הופנונג. לא רק מוזיקה

המושג "ילד פלא" לא תמיד מבטיח שהמבוגר שייצא מזה בסוף יהיה משהו בעל ערך. באמנות פלסטית אין המון ילדי פלא. השם הראשון שנזכרים בו הוא כמובן פיקאסו.
האיש שאני כותב עליו הפעם, גם הוא היה ילד פלא שהפך להיות קריקטוריסט גאון, ומת בגיל 34 בשיא היצירה שלו, כשבקושי הספיק להתבגר. האיש הזה הוא גרארד הופנונג.

01

כל מי שמתעניין בקריקטורות ובהומור מוזיקאלי מכיר את החתימה הזאת:

02

בשנת מותו 1959 סיימתי אני את לימודי בבצלאל והצלחתי אז לרכוש כמה ספרים שלו שמלווים אותי עד היום:

03

04

05

06

הופנונג נולד בברלין להורים יהודים שהיו במקרה גם עשירים. ב-1938 נמלטה המשפחה מגרמניה לפירנצה. משם נסע אביו הבנקאי לארץ ישראל והקים שם את "בנק הופנונג" שלימים ייקרא "הבנק לייצוא" ויתאחד עם "הבנק הבינלאומי הראשון".
גרארד ואמו עברו ללונדון ושם הוא גר כל חייו.
כבר בגיל חמש צייר הופנונג ציורים שהיום מתקשים להאמין שצוירו על ידי ילד בגיל הזה.
בתערוכה שערכה אשתו לפני שנים רבות, ראיתי ציורים רבים שלו שצייר כשהיה ילד, אך לצערי אין כיום אפשרות למצוא איורים שלו מתקופת הילדות.
בגיל 15 התפרסמה הקריקטורה הראשונה שלו בירחון ההומוריסטי ליליפוט (זוכרים שהבטחתי שאביא רשימה על ליליפוט? אז הנה הבטחה שנייה בסדרה). מבחינתו של הנער המוכשר זה היה להגשים חלום, בעיקר מכיוון שהמאייר שהכין אז את כל העטיפות של הליליפוט היה ולטר טרייר, שהופנונג העריץ.
טרייר, אותו אנחנו מכירים מהספרים של אריך קסטנר, היה מבוגר מהופנונג ב-20 שנה, וגם הוא היה פליט יהודי באנגליה. הקו המזרח אירופי של טרייר, שלפעמים אני מכנה אותו "הקו הקליגרפי", מורגש היטב באיורים של הופנונג.

07

אם כי הופנונג, בשונה מטרייר, השתמש הרבה בהגזמה בעיוות ובשינוי פרופורציות, מה שאצל טרייר כמעט שלא נראה. אני לא מכיר שום מצב שבו טרייר יצייר ידיים כאלו:

08

השניים הרבו להשתמש בצבעי מים. וגם כאן הופנונג פרוע יותר ולכאורה מדויק פחות. הנה דוגמה אופיינית לדרך הצביעה של טרייר:

09

והנה איור צבוע אופייני של הופנונג:

10

הופנונג שילב ביצירה שלו גירים שומניים, מה שאנחנו מכנים צבעי פנדה, שקשה לשלוט בהם:

11

בהקשר של חברות והשפעות הדדיות יש להזכיר כאן גם את רונלד סירל שהקו ה"תפור" שלו השפיע על הופנונג. אבל מי שזוכר לאיזו "אכזריות" מגיע סירל בסנט טריניאן שלו, יוכל לראות בהופנונג טוב הלב את ההפך המוחלט. כל מי שכתב עליו ועל עבודתו השתמש הרבה במילים "הומור טוב לב", ממש כפי שאריך קסטנר אמר על ולטר טרייר.
יוצר נוסף שכדאי להזכיר כאן הוא רולנד אמט, מאייר וממציא בן גילו של טרייר.
אמט התפרסם במכונות המוזרות שהמציא, שחלק גדול מהן ביצע בתלת ממד.

12

13

אני מציין את זה מכיוון שגם הופנונג המציא כלי נגינה שונים ומשונים:

14

15

אבל כמעט אף כלי לא בוצע בימיו.
אחרי מותו נבנו כמה מהכלים האלה, שגם אותם ראיתי באותה תערוכה בלונדון שנערכה בחסות אשתו אנט, שגם סיפרה שם על חייה עם גרארד.

16

למרות הבדלי הגיל הפכו הופנונג ואמט לחברים, ואם הבאתי קודם הבחנה בניגוד שלו לסירל, אז גם כאן רוב המומחים לקריקטורה מציינים שהדמויות של הופנונג הן עגולות, מלאות ואפילו שמנמנות, בניגוד לדמויות של אמט.

17

18

(מי שאהב את הסרט "צ'יטי צ'יטי בנג בנג" ראוי שידע שאמט בנה את המכוניות לסרט והוא בעצם ההשראה של הממציא בסרט).
הופנונג עצמו למד לנגן בטובה והשתתף בכמה קונצרטים.
כמה שנים לפני מותו ייסד פסטיבל של יצירות מוזיקליות הומוריסטיות, שחלק מהן הוא כתב ושילב בהן נגינה בצינורות השקיה או בשואבי אבק. בעקבות זאת הפך לשדרן רדיו ומרצה הומוריסט מבוקש ומארגן אירועים.
הציור הזה למשל הוא סקיצה לחלק מ"תפאורה" באלברט הול, שם נמתח האקורדיון מקצה אחד של האולם אל קצהו השני:

19

גם החתולים האלה הם הצעות לתפאורה, כולל הערות לביצוע:

