הזין של אריק גיל - או: גם צביעות היא תרבות

00

בשנת 1882, כשאוסקר ויילד הצעיר הקסים את החברה הלונדונית, נולד בברייטון מי שעתיד להיות אמן ידוע מאוד, אריק גיל.

01

הרשימה הזאת נכתבת כשבוע לאחר שחזרתי מלונדון. בלונדון אפשר לראות יצירות של אריק גיל על כמה מבנים ציבוריים. הפסלים הידועים ביותר שלו במרכז לונדון, נמצאים על בניין ה-BBC ברובע מרילבון (לא רחוק מכיכר אוקספורד). הנה קטע מתוך המדריך שלי הולך איתך בלונדון:

02

022

וזה הקטע שבו מוזכרים התבליטים של אריק גיל בקתדראלה של וסטמינסטר:

03

גיל - פסל, חרט, מאייר ומעצב ספרים ואותיות – נחשב לאמן החשוב ביותר של סגנון האר-דקו בבריטניה. אחד המקומות הראשונים בהם אני מבקר כשאני מגיע ללונדון הוא חנות ספרים, שמתאים לה יותר התואר מוזיאון -החנות של הנרי סות'רן שברחוב סאקוויל, ליד רחוב פיקאדילי.

04

05

בביקורי האחרון שם רכשתי בשלושה פאונד את הקטלוג שהם הוציאו לרגל תערוכת עבודות של גיל, שהם הציגו בחודשים פברואר-מרץ 2015.

06

בקטלוג, שמטרתו כמובן למכור עבודות, לא צוין דבר על חייו האישיים והרגליו המיניים של גיל. לדברים האלה אין כמובן מקום בקטלוג מסחרי. הנה כמה מעבודותיו של גיל שמוצגות בקטלוג:

07

08

09

פתחתי את הרשימה באזכור שמו של אוסקר ויילד. לצד שייקספיר, ויילד הוא המחזאי המוצג ביותר בלונדון. בימים אלה מוצג בסטראנד בלונדון, בתיאטרון וודוויל, המחזה The Importance of Being Earnest, כשבתפקיד הדמות הקלאסית, ליידי ברקנל, משחק גבר, השחקן הנפלא דיוויד סושה, המוכר לנו כפוארו.
לא הרחק משם הציבו, לפני שנים אחדות ולאחר ויכוחים רבים, אנדרטה מוזרה לזכרו של ויילד. והיא כיום הדבר היחיד בלונדון שמזכיר את האיש, מלבד מכמה טבלאות כחולות.

10

11

הפורטרט של ויילד, שבנוי ממשהו דמוי פתילים שמזכירים תולעים, מוצב על ארון מתים עם הכתובת: "כולנו שקועים במדמנה אבל חלק מאיתנו מביטים בכוכבים." We are all in the gutter but some of us are looking at the stars.

היום, 120 שנה לאחר מותו, כששני ק"מ מצ'רינג קרוס מקיימים מצעדי גאווה ורק שרידים פוריטניים מסתייגים מהומוסקסואליות, ויילד כמעט ולא מונצח בלונדון, שהוא אחד מיוצרי התרבות המרכזיים שלה.

ממש בין תיאטרון וודוויל הנ"ל שבסטראנד לבין הפסל הטיפשי לזכרו של אוסקר ויילד, ניצב בית זימבבווה, שבעבר היה בית הסתדרות הרופאים של לונדון. בשנת 1908 נתבקש הפסל ג'ייקוב אפשטיין להכין פסלים שיעטרו את המבנה. אפשטיין הכין 18 פסלים של גברים עירומים. בלונדון קמה מחאה שהזכירה את התגובות הנזעמות לפסל אכילס שנתרם על ידי נשות אנגליה לפאר את שמו של ולינגטון בשנת 1822, והוצב ליד אפסלי האוס, ביתו של ולינגטון. כ-30 שנה לאחר שהפסלים של אפשטיין שובצו בסטראנד, לאחר שפיסת פסל נפלה על המדרכה, הקימו האחראים על הבניין פיגומים וביקשו מהאדריכל שינפץ את החלקים הבולטים כדי למנוע נפילות. וכך, כשבטיחות הציבור והצביעות חברו יחדיו, נחה דעתם של הפוריטנים הלונדונים, שסבורים עד היום שבחוצות אפשר להציב רק עירום נשי. צפו כאן בקטע שפרסם מוזיאון הטייט, השופך אור על הפרשה.

