מפעל חיים של משרד התרבות

ביום חמישי 29.9.16 נערך במוזיאון הרצליה טקס חלוקת פרסי משרד התרבות לאמנות פלסטית. אני קיבלתי שם פרס על מפעל חיים.
במוזיאון מוצגת עכשיו תערוכה בהשתתפות כל הזוכים ואתם מוזמנים.
התבקשתי לדבר שם בשם הזוכים.
אני מביא פה את הדברים שאמרתי:

בתור זקן הזוכים התבקשתי לשאת דברים בשם כלל הזוכים. זה ייקח כשבע דקות.
אני לא יכול להבטיח שאני אכן מדבר בשם כולם, אבל לפחות אין לי ספק שגם חבריי רוצים להודות למי שהביא אותנו הנה.
ובכן, למשרד התרבות ולשרת התרבות - תודה על הפרס. וכמובן לשופטים - אנשים חכמים מאוד!
למוזיאון הרצליה ולאיה לוריא - תודה מקרב לב.
תודה ענקית לטלי בן-נון. קשה להבין איך היא השתלטה על הפרויקט הענק הזה. היא עשתה את זה בחן, במקצועיות ובאהבה.
לניל ננר - שעיצב את החלק שלי - תודה.
ולכל מי שהיה שותף בהכנת התערוכה - תודה לכולם.
אני רוצה להודות אישית לחבריי חנן לסקין, ארדון רובינשטיין וג'יי לביא, חברים שאני אוהב, שהגישו אותי כמועמד לפרס.
ולניצה בן ארי - היא יודעת למה. וגם לנכד שלי אריק.
כעת תרשו לי לקחת עוד חמש דקות מזמנכם ולהגיד משהו על תרבות ואמנות.
קודם כל למי ששכח, התנועה הציונית הוקמה על ידי אנשי רוח. אחד העם היה סופר ופילוסוף, הרצל היה עיתונאי ומחזאי, נורדאו היה סופר ופילוסוף שהייתה לו השפעה בחוגים שונים באירופה. לידם היו סופרים, משוררים, בלשנים והיסטוריונים.
העיפו כעת מבט על צמרת המדינה ותראו את השינוי.
המנהיג היחיד שחשב שאם הוא יספר שהוא קורא ספרים יעריכו אותו, מת השבוע. אני לא אומר שאף אחד מהמנהיגים שלנו לא קורא ספרים, אבל הם לא מספרים את זה כי הם לא חושבים שזה יעזור להם להתקדם.
ב"מדינת היהודים" מדגיש הרצל שני סקטורים שיקבלו הרבה כבוד במדינה לעתיד, אבל בשום אופן אסור שיהיו מעורבים בניהול המדינה: אנשי דת ואנשי צבא. כן, כן, זה מה שהרצל חשב.
אנחנו כאן במוזיאון מדברים על אמנות, ואני רוצה להזכיר שנכון שהחיים מספקים לאמנות את חומרי הבנייה, אבל האמנות יוצרת חיים חדשים, ולכן הטעות הגדולה והנפוצה היא לדון את האמנות באמות המידה ובמושגים שבהם אנחנו דנים את החיים. באמנות אין דמוקרטיה; אין "פוליטיקלי קורקט".
כמאייר אני יכול לצייר למשל גוף של תינוק עם ראש של חתול - אילו הייתי עושה זאת במציאות זאת הייתה פעולה איומה. אבל באמנות איש לא יגיד לי שאני רוצח. ובכלל, לצטט משהו שסופר כותב ולהבין מזה שזה מה שהוא חושב, זאת גישה מוטעית.
אני מקווה שאת השופטים שנתנו לנו את הפרסים לא בחרו באופן דמוקרטי או על פי השתייכותם המפלגתית או העדתית, וגם לא חיפשו שופטים שייצגו באופן הולם את הפריפריה.
ואם אני כבר מזכיר פריפריה, אז אני רוצה להזכיר כאן אמן שתרם יותר מכל אדם אחר להביא את האמנות לפריפריה, וזה יאיר גרבוז.
אני רוצה להגיד לשרת התרבות שלנו, שאני לא רואה שום אפשרות שגרבוז, אם היה עומד מול קהל עוין, היה אומר: "אני רואה שיש הרבה רגביות בקהל".
אני מציע למירי רגב שבמקום להגיד "גרבוזים" בזלזול, שתפגוש פעם אחת את יאיר גרבוז. ואני מבטיח לכם, כי אני יודע שמדובר באישה נבונה, שהדבר הראשון שהיא תעשה זה תבקש ממנו להיות יועץ התרבות שלה. זה יכול לעזור מאוד לשנות את השיח הציבורי על תרבות.
קשה להעביר ערב כזה בלי להזכיר את פרס.
תאמינו לי שאני וחבריי במוסף הסאטירי דבר אחר ביקרנו אותו קשות. עשינו ממנו הרבה צחוק. את מה שאפרים סידון למשל עשה בניקוי ראש ואחר כך בחרצופים - לא יראו בלוויה שלו.
ובכל זאת, כשפרס היה נשיא וערך בביתו ערבים ספרותיים ורצה להקדיש ערב להומור בספרות, אפרים ואני היו הראשונים שהוא הזמין.
אני שולח מכאן לציקי ורפי חברינו חיבוק תנחומים. בנסיבות אחרות הם היו איתנו כאן הערב.
תודה רבה.

