×

אזהרה

JUser: :_load: Unable to load user with ID: 112

הטיגריס של גברת פאקלטייד

עד היום הבאתי לקוראי באתר הזה שני סיפורים של סאקי שתרגמתי. האחד הוא החיפוש,

01

והשני הוא מספרי הסיפורים.

02

חברים ביקשו שאביא עוד סיפורים.

הפעם אני מביא תרגום שלי לסיפור הטיגריס של גברת פאקלטייד, ואני מקדיש אותו לחברי יגאל זינגר.

על חייו של סאקי תוכלו לקרוא כאן.

 

 03

בסוף הסיפור אוסיף כמה אבחנות שיש לי והיו לאחרים על הכתיבה המופלאה של סאקי.

וכמה מילים גם לפני הסיפור:

את אחת הרשימות הקודמות, על האיש ששנא את פו, פתחתי במשפט "כולנו זקוקים להירארכיה".

הפעם המוטו הוא –

כולם זקוקים לסדר:

"הוא לבוש כמו בסיקסטיז"; "ההיא מדברת כמו באייטיז", וכו'.

פתחתי בכך מאחר שסאקי נחשב לסופר "אדוארדיאני".

"הוא שם ללעג את המעמד הבינוני בתקופה האדוארדיאנית", כותב מישהו.

לאוהבי אמנות וספרות יש תמיד אי נוחות כלפי הידענים: "איך אתה יכול ליהנות מ'אילף ופטרוב', למשל, אם אתה לא מכיר את ההווי הרוסי בשנות החומש שאחרי המהפכה?"

אני לא נגד זה שתלמדו היטב את התקופה האדוארדיאנית לפני שתקראו את סאקי, אבל זה לא הכרחי.

יתר על כן, אם אתם רוצים ללמוד על התקופה האדוארדיאנית כדאי שתעשו את זה בעזרת הסיפורים הנפלאים של סאקי.

בקריקטורה הבאה שצייר ז'אן ובר, נראה אדוארד השביעי שעל שמו נקראת התקופה, כשחלק ממנו מורכב מהדמות הידועה של אמו, המלכה ויקטוריה. (היא פורסמה בעיתון הצרפתי L’Assiette au Beurre  ב 28.9.1901)

 

04

 

****

 

הטיגריס של גברת פאקלטייד

כוונתה ורצונה של גברת פאקלטייד היו לצוד טיגריס. זה לא שתאוות ההרג תקפה אותה פתאום, או שחשבה שתשאיר את הודו בטוחה ושלמה יותר מכפי שהייתה כשהגיעה אליה, עם קצת פחות חיות טרף על כל מליון תושבים. הדחף החזק, ללכת בדרכו של נמרוד, הושפע מהעובדה שלונה בימברטון הוטסה לאחרונה אחד עשר מייל באווירון על ידי טייס אלג'ירי, ולונה לא הפסיקה לדבר על זה. רק עור טיגריס שתשיג בכוחות עצמה ושפע צילומים בעיתונים שיתלוו לאירוע, יוכל לאזן את האירוע הזה. בדמיונה ראתה כבר גברת פאקלטייד ארוחת צהריים חגיגית שתערוך בביתה ברחוב קרזון, במיוחד לכבודה של לונה בימברטון, כשעור טיגריס מכסה חלק נכבד מחזית גופה ותופס חלק נכבד עוד יותר בשיחה. בדמיונה כבר עיצבה את סיכת ציפורן הטיגריס שתתן ללונה בימברטון ביום הולדתה הבא. בעולם המונע בעיקר על ידי כאב ואהבה, גב' פאקלטייד הייתה יוצאת דופן. מהלכיה ומניעיה נבעו בעיקר משנאתה ללונה בימברטון.

הנסיבות היו בעדה. גברת פאקלטייד הציעה אלף רופי עבור ההזדמנות לירות בטיגריס בלי להסתכן או להתעייף יתר על המידה. וכך קרה, שאחד הכפרים הסמוכים היה יכול להתפאר בכך שהוא אתר ביקור מועדף לחיה נכבדה ומיוחסת, שבגלל גילה המתקדם ובגלל בריאותה הרעועה, זנחה את יכולות הציד שלה וצמצמה את תאבונה לכדי חיות בית קטנות.

