הית רובינסון - גאון בלי שמץ של רוע

לפחות על פי התגובות כאן, מוטי אור הוא הקורא המתמיד ביותר שלי. לבקשתו בתגובה לרשומה הקודמת אני מביא כאן את הרשימה על ויליאם הית רובינסון, שאני מתקשה להבין איך לא פרסמתי אותה עד היום. תודה מוטי!

01

המונח הית רובינסון הוא היום ערך במילון אוקספורד (עמ' 848) שמתאר משהו מכני מסובך והומוריסטי.
ואכן, רבים מבין אוהביו של המאייר הגאוני הזה מכירים בעיקר את הצד הזה ביצירתו, הצד המודגם באיור הזה:

02

...שאם לא הבנתם, זה מתקן לקילוף תפוחי אדמה.
אבל הית רובינסון היה אולי המאייר האנגלי החשוב ביותר בתקופתו, ופרסם גם קריקטורות רבות, בעיקר בשנים של שתי מלחמות העולם. הוא כתב גם כמה ספרי ילדים שזכו להצלחה עצומה.
מאז ראשית המאה ה-20 אין כמעט מאייר (למשל דר' סוס)...

03

04

...או אמן (למשל ז'אן טינגלי)...

05

...שמשלבים בעבודותיהם יסודות מכניים, שרובינסון לא יושב להם בראש.
הנה עוד כמה מתקנים של רובינסון שזכו לפרסום רב.
למשל המתקן הזה שנועד להשתיק את יללת החתולים בלילה:

06

או הפטנט החביב הזה שעוזר להורים לתינוקות רכים לישון טוב יותר:

07

לא כל הרעיונות שלו הם לבעיות יומיומיות. הנה למשל איור שבו הוא מציע איך יכול האיש האחרון שעוד מגיע לשפת הים בברייטון להתגבר על הבדידות שלו:

08

מאוד בריטי הפתרון הזה, עוד לפני שהומצאה בובת המין המתנפחת. או האיור הזה שבו מראה לנו רובינסון איך נראה אתר אימונים של סבלים בתחנות הרכבת:

09

למרות שלא היה שחקן גולף נלהב הקדיש רובינסון ספר מיוחד למשוגעים לגולף:

10

הנה למשל איור שכותרתו הכדור האובד:

11

כפי שאתם רואים, באיור הזה הרבה רובינסון להשתמש באירועים שמשלבים למעלה ולמטה, במקרה זה - ים. הנה עוד דוגמה:

12

האיור הזה הוא מתוך ספר הפרסומות של רובינסון, שכן חלק מהמתקנים והמכונות שלו שימשו כמודעות פרסומת, והן יצאו לאור בספר הזה:

13

במלחמת העולם השנייה הכין רובינסון איורים קומיים ברוח לא לוחמנית, למשל זה:

14

שואב ענק שהמציאו האמריקאים כדי לשלוף את הגרמנים מהחפירות. תראו כמה זה דומה לאיור של דר' סוס דלעיל.
למי שירצה לראות עוד מכונות שלו, תוכלו לחפש בגוגל.
לפני שאני נוטש את החלק המכני של רובינסון, אזכיר פה גם את רוב גולדברג, מי שנחשב לרובינסון האמריקאי.
גולדברג נחשב למומחה מספר אחת למה שנקרא מכונות שמפעילות את עצמן, כמו המקרה הזה של הממחטה שמופעלת באופן אוטומטי:

15

להלן הסבר:
הכף (A) מורמת כלפי הפה, מושכת חוט (B) ומזיזה את המצקת (C) שזורקת קרקר (D) לעבר התוכי (E). התוכי מזנק לעבר הקרקר, המוט (F) נוטה ושופך את הגרעינים (G) לתוך הדלי (H). כובד הדלי מושך את החוט (I) שמדליק את המצית (J) והאש מתניעה את הרקטה (K) שגורמת לחרמש (L) לחתוך את החוט (M) מה שמאפשר למטוטלת שאליה מחוברת מטפחת לנוע אילך ואילך ולנגב את הסנטר.
באינטרנט תוכלו לראות סרט שלו משנות ה-40, Something for Nothing.
יופי של דברים עשה גולדברג, רק שיכולת הביטוי האמנותית שלו אפילו לא מזכירה את רובינסון.
אני מפנה כעת את תשומת לבכם לרובינסון המאייר, ובעיקר לאיורים הנפלאים שהכין לרבלה (בעיקר גרגנטואה ופנטגרואל).
מי שמתעניין ברבלה מכיר בעיקר את האיורים שהכין דורה.
הנה למשל פנטגרואל ו-4600 הפרות שמספקות לו חלב באיור של דורה:

