מישהו מבין באדריכלות?

כשאני מדריך חברים בלונדון אני נשמע לעצמי כאילו אני מבין באדריכלות. בתוכי אני יודע שלא רק שאני מבין מעט מאוד בתחום, אלא שאין לי בו ולו דעה של ממש. אפילו לא דעה מהדעות המוצקות האלה שאפשר לשנות אותן מדי פעם.
פעם עשיתי איורים שקראתי להם "אדריכלים":

01

02

ומהם אולי אפשר להבין מה אני מרגיש לגבי אדריכלים (אדריכלים, לא אדריכלות).
ההבדל בין אדריכל למאייר הוא כמו ההבדל בין מחק לפצצה. כמה מגדולי הציירים, המאיירים והקריקטוריסטים הוכשרו בצעירותם כאדריכלים, וכשהפכו לציירים/רשמים בצבץ מדי פעם בעבודות שלהם האדריכל לשעבר, בעיקר באופן אירוני. בהקשר זה אני מזכיר כאן רק את סול סטיינברג.
הנה שני רישומים שלו, שבלי ההכשרה שלו כאדריכל לא היינו זוכים לראותם:

03

04

גם בי כנראה מסתתר איזה אדריכל מתוסכל, שלא תמיד מרוצה שאני מקדיש כל כך הרבה תשומת לב לבני אדם ובעיקר לפרצופים, והוא מצליח לדחוף מדי פעם את מה שאני מכנה "הקו של האדריכלים" לתוך הדרודלים שאני משרבט אגב פעילויות אחרות.
מתוך ששמתי את המילים האלה במירכאות אפשר כנראה להבין שאין לי הרבה הערכה לקו הזה.
רוב אלה המלמדים את הסטודנטים לאדריכלות לצייר (ובעיקר אלה שכתבו את הספרים הרבים שיצאו בנושא הזה), ראויים היו לשבת בבתי הסוהר, לו העולם היה מתוקן.

05

06

07

08

09

גם בבצלאל, בימים שחברי ואני למדנו שם, היה אפשר בקלות לזהות את מי שנתפסו ל"קו הרגיש" שאולי קשה להגדיר אותו. אבל דבר אחד אני יכול להגיד בוודאות: ככל שהמורה שלימד אותנו היה פחות רגיש, ככה הקו שלו היה יותר רגיש.
אם הייתי צריך להגדיר אדריכלים לפי הציורים שלהם הייתי אומר כך:
אדריכל הוא מי שלא מסוגל לקבל את העובדה העצובה שלבני אדם, לעצים ולעננים אין פרספקטיבה.
תחשבו על זה:
למה אני אמור לסמוך על זה שמישהו שמצייר אנשים ככה:...

10

...יבנה לי בית נורמלי?

כמה מילים על פרספקטיבה:
חלק לא קטן ממי שמגיעים אלי כדי ללמוד איור אומרים את המשפט: "מה שחסר לי זה רק פרספקטיבה".
זה דומה לזה שמישהו יגיד: "מה שחסר לי כדי להיות סופר זה רק לדעת דקדוק".
שמעתם על יאן (או שמא האנס) פרדמן דה פריס? אני מניח שלא. הנה הוא:

11

בשבילי הוא האיש שהמציא את הפרספקטיבה (ואני אפילו יודע מי מבין קוראי יקפיד לכתוב תגובה על זה שאת הפרספקטיבה לא המציאו).
למרות שהוא עצמו הודה שאת הידע (העצום) שלו בפרספקטיבה הוא ביסס על עבודות של אמנים שקדמו לו, בעיקר דירר.
האיש הזה נולד בהולנד בשנת 1527 והוכשר כאדריכל, אבל אם אני לא טועה לא בנה בית אחד בחייו.
הספר שלו "פרספקטיבה" הוא מרתק, ואי אפשר ללמוד ממנו דבר.
הנה כמה תחריטים מתוכו:

12

13

 אז כעת אני רוצה להציג לכם רישומים, או יותר נכון שרבוטים, שעשיתי במשך השנים. בחרתי 19 מתוך אולי מאות שנמצאים אצלי.
חלקם אגב יכולים להתאים יותר למה שנקרא "עיצוב מוצר", ולאו דווקא לאדריכלות.
שבעת הראשונים הן מסדרת הגלויות שכעת מוצגות במוזיאון הרצליה.
רק שלושת האחרונים עברו טיפול מודע. כל השאר נעשו בהיסח הדעת.

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

32

הנה רישום שעשיתי בשנות ה-60 (לפני כ-50 שנה) כשאהבתי מאוד לרשום בעט חום:

33

ולסיום, מי שמרבה לנסוע פה ושם בארץ ישראל רואה שישראלים רבים, יהודים וערבים, מגשימים את הפנטזיות שלהם בבניית בתים.
יום אחד אכתוב ואאייר על זה ספר (גם לי מותר להגשים פנטזיות) ועל העטיפה מקדימה או מאחורה יופיע האיור הזה:

34

6 תגובות

  • לינק לתגובה גיורא בן דב ראשון, 04 דצמבר 2016 09:52 נשלח על ידי גיורא בן דב

    פרספקטיבה היא בסך הכל הגדרה ש"מקרוב הכל גדול ומרחוק הכל קטן". זה מבט "מת" וקפוא שמייצר דרמה. וביחד עם האגו של הארכיטקטים - מייצרים את הזוועות.

  • לינק לתגובה אפרת שישי, 02 דצמבר 2016 15:29 נשלח על ידי אפרת

    בארץ הולך חזק מאד ניאו ברוטליזם באדריכלות.
    לא צריך לראות את הסגנון,מספיק שאומרים את המילים.

  • לינק לתגובה ילדה חמישי, 01 דצמבר 2016 20:15 נשלח על ידי ילדה

    אתה מבין לא רק באדריכלות, אלא גם באיך ילד רואה אדריכלות.
    כשהייתי ילדה וקראתי בספרי ״והילד הזה הוא אני״ הייתי מרותקת לציורי הבניינים וממה שניתן היה לראות דרך החלונות אל תוך פנים הבית. היום אני מעצבת פנים והציורים האלה חקוקים בזכרוני כהשראה תמיד.
    ו-19 האיורים המצורפים יפים כל כך (למרות שאותם המורים המדוברים לא הרשו לנו להשתמש בתיאור ״יפה״).

  • לינק לתגובה עטרה רביעי, 30 נובמבר 2016 23:15 נשלח על ידי עטרה

    האיור האחרון חסר...

  • לינק לתגובה פיני רביעי, 30 נובמבר 2016 16:16 נשלח על ידי פיני

    פרספקטיבה, זה מה שצריך כדי לחיות בארץ הזו.

  • לינק לתגובה Motior רביעי, 30 נובמבר 2016 11:09 נשלח על ידי Motior

    גם לי חסרה פרספקטיבה (ועוד הרבה דברים)
    הבתים המגשימים פנטזיות לפעמים מדהימים ולפעמים מחרידים

כתוב תגובה

* - שדה חובה