הרשומה ה-200

חברים יקרים,
זאת הרשומה ה-200 שמופיעה באתר שלי.
לאלו מקוראי שהגיעו לאתר רק לאחרונה, כמה מילים על אופיו:
כמעט שלא תמצאו בו טיפול בדברים "עכשוויים", ובוודאי לא מה שקורה בשדה הפוליטיקה והתקשורת.
אני מנסה להוכיח שהדרך להילחם במה שאתה לא אוהב היא לא לחזור ולומר 'איזה חרא יש' (בטלוויזיה למשל), אלא לא להתייחס לזה, וביחד עם זה לעסוק ולהביא לחזית את מה שבאמת מעניין אותך. לכן רוב הרשומות קשורות באופן כזה או לא כזה בספרים, בטקסטים, בשפה החזותית וכמובן באיור.
ברבות מהרשומות אני עושה מעין סיכומים לדברים שעשיתי, ולמרות זאת האתר הזה לא עוסק רק בי. עניין חשוב שאני חוזר ומדגיש באופן טרחני כמעט הוא, שלמרות שאני מנסה להחזיר לתודעה התרבותית שלנו דברים מהעבר, אני מנסה להיזהר מנוסטלגיה כמו מפוליטיקה או מדת.
בכל פעם שאני מעלה באתר רשומה על ספר שקראתי בילדותי זה עובר אצלי שיפוט מחודש, ולא מסתמך על האהבה מהילדות.
שמתם לב שהשתמשתי במילה שיפוט, מילה שרבים לא אוהבים. המשפט "אני לא שיפוטי," הוא אחת המחמאות הכי טיפשיות שאדם מחמיא לעצמו. לא להיות שיפוטי זה לא לחשוב. מי שיש לו דעה הוא שיפוטי. הטיפשות מתחילה רק אחרי השיפוט.

01

ולה, לטיפשות, יש שני פנים: הפן הראשון הוא שהשופט נדמה לו שגם אחרים חייבים להגיע לאותו פסק דין אליו הוא הגיע. והפן השני שהוא גרוע ומסוכן יותר, מתרחש אצל אלו שחושבים שפסק דין חייב לגרור בעקבותיו גם גזר דין. זה נכון אולי בבתי משפט, אבל זה הרסני בתרבות.
משהו על הומור:
למי שהומור הוא חלק מהשיח שלו עם הסביבה, קשה לכתוב אפילו צוואה בלי שההומור יידחק פנימה. אם הדבר הזה קיים אצלי אז יש להניח שהוא מורגש לפעמים בכתיבה, אבל אין לי שום כוונה לבדוק את ההצלחה של הרשומות האלה על פי כמות הצחוק שהן מפיקות מהקוראים.
כמה מילים על תגובות. אני אוהב שאתם שולחים לי תגובות. חלק גדול אני מקבל לא לאתר עצמו, אלא לדואר שלי. בהחלט חשוב לי לדעת שקוראים את הרשומות האלה. זה הדבר השני הכי חשוב לי אחרי הכתיבה עצמה. עצם המקצוע שלי, מאייר, הוא בהגדרתו יוצר מגיב, ולפעמים מה שעושה מאייר כשהוא מגיב על הספר שכבר קיים, עולה באיכותו על המוגב. כשאני קורא את התגובות של יאיר גרבוז, שחלק מהן העליתי באתר וחלק אביא בעתיד, הייתי רוצה שהרשומות יהיו ברמה של התגובות.
אני שמח כמובן כשמתברר לי שאתם משתפים בתפוצה את מי שלא ממוען קבוע, וכל מי שיצטרף לרשימה הקבועה של המקבלים גורם לי משנה שמחה.
ושמחה זה חשוב.

שלכם,
דני

14 תגובות

  • לינק לתגובה תרזה איזנברג שבת, 07 נובמבר 2015 08:18 נשלח על ידי תרזה איזנברג

    לדני, הצעיר, הבהיר, החכם - תודה על הכול.

  • לינק לתגובה הילית שלישי, 20 אוקטובר 2015 22:13 נשלח על ידי הילית

    דני יקר,
    אתה גורם לי שמחה.
    הרבה שמחה.
    כבר שנים ארוכות.
    בלי לדעת זאת.
    מאחלת לך שנים שמחות ורבות בהן תמשיך לשמוח ולשמח!