הסיכוי לזכות באלף רופי עורר את החושים הספורטיביים והמסחריים של תושבי הכפר. ילדים הוצבו בשולי הג'ונגל המקומי כדי לכוון את הטיגריס חזרה, אם ינסה בטעות לחפש שדות ציד חדשים. עיזים מהסוג הזול פוזרו בקפדנות מקרית כדי שימשיך להיות מרוצה מהסביבה הנוכחית.

החשש הגדול היה שמא הטיגריס ימות מזקנה לפני התאריך שנקבע ליום הציד של הממסאהיב. אמהות שנשאו הביתה תינוקות דרך הג'ונגל, לאחר יום עבודה בשדות, החלישו את קול שירתן כדי לא להפריע את מנוחתו של שודד העדרים הנכבד.

הלילה החשוב הגיע, נטול עננים ומואר באור ירח. משטח מוגבה נבנה על עץ נוח שמוקם במקום הנכון. עליו כרעו גברת פאקלטייד ובת לוויתה השכירה, העלמה מייבין. עז מבורכת בכושר געייה חזק, שאפילו טיגריס חצי חירש יהיה מסוגל לשמוע בלילה שקט, נקשרה במרחק הנכון. מצוידת ברובה מאופס היטב ובחפיסת קלפים למשחק יחיד, ישבה הספורטאית והמתינה לקורבן.

05

"אני מניחה שאנחנו בסכנה מסוימת", אמרה העלמה מייבין. בעצם, היא לא פחדה מהחיה, אבל קינן בה חשש חולני מהאפשרות שתעניק שירות נוסף מעבר למה שהיא חייבת לספק על פי השכר שהיא מקבלת.

"שטויות", אמרה גברת פאקלטייד. "זה טיגריס זקן. הוא לא יוכל לזנק הנה אפילו אם ינסה".

"אם זה טיגריס זקן, היית צריכה לשלם פחות, אלף רופיות זה המון כסף". לואיזה מייבין אימצה לעצמה מעמד של אחות בכורה ומגוננת כשזה נוגע לענייני כסף בכלל, ללא הבדל לאום או מעמד. התערבותה הנמרצת הצילה רובלים רבים שהיו עלולים להינתן כדמי שתייה בכמה מלונות במוסקבה, ופרנקים וסנטים רבים נשארו דבוקים אליה בנסיבות שהיה חשש שיפוזרו על ידי ידיים פחות אוהבות. השערותיה בעניין ירידת מחירי השוק של שרידי הטיגריס נקטעו בעקבות הופעתה של החיה עצמה בזירה. ברגע שקלט הטיגריס את מראה העז הקשורה הוא נשכב על הארץ, לאו דווקא כדי לנצל את המחסה, אלא כדי לתת לעצמו מנוחה קלה לפני ההסתערות הגדולה.

"אני חושבת שהוא חולה", אמרה העלמה מייבין בהינדואית לראש הכפר שישב במארב על עץ סמוך.

"שקט", אמרה גברת פאקלטייד, ובאותו רגע החל הטיגריס לפסוע לכיוון הקורבן.

"עכשיו, עכשיו", האיצה העלמה מייבין בהתרגשות מסוימת. "אם הוא לא ייגע בעז אז לא נצטרך לשלם עבורה" (על הפיתיון שולם מחיר נפרד).

הרובה השמיע ירייה חזקה והחיה הצהובה הענקית ניתרה על צידה האחד ואז התהפכה ונפלה בדממת מוות. בתוך רגע נאספו בזירה המון ילידים נרגשים שהעבירו בצעקות את החדשות המשמחות אל הכפר, ושם הצטרפו קולות תופים למקהלת הניצחון. לשמחה זו נמצא הד גם בליבה של גברת פאקלטייד. הארוחה החגיגית ברחוב קרזון נראתה כבר ממש בהישג יד.

הייתה זאת לואיזה מייבין שהפנתה את תשומת הלב לעובדה שהעז נמצאה מתה מפצע שנגרם על ידי כדור רובה, ושום פגיעה של כדור כזה לא נמצאה  בטיגריס. נראה שהחיה הלא נכונה היא זאת שנפגעה, ומותו של הטיגריס נגרם כנראה מהתקף לב בגלל רעש הירייה, בסיוע של גילו המופלג.

