דבר לילדים

 01

כשהייתי ילד, דבר לילדים היה אחד מאפיקי המידע והעונג השבועיים. דרכו קשרתי קשר אמיץ, חד צדדי יש להודות, עם המאייר נחום גוטמן.
ניסיון שלי כילד בן עשר לפגוש את נחום בתל אביב לא עלה יפה, ורק מאוחר יותר נפגשנו במסדרונות דבר.
לאחרונה הגיעו אלי כמה כרכים של דבר לילדים מהשנים בהם הייתי כבר חייל, לאחר שסיימתי לימודים בבצלאל, ואני מדפדף בהם כדי לראות האם הקסם שהיה כל כך חזק כעשר שנים קודם לכן על ילד קטן בכרכור המשיך לפעול גם אחר כך. וגם האם נחום, שהיה באותן שנים בשנות ה-70 שלו, המשיך לאייר שם.
בגלל שאינני מכיר בכלל את עיתוני הילדים של היום, אין סיבה או טעם שאשווה את דבר לילדים עם מה שקורה היום. אבל הייתי רוצה לשתף אתכם בחוויית הדפדוף.
אז איך הרמה?
יש מי שיקרא לזה נאיבי אבל עיתון ילדים בעידן שאין בו רייטינג וגם לא הרבה מתחרים, יש בו פערים עצומים ברמת החומר שבו. יש בו למשל רשימות נפלאות ממסע באפריקה שעשו נחום פונדק והצלם בוריס כרמי.

02

ומצד שני תמצאו ניסיונות נפל של סיפורי הרפתקאות מצוירים בעמודים האחוריים:

03

בצד האיורים המצוינים של גוטמן יש כותרות למדורים שנראות ככה:

04

תמצאו בו סיפורים מצוינים של אליעזר שמאלי וס. יזהר ואפילו טעימות משל אלפונס דודה, איציק מאנגר וש"י עגנון, והמון סיפורים באיכות שונה.
שמחתי לגלות שלרגל יום הולדתו ה-70 של אביגדור המאירי למשל, הדפיס דבר לילדים את השיר הזה:

05

כי דווקא בתחום השירה, רוח הזמן שחררה לאוויר הדפוס הרבה חושה-חוש ונים-לא-נים וכל גיבור הוא גיבור חיל שדוהר עד קצה החלד, והלב שמככב בשירים רבים הוא רונן ושר, אלא אם תתפסו אותו בשעה שהוא עולז ורן, בשפע של מצהלות גיל כמובן.
כדי לחרוז נחוצות תמיד מילים בנות הברה אחת ולכן תמיד תמצאו הרבה אט וקט והס, מילים ששום ילד, גם בתקופה ההיא, לא היה מעז להוציא מפיו.
ולכן די שמחתי לראות שדווקא הילדים שכתבו במדור קוראינו כותבים כתבו לעתים טוב יותר מהמשוררים.

06

הנה שיר יפהפה של הילד שלום חנוך, בן 10, מקיבוץ משמרות, שהתפרסם בגיליון מתאריך 22.10.1957:

07

מעניין מה הוא עושה היום.
הנה שיר מקסים, פרי עטה של עוד ילדה מבטיחה, עטרה אופק, בת 8:

08

והנה קטע של ילד בן 9 מתל אביב ושמו אורציון בר-תנא:

09

הוא יהיה פרופסור לספרות, הילד המוכשר הזה.

שמחתי למצוא קטע, הפעם בפרוזה, של ילד בשם יצחק אורן מתל אביב:

10

אורן ידידי, לשעבר איש משרד החוץ שהיה בין שאר תפקידיו שגריר בניגריה, הוא גם סופר שכותב בשם בדוי שאינני מגלה. אורן סיפר לי שאת המילה גזוזטרה הכניס לרשימה סבא שלו.
בינתיים אני יכול לבשר לכם שמאז בילה יצחק הרבה בשדות תעופה ובמטוסים.
ולאיורים שבדבר לילדים מהשנים האלו.
.
בשנים האלה גוטמן הוא כבר לא המאייר היחיד. לצדו אפשר למצוא כמה קריקטוריסטים ידועים כמו פרידל שטרן:

11

או לזר

12

וגם מנחם גפן, מאייר וצייר שלימים הצליח כצייר בלונדון:

122

וזה איור של קריקטוריסט בשם זבדי שהכרנו היטב את עבודותיו:

13

גם המאיירת הידועה תרצה תרמה פה ושם לדבר לילדים:

14

והנה איור של הקריקטוריסט הנודע זאב שאף הוא אייר מדי פעם ל"דבר לילדים":

15

כמה איורים של אבא פניכל מצאתי בכרכים האלה:

16

את אבא פניכל הכרנו בעיקר מהרישומים שלו ב"דבר" ומהנופים שלו באקוורל. כנער אהבתי את האימפרסיוניזם הקל שלו, אבל בתור מאייר לילדים הוא היה קצת פחות מוצלח לדעתי. פניכל מת ב 1986.
בשנים האלה הרבתה לאייר ב"דבר לילדים" מאיירת שחתמה רק בשם "חנה" ואין לי מושג מיהי. ייתכן שזאת חנה שלמדה איתי בבצלאל אבל זאת רק השערה. אם מישהו מקוראי יכול לעזור ולתת לי פרטים על חנה, אודה לו מאוד.