  • לינק לתגובה עדי דיסקין שני, 19 אוקטובר 2015 22:17 נשלח על ידי עדי דיסקין

    שלומות לדני,
    אני מכותב שלך באמצעות יוסי שדה ותמיד נהנה מהאיורים ומההגיגים. הפעם עלי להביע תמיהה - האם ילכו שניים ביחד ? היתכן לומר בכפיפה אחת - מחמאה וטיפשות? מחמאה היא מילה חיובית, חלוקת שבח , בעוד טפשות הינה מילה שלילית שמקבילותיה - אווילות, טמטום. טיפש הוא אדם שאינו חכם, לא ניחן בכושר חשיבה והבנה.האם אדם כזה יכול לומר ועוד על עצמו מילים חיוביות ?
    אטיך ליישב את הסתירה? מים ושמן , תיק"ו

  • לינק לתגובה בני רקח שני, 19 אוקטובר 2015 20:28 נשלח על ידי בני רקח

    כמה טוב לקרוא דברי חכמה בלשון פשוטה ובהרה

    יישר כח

  • לינק לתגובה דק שני, 19 אוקטובר 2015 15:26 נשלח על ידי דק

    מובן מאליו שה-200 הוא MAATAIM בירושלמית ועל כך ברכות מיוחדות. אבל תגיד: למה המגיבים שלך נראים באתר, כולם, כמו ג. מהשב"כ או ז. מהמוסד. ואם מהמוסד אז למה מהמחלקה הסגורה. מה זה אומר עלינו, קוראיך הנאמנים.
    הפעם קירמנת אותה מתוך לבם של הנושקים את השבעים (מכאן ומשם)

  • לינק לתגובה אפרת שני, 19 אוקטובר 2015 11:14 נשלח על ידי אפרת

    מזל טוב!מאתיים זה מכובד.

  • לינק לתגובה עדנה דשבסקי שני, 19 אוקטובר 2015 11:11 נשלח על ידי עדנה דשבסקי

    אפשר לומר שהתמכרתי לדברי החכמה, לסיפורים, להדרכה הצמודה בנבכי הספרות המשובחת והאיורים ולגילויים חדשים ומחכימים שמתבררים בכל אחת מהרשומות בלי יוצא מן הכלל. הבונוס הוא תמיד חיוך ואפילו צחוק שמתלווה לקריאה. הייתי כמי שאכל מעץ הדעת ואינו יכול לשוב לאחור. חכמה, בינה ודעת...והא לך חסיד חב"ד אמיתי ומזוקן שבהינף מקלדת משמש מורי ורבי.

  • לינק לתגובה נגבה וגקי גקסון שני, 19 אוקטובר 2015 08:25 נשלח על ידי נגבה וגקי גקסון

    דני יקר,
    אנחנו "גרופים" של הספרים שלך זה שנים רבות,
    הרשימות היו בטעם רב ובחוכמה רצרופה.
    וכה לחי המשך במפעל משובח זה ,המילים והאיורים ביחד הם לשוט באגם כמו בסרט חי ונושם.
    מאד מאד נהנים.
    שא ברכות,
    נגבה וג'קי ג'קסון

  • לינק לתגובה יוסי שדה שני, 19 אוקטובר 2015 08:10 נשלח על ידי יוסי שדה

    דני,
    הכמות מתחרה עם האיכות, והאיכות- עם הכמות.
    ניחנת בכישרון ציור- ובעושר מחשבתי ולשוני ניפלא.
    וקוראיך מתבשמים משניהם.

  • לינק לתגובה אדיבה גפן שני, 19 אוקטובר 2015 06:56 נשלח על ידי אדיבה גפן

    דני אהוב, איך אפשר לעולם להתקיים בלי ההומור שלך, הומור שרוח של אהבת אדם טוב לב מרחפת בו,
    איזה כייף לי להיות ברשימת הזכאים לדבריך, הנאה צרופה, תמיד אני מתעשרת, תמיד מחייכת וכייף

כתוב תגובה

* - שדה חובה