חורני

אפרים סידון, שאיתו אני מרבה לעבוד, לא היה הראשון שכתב ספר שגיבורו הוא חור אמיתי שעובר בכל הספר... בספרייתי יש ספר של פיטר ניואל, שראה אור ב-1912, בשם ספר הרקטה.

rocket_book

הסיפור הוא על פריץ הילד הרע שמצא רקטה במרתף ואז:

“He struck a match with one fell swoop;
Then, on the concrete kneeling,
he lit the rocket and-she-oop!
It shot up through the ceiling."

rocket2

והרקטה עפה מעלה ועוברת 20 קומות שבכל אחת מהן קורה משהו. למשל בקומה השביעית חוצה הרקטה מקלדת של פסנתר, שבו מנסה העלמה מאמי בריגס לנגן קטע רגטיים לבן דודה עמוס גיל...

rocket3

בקומה ה-11 הרקטה העיפה את הפטיפון הישן,

rocket4

...

rocket5

ובקומה העליונה זה נגמר.

rocket6

כשהביא לי אפרים סידון את הסיפור חורני, הוא היה מספיק שקוף כדי לספר לי שלפני כן הוא פנה לחברנו המאייר המצוין יוסי אבולעפיה, אבל יוסי החליט שזה קשה לאייר. רק שמונה שנים חלפו מאז הביא לי סידון את הטקסט עד שאיירתי אותו. מדי פעם הייתי מוציא אותו מהמגירה שעליה כתוב "לנסות ולמצוא פתרון" וניסיתי לחפש דרך שהחור (האמיתי) שיש בספר, שהוא עגול ונקי, יתפקד בהתאם לסיפור של אפרים גם בתור חור בשפופרת המקלחת, גם בתור חור בכביש, גם בתור חור בצמיג של מכונית ובדלי ואפילו בתור קוף המחט. זאת להבדיל מהסיפור של פיטר ניואל, שבו החור דומה בכל העמודים כי הוא תמיד חור של קליע. הפתרון שמצאתי בסוף הוא די פרימיטיבי, אבל הוא שחרר אותי מהחובה להתייחס לחור דווקא על פי הסיפור. מבחינתי החור הוא דמותו של חורני, או נכון יותר הראש של הדמות.

07

ואז אחרי שמונה שנים ציירתי את הספר ביומיים.

08

09

10

11

12

13

14

15

הסיפור המקורי של אפרים הסתיים בשורה:

והיכן הוא חורני היום? מזל טוב, חורני התחתן ועבר לגור בעפולה.

אבל לאחר שדנו בינינו בעניין, החלטנו לא להעליב את בירת העמק, ובסופו של דבר העמוד האחרון בספר הוא זה:

17

וכך נראה גב הספר:

16

5 תגובות

  • לינק לתגובה motior ראשון, 22 מרס 2015 07:03 נשלח על ידי motior

    הרעיון לספר מקסים - והביצוע גם של הספר המקורי וגם שלך נהדר גם כן :-)
    בעפולה הייתי פעם, אבל בדיוק היה סגור ;-)

  • לינק לתגובה פיני שבת, 21 מרס 2015 23:59 נשלח על ידי פיני

    יפה מאד, לי זה הזכיר את החיריק שהחליט לעזוב הכל

  • לינק לתגובה יצחק אורן שישי, 20 מרס 2015 11:50 נשלח על ידי יצחק אורן

    בימים קשים אלה, צו השעה הוא למצוא חור ולהתחפר בו עד יעבור זעם, ושושלת נתניהו. מומלץ בגליל.

  • לינק לתגובה זקן עצוב שישי, 20 מרס 2015 00:48 נשלח על ידי זקן עצוב

    כשהיינו ילדים בצופים דימינו שאנחנו ממשיכים את המסורת של הפלמחניקים והערצנו את סיפורי הפלמח.שלימים נתכנסו בילקוט הכזבים. היינו יושבים מסביב למדורה ומספרים סיפורים שאחר כך יקראו להם סיפורי איגיון. כמו זה על החור. סמוך הקטן חפר בור גדול , מה עשה עם החול? העמיס את החול מהחפירה על המשאית של סמוך הגדול. וכשזה נסע ברוורס נפלה המשאית לתוך החור. בקושי הוציאו אותה משם. ואז החליטו לפרוק ממנה את החול המסוכן. חפרו בור יותר גדול להטמין בו את החול. אבל מה יעשו עם החול של החור החדש? העמיסו על המשאית שנסעה לאחור ושוב נפלה לבור. וכך היינו מספרים והולכים בעלילות החור עד שעלה השחר או עד שנקרעו שרירי הפה מרוב צחוק.מה שבא קודם. טוב, אז עוד לא היו כוכב נולד ומשחקי השף והמרוץ למליון וגם לא השוס שמישהו שלא יודע תשובה נופל בחור

  • לינק לתגובה לי חמישי, 19 מרס 2015 20:09 נשלח על ידי לי

    איזה יופי! ושמונה שנים, ואחר כך יומיים - איך אפשר לענות אחר כך על השאלה אם זה לקח הרבה זמן או מעט?

כתוב תגובה

* - שדה חובה