12

עולם שלם מתגלה למטייל בלונדון לאחר שמרימים מעט את מסך הצביעות. כ-100 מטרים דרומה מבית זימבאבווה היה גר הקריקטוריסט תומאס רונאלדסון. הנה עמוד מתוך הספר שלי בעקבות סופרים וספרים בלונדון:

13

14

לקריקטורות הפורנוגראפיות של רונלדסון יש עד היום מחיר יפה, אבל לא תראו אותן מוצגות בחלון ראווה. עשר שנים לפני אריק גיל נולד מאייר נוסף, גם הוא בברייטון. אני מניח ששמו לא זר לכם. מדובר באוברי בירדסלי, הנציג המובהק של האר-נובו האנגלי. בירדסלי, שאייר את 'סלומה' של ידידו אוסקר ויילד היה צעיר מווילד ב-13 שנה. ועד היום עסוקים החוקרים בסוגיה: האם היה בירדסלי הומוסקסואל. לפני 30 שנה יכולתם למצוא פוסטרים עם איורים שלו אצל כל צעיר בעולם המערבי שרצה להשאר צעיר (בירדסלי אכן נשאר צעיר לנצח. הוא מת משחפת בגיל 25). היום לא תמצאו בלונדון בשום גלריה את האיור הזה למשל:

15

עד היום יש אצל האנגלים התנגדות להכניס מצבה לזכרו של ויילד בפינת המשוררים בכנסיית וסטמינסטר, וזאת בגלל העדפותיו המיניות, שבימיו עדיין נחשבו לשליליות.

ואריק גיל?
14 התבליטים הגדולים שלו מפארים את המוסד הקתולי החשוב ביותר באנגליה, הקתדראלה של וסטמינסטר, וכמעט שאין מזכירים את העובדה שגיל היה סוטה מין, פדופיל, קיים יחסי מין עם אחיותיו ובנותיו ועם הכלב שלו. וכל זה על פי יומנים שהאיש עצמו כתב.
גם לאחר שהתגלו יומניו ולאחר שסופרת בשם פיונה מקארתי כתבה ביוגרפיה שלו ובה היא מביאה ציטוטים מיומנו, מעטים תהו למה לא מסירים את 14 התחנות של ישו מהקתדראלה. כמה מהמוחים הפגינו מול הכנסייה. התבליטים נשארו והקרדינל באזיל יום וראשויות הכנסייה הציעו במאמר שפרסמו לקהל הקתולים, להפריד בין אורח חייו של האיש לבין עבודות האמנות שלו. נכון, בשונה מאיוריהם של רונלדסון ואפילו של בירדסלי, האיורים של גיל הם צמחוניים מאוד.
הנה אחד מהם:

16

והנה עוד כמה פרטים על האיש:
• ארבע שנים לפני מותו זכה באות הגבוה ביותר לעיצוב מבית המלוכה.
• הוא היה פעיל חברתי וממניחי היסוד של רעיון החברתי הקתולי שנקרא Disributism, הגורס שיש לפזר את הרכוש והכוח, אבל בניגוד לקומוניזם נושא אופי דתי.
• גיל ביקר בארץ ישראל ואפילו עיצב אות עברית בלי שידע עברית.

17

המעצבים הטיפוגרפים בישראל מתייחסים לאותיות של גיל כאל קוריוז.
• במוזיאון רוקפלר יש פסלים-תבליטים של גיל.
• יש מי שטוענים שהתבליט מעל הכניסה לבנק ברקליס ברח' אלנבי בתל אביבי הוא מעשה ידיו.
• והקשר אלי: הוא מת בשנה שנולדתי.

כך צייר גיל את עצמו:

18

9 תגובות

  • לינק לתגובה דנצו רביעי, 04 נובמבר 2015 10:29 נשלח על ידי דנצו

    לפני שנים רבות רכשתי בחנות ספרים משומשים בתל אביב ספר של ברדסלי בשם Under the Hill . זה ספר פורנוגרפי-אמנותי ומאוייר שהודפס בצרפת במהדורה ממוספרת ומוגבלת כי לא ניתן היה להדפיס אותו באנגליה הפוריטנית. אם תרצה, אשאיל לך אותו.