אפשר לסלוח לגברת פאקלטייד על כך שהגילוי הזה לא גרם לה נחת. אבל אחרי הכול, היה לה נמר מת ואנשי הכפר, הלהוטים לקבל את אלף הרופי, הצטרפו בשמחה לבדיה שהיא הרגה את הטיגריס.

העלמה מייבין הייתה בת לוויה שכירה. לכן התייצבה גברת פאקלטייד מול הבזקי המצלמות בלב קל, וצילומי התהילה שלה עברו מדפיו של השבועון המצולם של טקסס למוסף המצולם של "נובה וורמיה". ובאשר ללונה בימברטון, היא סירבה במשך שבועות להציץ בשבועונים המצולמים, ומכתב התודה שלה על סיכת ציפורן הטיגריס שקיבלה במתנה, הייתה דוגמה מובהקת לרגשות עצורים. היא דחתה את ההזמנה לארוחת הצהריים החגיגית. מעבר לגבול מסוים, רגשות עצורים יכולים להיות מסוכנים.

מרחוב קרזון נדד עור הטיגריס דרומה לבית האחוזה, שם נבדק בקפידה ועורר הערצה בקהילה. כולם ראו בעין יפה וכמובן מאליו את הופעתה של גברת פאקלטייד בנשף המסכות הקהילתי בדמות דיאנה. למרות זאת, היא לא קיבלה את הצעתו המפתה של קלוביס לערוך נשף ריקודים שבו כל אחד ילבש את עור החיה שצד לאחרונה. "אני אהיה במצב המגוחך כמו בשיר "בייבי באנטינג"* עם עור מסכן של ארנב או שניים להתעטף בו. אבל", הוא הוסיף כשהוא מעיף מבט מרושע על ממדיה של דיאנה, "הגזרה שלי לא נופלת מאלה של הרקדנים הרוסיים ההם".

"כמה היו כולם צוחקים אם היו יודעים מה באמת קרה שם", אמרה לואיזה מייבין ימים אחדים לאחר הנשף.

"למה את מתכוונת?" מיהרה גברת פאקלטייד לשאול.

"איך ירית בעז והפחדת עד מוות את הטיגריס", אמרה העלמה מייבין בצחוקה הדוחה והנעים.

"אף אחד לא יאמין לזה", אמרה גברת פאקלטייד כשפניה מחליפים צבעים כמו דפדוף מהיר בחוברת דוגמאות צבע לפני קבלת החלטה.

"לונה בימברטון תאמין", אמרה העלמה מייבין. על פניה של גברת פאקלטייד נמסך צל מוזר, בגון לבן ירקרק.

"את לא תסגירי אותי?" שאלה.

"ראיתי בקתת קיץ ליד דורקינג שחשבתי לקנות", אמרה העלמה מייבין ללא קשר לשיחה. "שש מאות ושמונים ובלי משכנתא, ממש מציאה. אבל במקרה אין לי את הכסף."

בקתת הקיץ הנאה של לואיזה מייבין, אותה היא כינתה חיית פרא, ופרחי טייגר לילי פורחים בעונתם בגדר החיה שלה, הפתיעה את כל חבריה.

"מדהים איך לואיזה מצליחה לעשות את זה", הייתה חוות הדעת של כולם.

גברת פאקלטייד שוב לא מרשה לעצמה לעסוק בציד של חיות טרף.

ולסקרנים ששאלו היא ענתה:

"ההוצאות הכרוכות בעניין הן גבוהות מאוד".

 

****

 

משהו על התקופה האדוארדיאנית.

כשמתה המלכה ויקטוריה בשנת 1901, עלה בנה ברטי לשלטון.

בניגוד לאמו ולרוח התקופה שנקראה על שמה, ברטי היה נהנתן ורודף נשים, וכולם חששו שאלה לא תכונות ראויות למלך.

אבל ברטי, שהפך לאדוארד השביעי, ידע להפעיל את הקסם שלו, שעבד יפה בבתי הזונות של פריז למשל, גם על מדינאים ואנשי ציבור, ובסופו של דבר הוא נחשב למלך מוצלח.

