לאן מובילות העטיפות

epilogue

 

 

בכמה רשומות התייחסתי לימים בהם חלק גדול מהעיסוק שלי היה לצייר ולעצב עטיפות ספרים.

בעיקר ברשומות אלה: האם העטיפה מוכרת, האם בחרנו נכון, טעות עוטפת.

כדי להבין עד כמה אני אנכרוניסטי מספיק לראות שאני משתמש במונח עטיפות ספרים, ולא כריכות כפי שנהוג לומר היום.

היום פונים אלי מעט מאוד לעצב עטיפות. הסיבה לכך קשורה גם לאופנות ולטעם, וגם לטכניקה, שכן אני לא מספק להוצאה לאור סריקות מוכנות במחשב.

כשאני עובר על התיקים בהם שמורים האוריגינלים והסקיצות לעטיפות הספרים, יש לי חשק להראות לקוראי הרשומות שלי כמה דברים שעשיתי בעבר, ולשתף אתכם בהחלטות, בתהיות, בהצלחות (המעטות) ובכישלונות (הרבים), וגם לבקר את עצמי בחוכמה שלאחר מעשה.

אין פה איזה מסר שאני מבקש להעביר, פרט לגיוון בגישות ובעיקר בטכניקות.

ברוב המקרים בחרתי להראות כאן לא את העטיפה כולה, אלא רק את האיור שלה.

פעם רציתי לאייר את הספר רובינזון קרוזו. אבל הסתפקתי רק באיור לעטיפה באחת המהדורות העבריות של הספר.

פרט להיותו סופר, דניאל דפו היה לוחם בתחומי החברה – ביניהם מעמד האישה וסובלנות כלפי זרים וחריגים. דפו היה איש פוליטי והמלך ויליאם השלישי זיהה את הגאונות שלו ועשה אותו יועץ חצר. אבל כשוויליאם מת והמלכה אן עלתה לשלטון, התחילו הצרות. באחד המקרים נאסר דפו אל סד הקלון, והקהל, במקום לזרוק עליו ביצים סרוחות ופגרי עכברים, כנהוג, זרק עליו פרחים והריע לו.

את רובינזון קרוזו, שבעיני כמה חוקרים קיבל מעמד של הרומן האנגלי הראשון, כתב דפו כשהיה בן 60. אני מכיר איורים רבים של רובינזון קרוזו. ברישום שלי בחרתי להתבסס על הדמות שקבע המאייר הגדול נ. ס. ויית (N.C. Wyeth), מאייר אמריקאי שהיטיב לאייר את ספרי ההרפתקאות האנגליים.

01

02

03

בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת, היה ארתור קסטלר אחד הסופרים האהובים בארץ. קסטלר חי בארץ כמה שנים והיה המזכיר של ז'בוטינסקי. נטען שהוא הראשון שהכניס תשבץ בעיתון עברי. ב-1931 הצטרף למפלגה הקומוניסטית, וכשהתאכזב מהדת הזאת כתב כמה ספרים, ביניהם את אפלה בצהריים.

הנה האיור שעשיתי לספר הזה במהדורה חדשה יחסית:

04

ייתכן שנתתי כאן, פרט לסמליות הדי פרימיטיבית, גם משהו מהעובדה שקסטלר גילה עניין בפאראפסיכולוגיה ובתורות מיסטיות. מכל הדברים שאמר קסטלר בחרתי להביא את המשפט הבא: "אנשים לא הורגים מתוך שנאה לבני אדם אלא מתוך אהבה לאלוהים".

בשנת 1982 החליט אהד זמורה להדפיס בהוצאת זמורה-ביתן-מודן ספרים של הקלסיקאים החדשים שאנחנו גדלנו עליהם: סטפן צוויג, יעקב וסרמן, ארתור קסטלר, הווארד פאסט ואחרים. אני עיצבתי את הסדרה. החזית נראתה בערך כך:

05

בחזית היה מקום קבוע לאיור או צילום. שם הסופר נדפס באות אחידה ורק בצורת האות שבה כתוב שם הספר רציתי שיהיה ביטוי לתוכנו. בשדרה הופיע תמיד דיוקן המחבר.

06

עד היום אני אוהב את הסדרה הזאת שבה הופיע גם אפלה בצהריים.

עוד איור שעשיתי בסדרה הזאת היה לספר הגרזן של ונסבק של ארנולד צווייג.

07

וגם לספר בעל שתי האווזות שבנעורינו זכרנו אותו כ"בר-אווזותיים" של יעקב וסרמן.

08

תיארתי באיור את פסל המזרקה עם שני האווזים, למרות שנושא הספר הוא בעל שנשוי לשתי נשים.