  • לינק לתגובה דובי זכאי רביעי, 04 נובמבר 2015 07:19 נשלח על ידי דובי זכאי

    דני היקר
    נעים לקום בבוקר ובמקום כל החדשות המייאשות לפגוש כתבה שלך ואיורים נפלאים שלצערי לא נחשפתי אליהם. תודה דני שריתקת אותי למחשב לזמן איכות.
    דובי זכאי

  • לינק לתגובה motior שלישי, 27 אוקטובר 2015 21:34 נשלח על ידי motior

    תודה על הרשומה המעניינת

  • לינק לתגובה עדנה דשבסקי שלישי, 27 אוקטובר 2015 10:23 נשלח על ידי עדנה דשבסקי

    דני, הגדלת עשות!
    ההכרות שערכת לי עם אריק גיל
    הניחוח של לונדון האהובה על עושר התרבות שלה
    התזכורת למוסר הכפול האנגלי שהומוסקסואל הוא מוקצה בעוד שכל הסוטים כשלג ילבינו כל עוד אינם הומוסקסואלים.
    והידע העצום והמרשים שצברת על רובדי התרבות העמוקיםם של לונדון והממלכה הבריטית. ספק אם בלונדון עצמה יש בנמצא ידען כמוך.
    פשוט נפלא ומפעים.

  • לינק לתגובה דיבה גפן שלישי, 27 אוקטובר 2015 07:45 נשלח על ידי דיבה גפן

    מצטרפת למרחקים.
    אמור מתי אתה מארגן נסיעה ללונדון ואני מתחילה לארוז.
    כל כך מעניין וכן-מעשיר.
    תודה דני אהוב
    תודה
    שוב התעקשתי

  • לינק לתגובה זקן עצוב שני, 26 אוקטובר 2015 22:22 נשלח על ידי זקן עצוב

    הנושא מרתק
    יש לי בבית שתי עבודות אם תרצה להמשיך לפתח אותו.
    אחת, תדפיס של פיקאסו שמצייר מלך מתבונן בעצב באורגיה והצייר מציץ מלמטה
    והשניה, שלך' שנתתי בזמנו לאבי רופא השניים ליום הולדתו ובו אתה מצייר אבר שנשלף עם השורש של השן שעוקר רופא השיניים בהתלהבות יתרה (מדי?)

  • לינק לתגובה אפרת שני, 26 אוקטובר 2015 21:05 נשלח על ידי אפרת

    יוצא מן הכלל.
    תודה!
    לבושתי לא הכרתי אותו.הנה עוד סיבה לטייל איתך בלונדון.או בכל מקום אחר.

  • לינק לתגובה איציק יורש שני, 26 אוקטובר 2015 17:21 נשלח על ידי איציק יורש

    דני
    קראתי בעניין רב.
    מלוא ההערכה על הידע והשליטה בשפע הפרטים והאינפורמציה.
    (כל זאת בלי קשר להתיחסות למיניות והעדפותיהם של הגיבורים), אבל בהחלט חשוב האיזכור של ההתיחסות החברטית הבריטית לנושא.
    רוב הפרטים לא ידועים לי לפחות, וודאי שלא בפירוט הזה.
    מפליא עניין האותיות העבריות .
    לסיכום,יורש מלוא ההערכה על האיסוף, השליטה, ארגון וההגשה.

  • לינק לתגובה איציק יורש שני, 26 אוקטובר 2015 17:08 נשלח על ידי איציק יורש

    דני ,
    מאוד מעניין ומאלף, ( בלי קשר לפיקנטיות המינית ) .
    מאוד מרשימה ההתמצאות במרחב האינסופי של האינפורמציה ,
    נראה לי שמעט מזה מוכר וידוע, אני מתאר לעצמי שזה חייב אותך לנבור באוקינוס של פרטים ומקורות , לארגן ולהבדיל בין האישים,
    היצירות והמעשים .
    מלוא ההערכה על כל אלו.

    יורש

כתוב תגובה

* - שדה חובה