17

גוטמן ממשיך לאייר ומדי פעם גם להפתיע, כמו באיור הזה למשל,

18

...שלא בכדי הודפס באדום, כיוון שמדובר באיור שקשור לייסוד ההסתדרות.
או באיורים האלה, שעיטרו סיפורים מהמיתולוגיה היוונית שהודפסו כבר בשני צבעים ונותנים הרגשה של "איורים בצבע":

19

20

או באיור כזה שבו מנצל נחום גוטמן את הרשתות שנקראו "ראסטרים":

21

או האיורים האלה, שמעבירים בצורה כמעט מושלמת את חווית "גוטמן האופטימי":

22

23

ואת היכולת שלו לתת ביטוי שונה לשיר חמוד על ארנבת:

24

או לאירוע פנטסטי:

25

בניגוד לאיורים שמעטרים סיפורים מהווי הביטחון של היישוב:

26

27

ושימו לב איך יודע גוטמן ללהטט בתוך סגנונו כשהוא מאייר לסיפור הומוריסטי:

28

29

ולסיפור הרפתקאות רציני:

30

ויש כמובן את גוטמן, שעוד מימי לובנגולו, נהג לשלב טקסטים באיורים שלו:

31

בשערים של "דבר לילדים" שמודפסים בדרך כלל בשניים או שלושה צבעים בהפרדת יד, מופיעים בעיקר צילומים. אבל בגלל הדפוס הפרימיטיבי הם לא נראים טוב. מדי פעם עדיין מופיעים שערים עם איורים של נחום שעושה ככל יכולתו וכשרונו שייראו "עשירים", כמו זה למשל:

32

לפעמים הוא משתמש בטכניקה האהובה עליו שנקראה אז "איריס". באגן הצבע במכונת הדפוס היו שמים בצד אחד צבע אחד ובצד השני צבע אחר, ובדפוס היה מתקבל מעין מעבר, ולשמחת כל היו נראים שני צבעים בהדפסה אחת... למשל:

33

34

או אפילו שלושה:

35

אבל היה משהו בחן של גוטמן שזה עבר. לעומת זאת שערים כאלה שצוירו על ידי אחרים היו, איך להגיד... נניח ככה:

36

גוטמן היה מעשיר את הקוראים בסיפורים שכתב, רובם מחייו האישיים, ברשימה שקרא לה "הספה הירוקה" ובה נכתב איך ביאליק וש. בן-ציון חיברו ספרי לימוד לטף.

37

כמה יפה כותב גוטמן.
ברשימה שכתב גוטמן בשם "אני מספר על עצמי" הוא מביא את הקטע הבא:

38

למי שירצה לחשוב שמדובר בעיתון אשכנזי לילדים, אני מביא כאן חיזוק בצורת שיר נפלא של איציק מנגר שלא היה עובר היום שום עורך של עיתון או ספר לילדים.

39

ולסיום אני מביא איור שער נפלא של נחום גוטמן שגם הוא, כמו רוב הכותבים, שכחו לפעמים שכבר עלינו לארץ ישראל:

40

האם בכפר בלום, קיבוצו של חנן שדמי, רעו אווזים? אולי.

14 תגובות

  • לינק לתגובה אסתר שלישי, 12 אפריל 2016 15:22 נשלח על ידי אסתר

    ובמקרה - האם אתה יודע מי המאייר ״נפתלי?״
    שמו מופיע לפחות בחוברת אחת של דבר לילדים שראיתי משנת 1953
    אני חושדת שמדובר בנפתלי בזם, אבל לא בטוחה.