16

אני מרשה לטעמי האישי להצהיר פה כי למרות היכולת המעולה שמפגין דורה, האיורים של רובינסון טובים בעיני יותר.
אבל קודם אני מבקש לספר לכם שרובינסון, לאחר שסיים את לימודי האמנות ברויאל אקדמי בלונדון, ראה עצמו כצייר נופים לעתיד. שני אחיו הגדולים צ'ארלס ותומאס היו כבר מאיירים ידועים. לאחר שהתברר לו שהצליח למכור רק ציור נוף אחד - וגם זה לחבר, חשב ויליאם שאולי האיור יביא לו יותר פרנסה. בעסקי כסף ופרנסה הוא ממש לא הבין כלום ועל האיורים הנפלאים שעשעה לרבלה לא קיבל תשלום, לאחר שהמו"ל פשט את הרגל.
אבל הפרסום לו זכה בגלל רבלה שינה את חייו.
יותר מכל מאייר בן זמנו, והיו אז באנגליה רבים וטובים, הכיר רובינסון היטב את תולדות האמנות. ואם בני זמנו המאיירים ההומוריסטים הושפעו בעיקר מהוגארת וקרוקשאנק האנגלים, שורשיו ההומוריסטים של רובינסון מגיעים עד לאונרדו דה-וינצ'י, פיטר ברויגל והירונימוס בוש.
הנה סקיצות שהכין לצורך העבודה על רבלה:

17

בשונה מדורה שאהב מאוד להתייחס לרקע ולדמויות הסטטיסטים , רובינסון נטה להתייחס יותר לדמויות העיקריות:

18

19

הוא התייחס לרקע רק כשזה היה נחוץ:

20

אם מתפתים לערוך השוואה בין רובינסון לדורה חייבים רק לזכור שדורה נעזר בתחריטנים. כלומר, הקו שאנחנו מכירים הוא לא כתב ידו. ואילו רובינסון היה מהראשונים שנעזרו בצילום, כלומר הקווים הם ממש כפי שיצאו תחת ידיו.
רובינסון היה אשף הקו הריתמי, כלומר גם כשהשתמש בקווקוו למטרות הצללה:

21

הוא לא עשה את זה כמו שעושה ארידזון

22

או שפארד:

23

או מוריס סנדק:

24

הנה גרגנטואה הנפלא שלו, שנישא בידי המטפלות:

25

והנה גרגנטואה של דורה באותה הסצנה:

26

מאחר שרובינסון התחיל כצייר נופים, השליטה שלו בצבעי מים הייתה מעולה:

27

בחלק מהאיורים שלו הוא שילב קו עם צבע מים, כמו באיור הזה לחתול במגפיים:

28

כאמור רובינסון היה גם סופר. ספר הילדים הראשון שכתב היה הדוד לובין:

29

הספר התאפיין בעימוד מעניין ששילב איניציאל, טקסט ואיור:

30

הספר הידוע ביותר שלו הוא ביל המשגיח. הנה איור מהספר:

31

אני מבקש לסיים בכמה מילים על רובינסון האדם, כפי שמשתקף ברשימה שכתב אוליבר, אחד מחמשת ילדיו:

אבא היה משעשע אותנו ברעיונות שלו. היה לו חבר מומצא שכפות רגליו היו הפוכות ואף פעם לא ידעת אם הוא בא או הולך.
הוא היה צנוע וביישן והרגיש נוח בעיקר בחברת אמנים ומדענים.
הוא האמין באורח חיים ויקטוריאני.
למרות שהכיר היטב את הקלאסיקה בספרות ובאמנות, הוא יצא את גבולות אנגליה רק פעם אחת, במלחמת העולם הראשונה כ"צייר מלחמה", כשנסע לצרפת עם הכוחות האמריקאים.

מעולם, (וזה אני אומר, לא אוליבר) לא היה קריקטוריסט אנושי יותר ממנו. אפילו כשצייר פרצופים גרוטסקיים לא היה בהם שום רוע. ואפילו באיור הזה, שחותם את ביל המשגיח:

32

ישנה כוונה לפתוח מוזיאון ליצירתו בפינר שבלונדון, שם היה גר.

כמו כן במסעדת פיצה אקספרס שברובע הארו מוצגות עבודות ברוח עבודתו של רובינסון.