את וסרמן קראנו הרבה בנעורינו. כל מה שידעתי על קולומבוס, למשל, היה מהספר שכתב וסרמן, וגם זהב קאבאמאלקה זכור לטוב.

וסרמן היה יהודי אבל הציונות לא הלהיבה את דמיונו. גם לספר קספר האוזר איירתי את העטיפה.

גם את ספריית ספרי הנוער מרגנית שהחלה לפעול בשנת 1977 עיצבתי.

בשנים הראשונות איירתי חלק גדול מעטיפות הספרים בסדרה המצוינת הזאת. את אחת העטיפות לספר קיזי הילדה הצוענייה איירתי אפילו פעמיים:

10

11

בספרים אלה עמדה בפני בדרך כלל בעיה. כמעט לכל הספרים בסדרה היו איורים מקוריים שהודפסו גם במהדורה העברית ולא תמיד רציתי להשתמש באחד מהאיורים מהספר לעיצוב העטיפה. בכל ספר ניסיתי דרך שנראתה לי מתאימה.

בעטיפה הזאת למשל לקחתי איור מתוך הספר וצבעתי אותו:

12

לספרים רבים עשיתי איורים משלי לעטיפה. הנה שני איורים לספרים של מיכאל אנדה, ג'ים ונהג הקטר וג'ים וחבורת ה-13:

13

14

במקרים אחרים ציירתי איורים ממש בסגנון של המאייר המקורי. זה נעשה כמובן על דעת ההוצאות המקורית בחו"ל.

הנה איור לספר העי"ג של רואלד דאל, שהמאייר הנפלא שלו הוא קוונטין בלייק.

15

והנה איור עטיפה לספר, שבעברית נקרא המגדל הפורח באוויר. השם האמריקאי הוא The Phantom Tollbooth. את האיורים בספר עשה הקריקטוריסט והסאטיריקן האמריקאי ז'ול פייפר, ואני ציירתי איור בסגנון שלו. בהזדמנות זאת אני מזכיר שכדאי להכין תרגום חדש לספר הזה. אולי עטרה אופק תיקח על עצמה את המפעל שבעבר עשה אביה?

16

אלו רק דוגמאות מעטות מהאיורים שעשיתי לסדרת מרגנית.

אני ממשיך, ומראה עוד איורים לעטיפות שהעליתי מהמגירה המלאה שעליה כתוב "אוריגינלים לעטיפות ספרים".

העטיפה הזאת, שנעשתה בהפרדת צבעים ידנית, נעשתה עוד בסטודיו קרמן/קרמן, והיא אולי העטיפה הראשונה שנעשתה בסטודיו של אריק ושלי:

17

עטיפות רבות איירתי ועיצבתי להוצאת זמורה-ביתן-מודן. הנה איור לספר בני החייל של אלבר כהן:

18

כדאי להזכיר את אלבר כהן ואת גיבוריו:  סולל וזוללמסמרים, שבזמנו הביאו לי חשק להכין איורים לספריו. אולי פעם אקדיש לזה רשימה.

מדי פעם אני מספר ברשימות האלה על היחס שלי לטכניקה ולפעמים אני מסתפק במשפט: "אתה צריך לשלוט היטב בטכניקה כדי שתוכל לתת לה להוביל אותך בדיוק למקום שאתה רוצה".

לפעמים הייתי לוקח צילומים ומעבד אותם בצורות שונות, כמו הצילום הזה לספר מכת החסד של מרגרט יורסנר:

19

או לספר הזה של ז'ורז' אמדו, גבריאלה ציפורן וקינמון,

20

שם הפכתי את הצילום כמעט לרישום.

הנה אחת הסקיצות שהיא קולאז' מצילומים, לספר סיפורים מתוך פלייבוי:

21

גם את העטיפה הזאת לספר סדום או חלם של דר' עזרא זוהר עשיתי בקולאז'. היד היא ידי שלי שצולמה במכונת צילום משרדית, והדמות בתוך היד היא של חברי אביב אלחסיד.

211

העולם החזותי שמושפע בעיקר מהמחשב, הוריד מגדולתו את האיור בצבע מים, היום כמעט שלא תראו בעטיפות ספרים איורים בצבעי מים, אלא אם כן יש מטרה ברורה להביא בעטיפה את ניחוחות העבר.

הנה שני איורים לעטיפות בצבעי מים (מכאן ואילך אני מתרכז בטכניקה ולא תמיד מזכיר את שם הספר, בעיקר מפני שלפעמים האיור הוא סקיצה או חלק מאיור שלם):

22

23

יש מקרים שבהם אני עושה רישומים רבים עד שאני בוחר את מה שנראה לי, ורק אז מעבד אותו בצבע. הנה כמה רישומים (היו הרבה) לספר של מיכאל ויווג, סופר צ'כי צעיר שפגשתי כשהיה בביקור בארץ:

24

25

26

27

העטיפה שנדפסה נראתה כך:

28

אף פעם לא התייחסתי לעצמי כנטורליסט או כהיפר-ריאליסט. אבל לפעמים, ברגעים של התקף סבלנות, ציירתי עטיפות שיש בהן לפחות חלקים כאלה. הנה כאן, שפופרת הצבע למשל:

29

או המפה שחשבתי להשתמש בה לספר שלי על המפה:

30

כן, אני יודע שזה היפר-ריאליזם לעניים..

