הנשמה השנייה

גם הספרים שכתב בנימין תמוז שהוגדרו כספרים למבוגרים היו רוויים מסרים והייתה בהם הרבה אירוניה סאטירית, ולפעמים אפילו חיצים סמויים כלפי מי שגרמו לו עוול, או שהוא חשב שגרמו לו. ואם ספרי הילדים שלו - שכולם באים ללמד אותנו מה זו חברות, מה זו אמנות ומה זאת אהבה - הם טובים, זה למרות המסרים ובזכות הכתיבה המיוחדת והנפלאה שלו.

 01

כשכתב תמוז את ספר הילדים הנשמה השנייה הוא היה כבר ידוע כאספן אמנות וכחוקר, בעיקר של אמנות ישראלית. מעטים ידעו שתמוז היה גם אמן (וכאן מתבקשת המילה מתוסכל, שכן הוא לא זכה לפרסום ובוודאי לא לתהילה כאמן, אבל לא הכנסתי אותה מבלי להתנצל).
הגרעין שעליו מבוססת העלילה הוא ישן, ואפילו קצת נדוש: מתגלה כתב סתרים שמספר על אוצר. לאחר חיפושים שנמשכים לאורך כל הספר, מתברר שהאוצר הוא לאו דווקא כסף, זהב ואבנים יקרות. בכל דת נכתב ספר כזה, ומי שמכיר את אגרת מעולם האמת, שכתב הנודניק הפולני הנפלא קורנל מקושינסקי, יודע על מה אני מדבר. אפשר אפילו להרחיב את היריעה ולהשמיט את כתב הסתרים ולדבר על עשרות "ספרי חיפוש" או חיפוש עצמי, שבסופו של דבר מתברר הרי אתם יודעים מה. אפילו בהצגת הדמויות בהתחלת הספר על ידי איורים, תמוז לא היה מקורי. הוא הכיר גם את אמיל והבלשים וגם את שמונה בעקבות אחד.
ובכל זאת זהו ספר חכם ושובה לב. הנשמה השנייה כתוב, ובעצם מדובר, בגוף ראשון. והילד המספר, שהוא גיבור הספר, גם מאייר אותו. תמוז ביקש שאאייר את האיורים כפי שאייר אותם נער שלמד אמנות. כבר כאן הייתה בעיה, שכן רק בסוף הספר אפשר להבין שהגיבור (חסר השם) יהפוך כנראה לאמן, ואילו בהצגת הדמויות בהתחלה כתוב "אני ציירתי" וכו'.
אז אני ציירתי את זה די מקצועי ולתמוז זה לא הפריע.

02

03

04

05

בגב הספר כתב תמוז את הדברים הבאים:

06

הסיפור מתרחש, כמו שהבנתם, בשכונה דרומית של תל אביב, שצפון העיר נראה משם כמו ארץ אחרת. תמוז, להזכירכם, היה לגמרי "צפוני". מי שהכיר את תמוז מצא אפילו בספר הזה ביקורת חריפה על דברים שהרגיזו אותו, למשל העיתונות. העיתונאי הוא הדמות השלילית היחידה בספר.

07

כאשר הילדים שאותם מראיין העיתונאי רואים את הכתבה בעיתון, מראה לנו תמוז את מה שמכיר כל מי שראה כתבה בעיתון המתארת אירוע בו היה נוכח. אלכס הצייר, שמשנה לגיבור את חייו, מספר לקוראים על משהו שהוא מכנה "הנשמה השנייה".

08

גיבור הספר, שבסופו קצת מבין באמנות, נותן לנו את הזווית שלו על מה זאת אמנות:

09

אבל תמוז עצמו בעצם מסביר לנו ב-90 עמודים, שכתובים בכישרון ובאהבה, שאמנות היא למעשה הדרך, החיפוש, הניסיון למצוא משהו שונה מהיומיום, וזה בעצם המסר המרכזי של הספר.

10

עוד בקטגוריה זו « לראות איך חורני »

4 תגובות

  • לינק לתגובה motior ראשון, 15 מרס 2015 07:58 נשלח על ידי motior

    תודה על ההיכרות - מעולם לא שמעתי על הספר הזה לצערי והוא נראה מקסים

  • לינק לתגובה לי שישי, 13 מרס 2015 15:01 נשלח על ידי לי

    לפי המובאות שהבאת (במילים ובציורים) - ספר שמתחשק לצלול לתוכו!

  • לינק לתגובה יצחר שישי, 13 מרס 2015 09:17 נשלח על ידי יצחר

    כיף לקרוא. תודה.

  • לינק לתגובה עטרה שישי, 13 מרס 2015 00:13 נשלח על ידי עטרה

    או!! סופסוף כפתורי הלייק והשיתוף מייצגים את הבלוג במלוא תפארתו. בשעה טובה ומוצלחת, שאפו ♥

כתוב תגובה

* - שדה חובה