הנה קריקטורה שלו שגם אותה צייר ז'אן ובר ופורסמה בעיתון L’Assiette au Beurre  ב-28.9.1901:

06

 

סאקי היה בן 31 כשאדוארד השביעי הוכתר למלך. 12 שנה קודם לכן (בתקופה הוויקטוריאנית) התחולל בלונדון הסקנדל של רחוב קליבלנד. בעקבות מידע שהגיע מנער שליחויות של חברת הטלגרף, ששימש לכאורה זונה ממין זכר, פשטה המשטרה על בית בושת של נערים באזור פיצרוביה.

יום אחד יגלו האנגלים את האפשרות שיש בסקנדל הזה ויעשו סרט כמו שעשו על הסופרז'יסטיות.

הומוסקסואליות הייתה פשע חמור בעיני האנגלים, וכמה שנים אחרי סקנדל קליבלנד, בשלהי העידן הוויקטוריאני, עלה לכותרות משפטו של אוסקר ויילד. ויילד היה ללא ספק אחד מאבותיו הרוחניים של סאקי, ולא רק בעניין הספרותי, ההומור והאירוניה, אלא גם בתחום המיני.

אלא שסאקי, בדומה לסופרים רבים, נשאר בארון כל חייו (הקצרים). עם כל ניצני הקדמה שהחלו להנץ בתקופה האדוארדיאנית, עניין זה של קיום יחסי מין בין בני אותו מין נשאר בחזקת פשע.

חוקרים שונים טוענים שבחייו הפרטיים וביצירותיו קל לזהות אצל סאקי את הנטייה הזאת: הוא החזיק משרת צעיר ונאה; הדמויות המובילות שלו, קלוביס, ברטי ורג'ינלד הם "דנדים" צעירים ומזכירים את אלג'רנון של אוסקר ויילד; ורוב הנשים שלו (כולל בסיפור שלמעלה) לא מקבלות ציון גבוה.

עד כאן הדמיון עם אוסקר ויילד.

אבל השוני הוא עצום וזה מה שעשה את סאקי למה שהוא.

סאקי, שנולד בבורמה הבריטית, הרבה להסתובב בעולם, שלט בשפות רבות, והעולם הספרותי שלו, שממוקם אמנם במקרים רבים בשכבת הביניים הכפרית של אנגליה, מלא בדמויות מכל העולם על הרצף שבין הריאליסטי לסוריאליסטי למיסטי, ובדרך הוא נוגע גם באימה הגותית.

אבל יותר מכל מעניק סאקי פה ומעמד לטבע, ובעיקר לבעלי החיים, רוב כותבי הסיפורים הקצרים שאליהם משווים את סאקי – או. הנרי, דורותי פארקר ואוסקר ויילד, היו חיות עיר. סאקי הורס את הגבולות בין העיר לכפר ובעיקר בין האדם לחיה.

טוברמורי, החתול המפורסם שלו (בקרוב אביא תרגום חדש שלו) הוא חכם יותר מכל באי ביתה של הגברת.

07

למרות שסאקי העיתונאי, שהיה יליד האימפריה ומשרתה ונחשב כמצוי באגף השמרני של הפוליטיקה, בסיפורים שלו הוא מכוון אירוניה דקה כמעט לכל שכבות האוכלוסיה והתרבות של ימיו, החל מ"הערצת האמת" (סאקי כתב ששקר אחד קטן יכול לחסוך טונות של הסברים), מהצביעות של הפוליטיקאים ובעיקר מהטיפשות שנמצאת אז, כמו היום, בכל מקום שבו מחליטים על גורלנו. היצורים האנושיים היחידים שסאקי כמעט ולא מאיר אותם באור שלילי הם חיות וילדים. אדרבא, במקרים רבים ילדים עוזרים לו להציג את המבוגרים באור מטופש.

לדעתי איש משלושת הסופרים אליהם מושווה סאקי לא הגיע לדיוק המדהים שלו.

אוסקר ויילד, נאמן לדת היופי, היה מה שקוראים "פלאמבואידי". או. הנרי הדגיש את המסרים החברתיים ודורותי פארקר ידעה מצוין להבליט את הצדדים הפסיכולוגיים של גיבוריה.