הנה עוד כמה איורים לעטיפות בסגנונות שונים:

31

32

33

34

35

36

פה ושם עשיתי עטיפות על פי רעיונות של מחבר הספר. את הרעיון הבא נתן לי אפרים סטן:

37

 

לסיום אדגיש שהסריקות ברשומה הזאת נעשו כמעט כולן מהאיורים המקוריים, ולא תמיד נראו כך בעטיפה המודפסת.

 

 

 

 

 

 

8 תגובות

  • לינק לתגובה עדנה דשבסקי ראשון, 27 מרס 2016 23:38 נשלח על ידי עדנה דשבסקי

    דני היקר, כמה נעים להיזכר בסדרת מרגנית ובעטיפות ספרים שהיו כל כך מושקעות ומאירות עיניים. אני מרגישה בת מזל ללמוד דרך רשימותיך על העטיפות ואגב כך להיזכר בסופרים נהדרים כמו הוארד פאסט וסטיפן צוויג.
    אגב, האיור של ''בני החייל'' מאת אלבר כהן הוא ציור מרהיב ואני יכולה לדמיין אותו בגודל מלא מעטר אחד מקירותיו של מוזיאון נחשב.

  • לינק לתגובה motior שבת, 27 פברואר 2016 09:41 נשלח על ידי motior

    איורים יפים.

    לצערי את רוב הספרים שאתה מזכיר לא קראתי - על חלקם הגדול אפילו לא שמעתי...

  • לינק לתגובה אפרת שישי, 26 פברואר 2016 22:45 נשלח על ידי אפרת

    גדלתי על "סדרת מרגנית".
    ואח"כ נורא אהבתי את "גבריאלה ציפורן וקינמון".
    שמתי לב שהיום לוקחים ציור קלאסי ומדביקים אותו על הכריכה.
    היום גם לרוב הספרים יש מראה זול וולגארי שאני לא יודעת להסביר.גם אם הספר טוב,התרגום המון פעמים זול ועצי והכריכה בהתאם.יש לי המון דוגמאות,אבל לא בביל זה התכנסנו כאן הרי.
    תודה דני!

  • לינק לתגובה זקן עצוב חמישי, 25 פברואר 2016 20:12 נשלח על ידי זקן עצוב

    יש לפעמים שהעטיפות הציבעוניות והיפות כל כך מבטיחות משהו שהבפנוכו לא מקיים. קורה שאני מצפה לצבע בתוך הספר ואיין, ויש פה ושם שאתה מאייר כל כך יפה והסיפור הוא לא משהו. לפני כמה ימים קניתי את הספר החדש של אלי שרייבר "אח אחות ואח" וקשה לי להחיליט מה יותר נפלא העטיפה, האיורים בפנים או שני הסיפורים המושחזים .
    למה שלא תקדיש רשימה לספר החדש הנהדר הזה?

  • לינק לתגובה י.יורש חמישי, 25 פברואר 2016 11:21 נשלח על ידי י.יורש

    טוב מאוד,
    שפע רעיונות מגוונים, מיוחדים ומתוחכמים,
    והביצועים בהתאם !
    ראוי להרבה שבחים .

    יורש

  • לינק לתגובה עטרה חמישי, 25 פברואר 2016 08:23 נשלח על ידי עטרה

    "התקף סבלנות" - זה טוב! אימצתי. ובאמת רעיון טוב עם "המגדל הפורח באוויר", אשקול אותו בחיוב!!! תודה ♥

  • לינק לתגובה רוחמה שאולסקי רביעי, 24 פברואר 2016 21:59 נשלח על ידי רוחמה שאולסקי

    הוי דני, אף אחד לא משתווה ולא השתווה ליכולת שלך לייצר עטיפות שכאלה.
    אני, שאת צעדי הראשונים עשיתי בצלך, חושבת שבאמת אין כיום כאלה עטיפות, שמכילות כ״כ הרבה יופי ומשמעות.

  • לינק לתגובה נירה הראל רביעי, 24 פברואר 2016 15:36 נשלח על ידי נירה הראל

    פנינים נוספות בשרשרת -
    עטיפת האנתולוגיה "חברים על המדף"
    עטיפות סדרת "הספר הגדול" בהוצאת "עם עובד"

כתוב תגובה

* - שדה חובה