מה ההשראה שלך?

"היה לי חשק להרעיל נזיר," אמר אומברטו אקו כשנשאל מה הייתה ההשראה שלו לכתוב את "שם הוורד".

01

בכל פעם, ומדובר בפעמים רבות מספור, כשאני נפגש עם ילדים בבתי ספר בחברת אפרים סידון או מיכאל דק, כשמגיע שלב השאלות, השאלה הכי פופולארית בקרב הילדים וגם המורים היא "מה ההשראה שלכם?" הייתי רוצה להיות פעם איזה פוסטר על הקיר בכיתה שבה מלמדים את הילדים ספרות, ולספור (אם תהיה לי השראה) כמה פעמים נשמעת בשיעור המילה השראה. כמו אהבה או אמנות, גם השראה היא מילה נוחה וגמישה וכל אחד יכול למלא אותה באיזו משמעות שהוא רוצה. ומורים, כמו שאתם יודעים, משתמשים הרבה במילים כאלו. לכן כשהשאלה עולה במפגשים עם תלמידים, אנחנו מקפידים להגיד שבעניין זה אנחנו מייצגים רק את עצמנו. אני בדרך כלל נוטה לצטט משפט יפה שאני זוכר, שניתן בפי איזה מוזיקאי בספר "ביבר בפה דיאז": "ההשראה שלי זה העיגול האדום מסביב לתאריך". ואפרים מוסיף שבדרך כלל שבוע לפני שהוא צריך להגיש ספר או מחזה, יש לו יותר השראה מאשר חודשיים קודם. לפעמים, כשאני מבחין שבקהל יש תלמידים שיבינו, אני מספר להם את הסיפור הבא שמקורו בספר הבדיחה והחידוד של דרויאנוב:

02

בניגוד לאפרים סידון ולדני קרמן, יש והיו מוחות גדולים לא פחות שהאמינו והשתמשו במילה השראה. ח. נ. ביאליק, משורר עברי חשוב, אמר פעם את הדברים הבאים:

03

כתבתי 'אמר' ולא 'כתב' כי הקטע הזה לקוח מהספר "מפי ביאליק" שכתב מזכירו מרדכי עובדיה. ולמי שתמה איזו השראה הייתה לביאליק כשאמר את הדברים שלעיל, התשובה ברורה: הוא חש גירוד בעור.

04

באחת הרשימות של ביאליק שנקראת "לממשלת המארש" מתאר לנו המשורר איך נופלת עליו ההשראה. הרשימה נפתחת במילים אלה:

05

ואז מתאר ביאליק (כנראה עדיין ללא השראה) מה הוא בדיוק רואה מבעד לחלון. ופתאום, הוא מספר, מגיעה לרחוב "מקהלת נגני צבא, נוצצת כולה בכלי נחושתה". וכאן מגיע עמוד שלם של תיאור ביאליקי של מה קורה ברחוב בעקבות המארש הזה, והשורות המסיימות את הרשימה הן אלו:

06

07

אגב, הליכה לחלון בשעה שיש קשיי יצירה, היא רפלקס די ידוע אצל יוצרים. בהקדמה של אמיל והבלשים כותב קסטנר את השורות הבאות:

08

את ההמשך הרי אתם מכירים. במקרה זה קיבל קסטנר את ההשראה שלו כששכב מתחת לשולחן ולכן קרא לאמיל שלו בשם המשפחה 'טישביין' (רגל של שולחן).

מי שמאמין באלוהים, קל לו מאד להפקיד את ההשראה, כמו כל דבר, בידיו של הישות הזאת – הקב"ה או כל אלוהים אחר. אני חושב שהיה זה אנדרה ז'יד שאמר: "האמנות היא שיתוף פעולה בין אלוהים לאמן, וככל שחלקו של האמן יקטן, כן ייטב".

09

10

ויליאם פוקנר לעומתו, כששמע את המילה השראה אמר: "אין לי מושג מה זה." אני למשל מקבל ממש השראה ממשפט כזה של פוקנר.

אם אצל סופרים מסוימים המושג 'השראה' הוא כללי, הרי יש כאלה שיכולים לפרט מה הייתה ההשראה לספר מסוים, כמו המשפט של אומברטו אקו שהבאתי בראש הרשימה.

גרהם גרין סיפר שהיתה לו הרגשה שהאדם השלישי מתקרב אליו. אבל: "רק כשנכנסתי לשירותים ציבוריים ברחוב בריק, לפתע ראיתי שלושה גושים – התחלה אמצע וסוף" ונשאלת השאלה לאילו גושים הוא התכוון? אני מודה שהייתי כמה פעמים בשירותים האלה ולא זכיתי לקבל השראה, אם כי אני מאוד אוהב את המקום הזה ואת 'שפרד'ס מארקט' בכלל. קל לי מאד לראות את גרהם גרין בסביבה החביבה הזאת. השרותים כנראה עשו לגראהם גרין סדר בראש, או כמו שאומרים באידיש: "פיש זאך אויס און וסט הובן א פרישע קופ" (תשתין ויהיה לך ראש נקי).