20

גם הטרומבונים האלה נועדו להימתח לרוחב האולם:

21

הדרקון הזה דילג ב"רויאל פסטיבל הול" באחד הפסטיבלים שהופנונג ארגן:

22

הציור הזההוא אחד הציורים האחרונים שהופנונג צייר:

23

הנבל הזה הוא בעצם מסגרת למראה שקנה בשוק עתיקות.
המוזיקה היא הנושא העיקרי בו טיפל הופנונג.
פרט לארבעת הספרים שהראיתי בתחילת הרשומה יש לו עוד שניים בסדרה:

24

25

הספרים האלה פרסמו אותו בכל העולם.
בספר The Hoffnung Music Festival מביא הופנונג רישומים של מנצחים ידועים, אם כי הם לא מזוהים בשמם והוא משאיר לנו לזהות את הדמויות.
הנה כמה מהם שזיהיתי:

26

זהו^ סיר ג'ון ברבירולי.


27

זהו^ איגור סטרווינסקי.


28

זהו^ סיר תומאס ביצ'ם.


29

זהו^ אדריאן בולט.

בספר הזה יש גם מחוות ליצירות ידועות כמו למשל לסימפוניית ההפתעה באיור הזה:

30

אם תתבוננו תראו שנגן התופים הוא היידן עצמו.
והנה חמישיית דג השמך של שוברט:

31

וסימפוניית הניצחון של בטהובן:

33

אבל האיורים של הופנונג עסקו לא רק במוזיקה.
הספר הזה למשל עוסק ביחסי מבוגרים-ילדים:

34

הנה שני איורים מתוכו:

35

36

ב-1950 צייר להנאתו איורים לאופרה של רוול, "הילד והקסמים", ואז נסע לפריז להראות אותם לסופרת קולט שכתבה את הליברית. קולט התלהבה מאוד וזה הפך לספר, שממנו אני מביא כאן שני איורים:

37

38

פרט למה שעשה כמאייר, קריקטוריסט ומוזיקאי, הופנונג היה פעיל חברתי. במשך שנים נהג לבקר אסירים בבתי סוהר, היה פעיל בגוף שקרא לבטל את עונש המוות ולקח חלק בפעילויות לפירוק הנשק הגרעיני.
הוא מת ממפרצת בראשו ב 1959 בהיותו בן 34.
במודעת אבל ב"טיימס" היה כתוב:

הופנונג היה, בין השאר, אמן, מוזיקאי, בלשן, מספר סיפורים, קוויקר, נפש טובה, מבקר בבתי סוהר וחקיין. נהוג לומר שאדם מת משאיר חלל שקשה למלא. עבור הופנונג יצטרכו למלא את החלל הרבה אנשים וכולם בעלי כישרון גדול.

ולסיום, אני רוצה להפנות אתכם לסרטים המצוירים שנעשו לאחר מותו של הופנונג על ידי האלאס ובאצ'לור, זוג אנימטורים. הוא מהגר הונגרי והיא אנגליה, שהקימו יחד חברה לאנימציה שפעלה בבעלותם משנת 1936 עד 1970. זה אחד מהם.

לרשומה זאת יהיה המשך בעוד כמה ימים.

9 תגובות

  • לינק לתגובה כמעט זקנה אפורה ראשון, 18 דצמבר 2016 18:26 נשלח על ידי כמעט זקנה אפורה

    תודה,דני, על העניין והשמחה שקיבלתי ממך. כמה רגישות לבני אדם יש באיוריו של הופנונג!

  • לינק לתגובה אפרת (אחרת) ראשון, 18 דצמבר 2016 14:03 נשלח על ידי אפרת (אחרת)

    וואו! פשוט נפלא!!!

  • לינק לתגובה יורש יצחק ראשון, 18 דצמבר 2016 00:06 נשלח על ידי יורש יצחק

    מאוד עשיר, מעניין, כמצופה וכרגיל !

  • לינק לתגובה פיני שבת, 17 דצמבר 2016 21:32 נשלח על ידי פיני

    אכן ילד פלא.
    תודה.

  • לינק לתגובה אהרן מידן שבת, 17 דצמבר 2016 13:50 נשלח על ידי אהרן מידן

    מקסים

  • לינק לתגובה אפרת שבת, 17 דצמבר 2016 11:26 נשלח על ידי אפרת

    תודה שהכרת לי אותו.
    והסרטון מזכיר לי שיותר טוב בלי מחשבים.ואת זה אני אומרת אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה.
    תודה שוב ושוב וחוזר חלילה ועוד פעם על כל הטוב שאתה מרעיף על קוראיך.

  • לינק לתגובה עדנה דשבסקי שבת, 17 דצמבר 2016 09:45 נשלח על ידי עדנה דשבסקי

    זו רשומה קסומה. תודה שהכרת לי את הופגונג . איזה הספק מרשים לאמן הזה. כמעט שאפשר לומר שמת כילד פלא, כי לא הספיק להתבגר. האיורים והקריקטורות שלו פשוט מסעירים ומרגשים.
    אני מתקנאת בספרייה הפרטית שלך, דני, שצברה לאורך השנים יהלומים נדירים. צמאה לקרוא עוד ועוד.

  • לינק לתגובה motior שישי, 16 דצמבר 2016 20:49 נשלח על ידי motior

    תודה על ההיכרות עם אמן מקסים שחבל שמת צעיר כל כך

  • לינק לתגובה זקן עצוב שישי, 16 דצמבר 2016 16:41 נשלח על ידי זקן עצוב

    יותרטוף אמן בלונדון מבנקאי בציון.
    גם הסרטון נפלא
    תודה

כתוב תגובה

* - שדה חובה