סאקי הוא מקצוען ביכולת שלו להבחין בין קיצור לאריכות. למרות שהקונפליקט כביכול בסיפור "הטיגריס של גברת פאקלטייד" הוא ביחסים בין גברת פאקלטייד ללונה בימברטון ולא פחות מזה עם בת הלוויה שלה, סאקי מתמקד באהבה שאין דומה לה בתיאור זיקנתו המסכנה של הטיגריס: האמהות שמנמיכות את שירתן כדי לא להפריע את מנוחתו – העובדה שאמהות עוברות עם ילדיהן בג'ונגל שיש בו טיגריס, זה מובן מאליו אצלו...

08

אם תחליטו להצטרף למועדון המעריצים של סאקי תהיו בחברה טובה: א.א. מילן, נואל קאוורד, פ.ג'. וודהאוס, רואל דאל ורבים אחרים. ברשימה שכתב מילן על סאקי כהקדמה לאחד מספריו, מתאר מילן את הצער שהוא חש כשהוא חולק את סאקי האהוב עם קוראים רבים. כמו המקרה הידוע של המסעדה שאתה אוהב ולא מפרסם אותה ברבים, כך, אומר מילן, קורה לי עם סאקי.

לי אין בעיה (גם לא עם מסעדות) ואני שמח בכל הזדמנות להביא כאן באתר שלי סיפור חדש שתרגמתי.

 

ולסיום, כמה מילים על סאטירה:

סאטירה עיתונאית שתוקפת אירוע או אדם מסוים חולפת בדרך כלל מהעולם כאשר אותו אירוע או אדם נשכחים.

סאטירה ספרותית טובה, כמו זאת של סוויפט או של סאקי, נשארת ולפעמים אפילו משתפרת דווקא בגלל שאנחנו הקוראים כבר לא מתעניינים בעניין שאליו מכוונים חיצי הסאטירה, אלא רק באיכויות הספרותיות.

זהו הפורטרט האחרון הוא של סאקי החייל, זמן קצר לפני שנהרג מיריית צלף במלחמת העולם הראשונה:

09

הסיפור הראשון של סאקי, שקראנו אני ובני דורי בארץ, והיה אחד הסיפורים הראשונים של סאקי שתורגמו לעברית היה "צעצועי השלום", ושם בעצם מסביר לנו סאקי שאהבת המלחמה היא משהו שנמצא אצל הילדים כבר מגיל צעיר.

10

4 תגובות

  • לינק לתגובה tomer ראשון, 07 פברואר 2016 09:07 נשלח על ידי tomer

    הי אפרת, על הסקנדל טרם עשו סרט, אבל יום אחד כנראה האנגלים יגלו את הפוטנציאל ויעשו, כפי שעשו על הסופרג'יסטיות :-)

  • לינק לתגובה אפרת ראשון, 07 פברואר 2016 08:12 נשלח על ידי אפרת

    מסתבר,אחרי שקראתי קצת את הערך על הסקנדל ברחוב קליבלנד,שפרדריק אברלין,החוקר המשטרתי שהופקד על הפרשה מטעם הסקוטלנד יארד היה אותו אחד שחקר את ג'ק המרטש. הוא בכלל כוכב כזה של התקופה,דמות מסתורית קצת בפני עצמו.זה שמייקל קיין מגלם אותו בסרט על הפרשה.
    מה שלא מצאתי זה איזה סרט עשו האנגלים על הסקנדל ברחוב קליבלנד,זה שעשו בדומה לסופרג'יסטיות שאתה מזכיר.

    ותודה על התרגום,סופר כזה ,מגיעה לו פינה שבועית קבועה.עם הערות והארות ,הסברים על התקופה וכל מה שתרעיף עלינו.

  • לינק לתגובה motior שישי, 05 פברואר 2016 17:32 נשלח על ידי motior

    סיפור עצוב - גם לטיגריס וגם לסאקי... אבל יפה

  • לינק לתגובה זקו עצוב שישי, 05 פברואר 2016 11:37 נשלח על ידי זקו עצוב

    סאקי נפלא! לא כל כך הבנתי מה עושה אותו בשלושת הסיפורים ראליסטי/סוראליסטי/מיסטי/אימה גוטית. את המילה פלאמבואידית לא הבנתי כלל. אני מוצא בסאקי שילוב של כושר התבוננות, חוש הומור ורשעות יוצאים מהכלל. לא צריך יותר בשביל לשמח קורא בערוב ימיו. אני מחכה בכליון עיניים לסיפור הבא.

כתוב תגובה

* - שדה חובה