנרי מאוד יפה. הוא למד רוקחות והפך להיות רוקח במרפאה של הכלא. ושם במרפאה היה לו חדר שבו התגורר. הוא ריצה רק שלוש שנים מתוך החמש שנפסקו לו.
מעטים זוכרים שאו. הנרי היה גם מאייר. הנה אחד האיורים שלו מהתקופה בה עבד כרוקח (כנראה כבר לא בכלא):

06

הנה עוד איור שלו לסיפור החתול והחרב:

07

14 סיפורים כתב או הנרי בכלא. בתשע השנים מאז שהשתחרר ועד מותו בגיל 48 הוא כתב קרוב ל-400 סיפורים ושתה גלונים רבים של אלכוהול שקיצרו את חייו. פעם, בהרצאה על הקריקטוריסט דומייה, ניסיתי להוכיח שרוב הקריקטורות שלו צוירו בשעה וחצי בערך, זה הזמן שעמד לרשותו להכנת כל אחת מהן. רוב הסיפורים של או. הנרי פורסמו בכתבי עת שבועיים. ולכן, יודע מי שמכיר את סיפוריו הקצרים, כולם באורך דומה. כמה מסיפוריו נחשבים קלאסיים בקרב אוהבי הסיפור הקצר. לארבעה מהידועים הכנתי איורים. הסיפור אחרי 20 שנה מספר על שני גברים שנפגשים לאחר שלא ראו זה את זה 20 שנה. ואז מסתבר, באופן מפתיע כמובן, שכל אחד מהם עומד בצידו השני של החוק.

08

הסיפור השוטר וההמנון נמצא גם הוא בחמישייה הפותחת, והנושא שלו טופל בהזדמנויות שונות: חסר בית שמנסה לבצע איזה פשע שיכניס אותו לכלא לימים הקרים של החורף, וכמובן שכל ניסיונותיו לא מצליחים עד ש...

09

מי שמכיר את הסרט הנפלא צחוק בגן עדן, שנעשה בשנות ה-50 באנגליה, זוכר בוודאי סצנה דומה, שבה מנסה אחת הדמויות (משוחק ע"י אליסטר סים הנפלא) להיכנס לכלא ולא כל כך מצליח.
סיפור נוסף מהידועים של או. הנרי הוא הקוסמופוליטן בבית הקפה, בו הוא מתאר את מר רושמור קוגלן שבז לכל "לוקל פטריוטיזם" ובשבילו כל העולם כדור קטנטן. הנה ציטוט מהסיפור שתורגם בידי חמדה אלון בשנת 1953:

10

בסוף הסיפור יש תיאור של התכתשות גדולה בבית הקפה בין אותו קוגלן לגבר אחר, ואו. הנרי מסיים את הסיפור במילים:

12

את כל שלושת האיורים לסיפורים שלעיל, הכנתי במיוחד לרשימה זאת.
הסיפור הידוע ביותר של או. הנרי הוא מתנת המאגים, או בתרגומים אחרים מתנת האמגושים או מתנות מלכי קדם. הסיפור הזה הוא כל כך מוכר, שאני לא מהסס לספר לכם את הפואנטה: מדובר בזוג מאוהב, דלה וג'ים. שניהם עניים מרודים, ויש להם שני דברים בעלי ערך שעליהם גאוותם: השיער של דלה והשעון של ג'ים, שעבר אליו בירושה של דורות רבים. בחג המולד, באין להם כסף לקנות מתנות, מוכרת דלה את שערה כדי לקנות לג'ים שרשרת פלטינה לשעון, וג'ים מוכר כמובן את שעונו כדי לקנות לדלה מסרק יקר משובץ יהלומים לשערה. את הסיפור התמים הזה רצינו פעם, תמי לוי-נחום ואני, להפוך לסיפור ילדים, ואני הכנתי לו איורים רבים, שכמה מהם אני מביא כאן:

13

14

15

16

17

18

19

חלק מהאיורים, כפי שאתם רואים, אינם גמורים. הספר מעולם לא יצא לאור. כך מסיים או. הנרי את הסיפור הזה:

199

בכל הזדמנות שנקרית לי, אני לא יכול שלא להשוות את הסיפורים של או. הנרי לאלה של האקוויוולנט הבריטי שלו – הקטור יו מונרו, שגם הוא הסתתר מאחורי פסבדונים – סאקי. את אחת הרשומות הבאות אקדיש לסאקי ואנסה לעמוד על ההבדלים שבין התרבויות, המשתקפים בסיפורים של השניים. סאקי עסק באצולה כפרית ובטיפוסים ציניים מהמעמד הבינוני העליון, ואילו או. הנרי מתבונן בחמלה אמריקאית באנשי הכרך האלמונים, מה שאוהבים לכנות בתקשורת האזרח הקטן.
באחד הסיפורים הנפלאים שלו, סיפור בלי סוף, מתאר הנרי את דולצ'י, נערה עובדת שמשתכרת פרוטות וחיה חיים עלובים בחדר שכור קטן. את בעלת הבית שלה מתאר או. הנרי כך: אנשי מקצוע טוענים כי היהלום הוא החומר הקשה ביותר בעולם. טעות בידם. בעלות הבית יודעות תרכובת אשר לעומתה היהלום כמוהו כטיט...
או הנרי פותח את הסיפור כאשר הוא עצמו ממתין בשערי הגיהינום, והשוטר המלאך מראה לו קבוצה של ממתינים ושואל אותו האם הוא שייך אליהם. או. הנרי מפסיק כאן כדי לתאר את דלותה של הנערה דולצ'י, ורק בסוף הסיפור הוא כותב את השורות הבאות:

20

*גם זה בתרגומה המצוין של חמדה אלון משנות ה-50.
האם לא כדאי שמישהו, שמבוהל כמוני מהפערים הכלכליים האיומים שמדינת ישראל מצטיינת בהם, ידפיס שוב את הסיפור הזה כמאמר מערכת?

 

[*יש בעיה עם אישור התגובות. תגובותיכם נרשמות במערכת אבל ייקח זמן עד שיאושרו.]

2 תגובות

  • לינק לתגובה לי רביעי, 24 דצמבר 2014 08:34 נשלח על ידי לי

    היה מרתק וכיף לקרוא, והאיורים שהבאת כאן נהדרים ומגוונים כל כך.
    כל עניין הכלא הזכיר לי גם את קזנובה, למרות שאת כתביו לא קראתי ואני לא יודעת אם הוא ראוי להיות בחבורה הזאת שציינת, אבל סדרת הבי.בי.סי שדניס פוטר עשה עליו היא מרתקת וגם רואים בה ניצנים של מה שדניס פוטר עשה אחר כך ב"בלש המזמר" ו"פרוטות מהרקיע" ועוד, ובמילים אחרות - הכלא האמיתי הוא בראש.
    וגם רציתי להזכיר את "שקשוק המפתחות", פרגמנטים שכתב פיליפ קלודל מחוויותיו כמורה בכלא, ויצא לאור עכשיו-עכשיו בתרגום יפה של שי סנדיק.

    (נ"ב - ג'ון דאן טיפוס מעניין...)

  • לינק לתגובה motior רביעי, 24 דצמבר 2014 08:22 נשלח על ידי motior

    אני מאוד אוהב את או. הנרי ולא ידעתי שהוא ישב בכלא... אולי סתם לא זכרתי :-)
    מחכה לרשומה על סאקי שאותו אני לא מכיר.

כתוב תגובה

* - שדה חובה