01

 בתמונה: עם אפרים סידון באחד המפגשים עם שמעון פרס, חרף הביקורות הסאטיריות הנוקבות.

22 תגובות

  • לינק לתגובה Shaike Snir ראשון, 13 נובמבר 2016 11:07 נשלח על ידי Shaike Snir

    YISHAR KOACH MI SHAIKE MI AUSTRALIA!

  • לינק לתגובה חן שלישי, 18 אוקטובר 2016 12:42 נשלח על ידי חן

    ומי אמר שהכרכורים אינם מוכשרים ושאין להם אומץ.

  • לינק לתגובה אבנר רוטנברג חמישי, 06 אוקטובר 2016 20:57 נשלח על ידי אבנר רוטנברג

    מזל טוב לך דני קרמן !
    אמרת דברים ראויים ונכונים
    שנה טובה ומתוקה

  • לינק לתגובה מאירה אונא רביעי, 05 אוקטובר 2016 11:19 נשלח על ידי מאירה אונא

    דנילה שנה טובה שתהיה לנו חבוק גדול והמון אהבה
    מאירה

  • לינק לתגובה יגאל ששון רביעי, 05 אוקטובר 2016 09:30 נשלח על ידי יגאל ששון

    ברכות על קבלת הפרס
    מילים יצוקות בסלע
    לבקש מהשרה אפילו להיפגש עם גרבוז
    זה כמו לחלוב שור
    יגאל ששון

  • לינק לתגובה מיכאל דק שלישי, 04 אוקטובר 2016 17:25 נשלח על ידי מיכאל דק

    החיים הם לא מפעל ותרבות לא נובעת ממשרדים. ותרבות מעולם לא היתה עניין של שררה ואפילו לא של שרה.
    אתה העיניים שלנו גם באיורים וגם בדברים..כולנו תקווה כי תמשיך בפועלך זה עד ק"כ שנים בעז"ה. חברך מעיר הקודש.
    דק

  • לינק לתגובה שיקה שלישי, 04 אוקטובר 2016 14:15 נשלח על ידי שיקה

    דני היי.ברכות על קבלת הפרס.
    לצערי,אני בספק אם דבריך המתונים אך המדויקים והנוקבים
    חודרים את הפקקים באזניים של מי ממקבלי ההחלטות בוודאי
    שלא את עורה העבה של השרה.

  • לינק לתגובה בהט שלישי, 04 אוקטובר 2016 13:16 נשלח על ידי בהט

    מקסים, דני.
    תודה עליך ועל שהינך

  • לינק לתגובה motior שלישי, 04 אוקטובר 2016 10:50 נשלח על ידי motior

    ברכות לקבלת הפרס.
    אמרת דברי חכמה וטעם... מצב התרבות (ו/או השלטון) בארץ עצוב

  • לינק לתגובה שולי שלישי, 04 אוקטובר 2016 10:45 נשלח על ידי שולי

    ברכות לקבלת הפרס. הפרס הנכון לאדם הנכון ( ודי ברור שיהיו עוד פרסים נכונים בדרך).הדברים שאמרת כל כך בחן ובנועם יכולים לשמש דוגמא ומופת איך אפשר גם בלי התלהמות.
    שנה טובה , תמשיך להחכים ולהצחיק אותנו עם כשרונך וטוב לבך שפורץ מכל איור.

כתוב תגובה

* - שדה חובה