11

ואם כבר מצאנו את עצמנו בשירותים, אז נחזור לביאליק שאמר - אם להאמין למרדכי עובדיה - את הדברים הבאים:

12

אנטוני ברג'ס, למשל, נהג לומר כי כדי לקבל השראה הוא קורא את מילון אוקספורד. אני לא בטוח שזאת אמירה הומוריסטית. מילון יכול בהחלט להביא רעיונות. פעם, במשרדי פרסום, נהגו להשתמש במילון כטכניקה מעוררת יצירתיות.

13

לוירג'יניה וולף למשל היה פתרון שאני לא ממליץ לנסות. "שיגעון", היא אמרה, "הוא מדהים. שם בתוך הלבה שלו אני מוצאת את רוב הדברים שאני כותבת."

14

לפעמים נדמה שככל שהסופרים היו פוריים יותר וכתבו יותר ספרים, כך פחתה האמונה שלהם ב"השראה". אנטוני טרולופ, שכתב 46 רומנים ועוד ביוגרפיות, ספרי מסעות, סיפורים קצרים ורשימות שונות, אמר שהוא מחכה להשראה בדיוק כמו סנדלר או יצרן נרות.

15

הערה:
כאשר ענת פוקס שעובדת איתי קראה את השורות שלעיל, היא העירה לי שהסופרת ברברה קרטלנד אמרה: "אני רק מתפללת, ואלוהים נותן לי מיד עלילה. בעצם אני כותבת כאילו הוא מכתיב לי". "מי זאת ברברה קרטלנד?" אני שואל את ענת. "כשתבדוק", היא אומרת לי", יתברר לך שהיא כתבה 723 ספרים!" ואני לא שמעתי עליה. עוד כמה פרטים למתעניינים: כשמתה קרטלנד בשנת 2000 היא הייתה בת 99, וכמובן מופיעה בספר השיאים של גינס. אין ספק, היא הרבתה להתפלל. קרטלנד היא סבתהּ החורגת של הנסיכה דיאנה וזכתה לתואר אצולה מאליזבת ה-2.

16
____

מניסיוני למדתי שהמילה השראה הולכת מצוין עם המילה דמיון. ולכן אם שואלים אתכם: "מאיפה באה ההשראה שלך?" תמיד אפשר לענות: "מהדמיון". ואם שואלים: "איך ומתי פועל הדמיון שלך?"
התשובה היא: "אין לי מושג, זה עניין של השראה".

ולסיום משפט שאמר הנריק איבסן כשנשאל מה זאת השראה: שמרתי עקרב בבקבוק בירה ריק על שולחני. מדי פעם כשהעקרב חלה, הייתי זורק לו לבקבוק חתיכת פרי רך, הוא היה מתנפל על הפרי בזעם ושופך לתוכו את כל הרעל שלו. ואז הבריא.

17

5 תגובות

  • לינק לתגובה רחל סטולרו חיים חמישי, 30 אפריל 2015 11:52 נשלח על ידי רחל סטולרו חיים

    נהדר דני תודה

  • לינק לתגובה יורש רביעי, 29 אפריל 2015 15:36 נשלח על ידי יורש

    יפה' מעניין ואשר לסיבות ליצירה:

    יש יוצרים בזכות " ההשראה "
    ויש מי שבגלל ש " חש-רעה " !

    והקורא נהנה או סובל מהתוצאה !

    יורש

  • לינק לתגובה motior רביעי, 29 אפריל 2015 15:32 נשלח על ידי motior

    כעת הכל ברור, פרט לשאלה אחת שמנקרת בראשי: מאיפה קיבלת את ההשראה לכתיבת הטור הזה? :-)

  • לינק לתגובה פיני רביעי, 29 אפריל 2015 13:47 נשלח על ידי פיני

    זהו בדיוק.
    צריך השראה בשביל לכתוב, כישרון בשביל למחוק ומשמעת כדי לשסות אותם זה בזה.

  • לינק לתגובה עדנה דשבסקי רביעי, 29 אפריל 2015 11:46 נשלח על ידי עדנה דשבסקי

    נפלא. כתוב בקריצה הומוריסטית ובמבט משועשע על מלים גדולות . אני כדרכי אוהבת הן את הכתוב והן את הרשום ביד אמן ( או אומן אם תרצה... )

כתוב תגובה

* - שדה חובה