10 תגובות

  • לינק לתגובה תרזה איזנברג שני, 29 אוגוסט 2016 16:11 נשלח על ידי תרזה איזנברג

    כמו כמעט כל הרשימות שלך זה היה ממש סמינר!
    הנדיבות שלך עצומה.

    ואגב, האיור של רובינסון לרבלה באמת מרהיב. ואני מדברת כמי שערכה את גרגנטואה עם איורים של דורה, שהוציא לאור אהד זמורה ז"ל

  • לינק לתגובה אפרת (אחרת) רביעי, 20 יולי 2016 16:45 נשלח על ידי אפרת (אחרת)

    נפלא מאוד מאוד מאוד!

  • לינק לתגובה ענת ראשון, 10 יולי 2016 16:36 נשלח על ידי ענת

    תודה דני,
    כל כך מרתק!
    מחכה בכל פעם לקרוא בהנאה רבה!
    ענת

  • לינק לתגובה אייל ראשון, 10 יולי 2016 11:52 נשלח על ידי אייל

    יפה!

  • לינק לתגובה תזזאטית שבת, 09 יולי 2016 20:20 נשלח על ידי תזזאטית

    נהניתי לקרוא אותך ,מאוד אוהבת את סגנון האיור ההומוריסטי הזה , הרבה מידע מרתק , ונעים להכיר!
    כלומר... אני מכירה אותך ..אבל לא אישית את הדף שלך.. :-)
    אגב .. אני הגעתי לכן בעקבות מוטיאור שהמליץ על הפוסט הזה

  • לינק לתגובה יורש יצחק שבת, 09 יולי 2016 13:32 נשלח על ידי יורש יצחק

    דני
    הבקיאות שלך מאוד מרשימה, הניתוחים וההפניות להייבטים שונים של הנושאים, ראויים להערכה ולשבחים.
    שפע הדוגמאות ואייכויות מרביתן אף הם ראויים להערכה ולתודה.
    יש פה תוצאה של טירחה רבה, השקעה של אנרגיה ושקדנות,
    כדי לתת ביטוי נאות בצורה וכמות ניתנים
    לעיכול.
    על כל אלו אני שולח אליך תודה והערכה.

    יורש

  • לינק לתגובה ישראל שֶׁק (איסי) שבת, 09 יולי 2016 12:41 נשלח על ידי ישראל שֶׁק (איסי)

    שלום לדני,
    הזכרת את רוּב גולדברג [Rube Goldberg (1883-1970)] שאיוריו ההומוריסטיים משמשים אילוסטרציה נגדית ברוב הומור לעקרון חשוב בפילוסופיה של המדע: התער של אוקהאם.
    הנזיר הפראנציסקאני ויליאם מאוקהאם [William of Ockham (1287 - 1347)] שהיה מדען חשוב בראשית המאה ה-14 קבע כלל היפותטי שימושי, האומר שככל שתיאוריה מדעית או פילוסופית פשוטה יותר ומכילה פחות פוסטולאטים, היא עדיפה על פני תיאוריות מסובכות יותר. לצורך זה גולדברג בונה מכונות מדהימות שהפעלתן שקולה לפליק פשוט, או סתם צ'פחה שניתן לתת בתענוג.
    עכשיו ברשותך, אשתמש גם באיוריו של הית רובינסון לצרכים שלי.
    אמרתי המאה ה-14. אז אולי תפעיל את הידע והחן שלך ותספר פעם גם על איורי ימי הביניים ?
    בברכה, ישראל שֶׁק (איסי)

  • לינק לתגובה motior שבת, 09 יולי 2016 11:48 נשלח על ידי motior

    תודה רבה!
    נהניתי מאוד מהרשימה והתרגשתי מההקדשה האישית :-)

  • לינק לתגובה אפרת שבת, 09 יולי 2016 10:51 נשלח על ידי אפרת

    נהדר.
    כריכות הספרים שאתה מצלם פה,שלך.?כלומר הספרים,לא רק הכריכות.
    עכשיו צריך יזם משוגע שיעשה,יחד עם סטודנטים להנדסה ,פרוייקט בנייה של המכונות של רובינסון.
    בלינק האחרון שמפנה להארו חשבתי שיהיו ממש צילומים מהפיצה אקספרס :}

  • לינק לתגובה ארדון שבת, 09 יולי 2016 10:31 נשלח על ידי ארדון

    מדהים. באמת כישרוני לאללה

כתוב תגובה

* - שדה חובה