  • לינק לתגובה זקן עצוב ראשון, 03 אפריל 2016 17:22 נשלח על ידי זקן עצוב

    לפני שבוע נתן לי חבר מתנה כרך ישן ומצהיב של דבר לילדים משנת 1943. דפדפתי בין זיכרונות ילדותי ומצאתי בין השאר בכל עמוד אחורי של כל חוברת מדור מיוחד. שנקרא "מילדים לילדים "
    הימים ימי מלחמת העולם השנייה. יהדות אירופה מושמדת, שלטון המנדט הבריטי בארץ, הישוב היהודי קטן וחלש מאוד מבחינה כלכלית ולפתע בינואר 1943 מגיעה רכבת מטהרן ובה 719 ילדים יהודים יתומים בחלקם פליטים מפולין שהגיעו בדרך לא דרך מברית המועצות לאסיה ודרך טהרן באו עם צבא אנדרוס ארצה.
    על מנת לקלוט את ילדי טהרן, הילדים הארץ ישראלים תרמו חסכונות דלים, שלחו מתנות שקבלו ליום הולדת, ותרו על חגיגית יום הולדת ושלחו את התמורה ואפילו יצאו לימי עבודה מיוחדים על מנת לאסוף כסף לילדי הפליטים..
    בחרתי להעתיק כאן מילה במילה מה שנכתב במדור ב- 25 בפברואר 1943 .(אגב, מיל היה אז החלק האלף של לירה ארץ ישראלית אחת):
    "לילדי הפליטים
    500 מיל- אלפא ליברייך, קריית חיים ביום הולדתה השנים עשר. 2,200 מיל- ילדי כתה בית נחלת יצחק. 500 מיל- דוב כ"ץ ליום הולדתו השמיני, 2,085 מיל – בית הספר בקיבוץ עין המפרץ, 100 מיל – שמעון אבן , נחלת יצחק, 50 מיל - נתן דגן, נחלת יצחק. 350 מיל – ברוך רוזנברג, נחלת יצחק. 1,120 מיל- יצהר, תרצה, נטע, שכונת בורוכוב.500 מיל ניצה פפיש ביום הולדתה החמישי. . 500 מיל – עידית וולובלסקי, כפר סבא, שכר נגינתה בפינת הנוער בשירות השידור של רדיו ירושלים. 180 מיל- אליער בירינבוים רעננה. 800 מיל – שפרה וחברותיה בשם גן הילדים במשמר העמק. 2,122 מיל - קבוצת שקד והמכינה בעין המפרץ, שכר איסוף ירקות וכסף שנאסף לקטלוג של בולים"

  • לינק לתגובה תרזה איזנברג ראשון, 03 אפריל 2016 16:15 נשלח על ידי תרזה איזנברג

    נפלא נפלא. איפה כל זה ואיפה המציאות.
    זו אגדה.
    תודה דני היקר.

  • לינק לתגובה אפרת (אחרת) ראשון, 03 אפריל 2016 11:38 נשלח על ידי אפרת (אחרת)

    איזו רשימה נפלאה!

  • לינק לתגובה עדנה דשבסקי ראשון, 03 אפריל 2016 09:25 נשלח על ידי עדנה דשבסקי

    דני, העלית באוב כדרכך זכרונות ילדות כל כך מכמירי לב עבורי. כילדה הייתי מאד מכוונת לגרפיקה ולציורים (היתה לי מחברת עם אוסף קריקטורות שגזרתי מכל העיתונים וטיפחתי אותה עד גיל בוגר יחסית) ואני זוכרת היטב את ציוריו ואיוריו של נחום גוטמן. כמה עונג אמיתי להיזכר.
    מאד אהבתי את הפסוק המצוטט מדבריו ''כשאדם לומד ציור'', היום זה נשמע לי יופי של פתיח ללימודי אמנות או ציור . אני מתמוגגת מרשימותיך!

  • לינק לתגובה אפרת שבת, 02 אפריל 2016 17:29 נשלח על ידי אפרת

    זה ממש אוצר,בעצמי קראתי "הארץ שלנו" ו"מעריב לנוער"
    לא ידעתי שקראו למעבר צבעים הזה "איריס" ,או שכך רק גוטמן קרא לזה,בכל מקרה זה עושה אפקט ממש יפה.
    רק אתמול הראיתי את "ד"ר חיסין "שלו ,התחשק לי ככה כי לימדתי איך הקימו את תל אביב [נו,בן אדם צריך להתפרנס].יש לי מחשב ומקרן בכיתה,ואני יכולה בהינף עכבר,להקרין מה שמתחשק לי,ויש לו כזה עם חיסין על חמור,מחזיק בשמשיה,מבקר חולים כשילדים רצים לקראתו עם פרח ביד,ואישה עם תינוק גם יש שם,וכל האיור אוורירי ומרווח וזוית כזו כאילו מסתכלים מלמעלה,תענוג.
    תודה על כל הטוב שאתה מרעיף על קוראיך.

  • לינק לתגובה עדי שבת, 02 אפריל 2016 17:03 נשלח על ידי עדי

    דובשנית, טעם של פעם במלוא מובנה של המילה הכתובה והמאויירת, מה גם שמדובר ברחוב שיינקין לפני שהפך ל.....

  • לינק לתגובה motior שבת, 02 אפריל 2016 14:23 נשלח על ידי motior

    אוצר בלום!
    לסבתי ז"ל היו שלושה כרכים של "דבר לילדים" משנות החמישים ואני נהניתי מהם בשנות השבעים...

  • לינק לתגובה יחיעם פדן שבת, 02 אפריל 2016 10:35 נשלח על ידי יחיעם פדן

    דני, עושר כזה צריך להיות בהישג יד של כולם - לא רק מי שהוא חבר של עטי, כמוני. עוד ועוד ועוד, ולא אמרתי די. (מאחר שהתבקשתי, הוספתי אתר bestbooks.co.il שבו מאמר על *הרפתקאות חמור שכולו תכלת* וציטוט של דבריך על גוטמן.

  • לינק לתגובה עטרה שבת, 02 אפריל 2016 10:21 נשלח על ידי עטרה

    עוד פרטים (מעטים מדי) על חנה אדולפי:
    http://www.imj.org.il/artcenter/newsite/he/?artist=%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%A4%D7%99,%20%D7%97%D7%A0%D7%94

כתוב תגובה

* - שדה חובה