רשומות ראשי ציפורים

מהיום הראשון שיוסל ברגנר ואני נפגשנו, עלה הוויכוח מאייר <> וצייר.
יכולתי לכתוב שיחה או דיון. אז למה כתבתי ויכוח?
שיחה או דיון מטרתם להבין, ללבן וללמוד.
ויכוח זאת דרך ישראלית להתבדר, להעביר את הזמן ובעיקר להוכיח לכולם כמה הפרטנר שלך לא מבין כלום.
כשאני אמרתי "אתה צייר ואני מאייר" יוסל אמר "גם אני מאייר ואתה צייר".
לי היה חשוב להגיד שיוסל הוא צייר מכיוון שרוח התקופה המדוברת נטתה לראות ביוסל צייר אילוסטרטיבי, וזה נאמר ככינוי גנאי.
בתולדות האמנות מוכרים המקרים ששמות הגנאי שניתנו לאסכולות שונות הפכו לשם הרשמי. גם במקרה הזה, כשמגדירים את יוסל היום במונחים צייר אילוסטרטיבי או צייר ספרותי יש בכך יותר מידע מאשר גנאי.
בניסיונו המתמיד להכניס אותי ל"מעגל האמנות", יוסל הצליח לשכנע אותי לעשות פסלים בנושא שעניין אותו אז, הגדת הציפורים, ולהציג יחד איתו בתערוכה משותפת.
כבר בתכנון המוקדם דובר על זה שהמסיבה אחרי הפתיחה (או כמו שיוסל הקפיד לומר תמיד, הנשף) תהיה חשובה יותר מהתערוכה. וכדי שיהיה יותר מנשף אחד הצגנו את התערוכה גם בתל אביב וגם בירושלים.
השנה הייתה 1984, ובכל זאת לא חשבנו אז על אורוול. יוסל הכין ציורים ואני פסלים, והכול בהשראת "הגדת הציפורים", הגדה של פסח מסוף המאה ה-13. הנה עטיפת הקטלוג:

01

על הפסלים שלי כתבתי כאן באתר ברשומה הפיסול ואני.
ברשומה הזאת בחרתי להביא קטעי עיתונות שנכתבו על התערוכה ההיא.
בעיתון "העיר" התפרסמה ב 30 בנובמבר 1984 ביקורת על התערוכה שכתב רפי לביא:

02

אני חייב וידוי קטן.
רק כעת, לאחר מותו של יוסל, התפניתי לראות את העיתונים האלה, ואת הביקורת של רפי לביא קראתי השבוע בהפתעה גמורה, כי פשוט לא זכרתי אותה.
אני כמובן שמח שרפי לביא אהב את התערוכה, אבל אני גם מלא הערכה אליו על שידע להעריך עשייה שהייתה, לפחות על פניה, כל כך רחוקה ממה שהוא ייצג אז באמנות.
בעל המשמר התפרסמה כתבה שכותרתה הייתה "אנקה בתוך מקור הנשר עם יוסל ברגנר ודני קרמן". כתבה אותה מירי שומרון.
מכל הכותבים שכתבו עלינו, מירי היא חברה קרובה של שנינו והייתה נוכחת במהלך העשייה והשיחות שקדמו לתערוכה.
הנה קטע הפתיחה של הרשימה הזאת:

03

מי שצילם אותנו היה בועז לניר, הנה צילום שלו שאני מאוד אוהב:

04

גם מירי מתייחסת למה שנקרא ציור ספרותי. ראו את הקטע הזה:

05

גם שלמה שבא, שכתב אז בדבר ובדבר השבוע, היה חבר של שנינו. שלמה, שעסק הרבה בהיסטוריה של ארץ ישראל ובאמנות הארץ ישראלית, הכניס כדרכו הרבה משמעויות "יהודיות" לרשימה. הנה קטע מהכתבה:

06

וכך מסיים שלמה את הכתבה:

07

לדן בן אמוץ היה אז טור בעיתון חדשות. בחרתי להביא את כל הקטע שכתב דן בטור שלו ובתוך הקטע אני משלב ציורים של יוסל.

08

09

10

11

12

13

14

בעיתון 77, כתב עת ספרותי שערך אז יעקב בסר, הקדישו לתערוכה שער:

15

בחוברת עצמה היה ראיון איתי שכתבה עמלה עינת, שהייתה עורכת משנה של העיתון.
בעיתון חדשות הוקדש עמוד ליוסל עם כותרת מקורית: "יש לו ציפורים בראש". דובר שם על ההיסטוריה של יוסל עם צילומים משפחתיים. הנה ארבעה צילומים משם באיכות עיתון:

16

17

והובאה שם ההקדמה שכתב נסים אלוני לתערוכה. כאן אני מביא את המקור במכונת הכתיבה של נסים:

18

את הטקסט כפי שהופיע בקטלוג אפשר לקרוא בפוסט הזה.
על התערוכה בירושלים, שהוצגה בגלריה "ארטא", כתבה במקומון קול ירושלים ציפי רומן. אני עצמי לא זוכר, אבל מהרשימה אני למד שנסים אלוני התבקש להגיד שם דברי פתיחה ושהיה מדובר באירוע ירושלמי רב משתתפים.

19

והנה עוד משהו מהמקומון כל העיר של ירושלים מתאריך 1.2.1985:

20

לצערי לא מצוין שם שם הכותב/ת.
כפי שכבר נרמז לעיל, היו בעיתונים התייחסויות מסוימות למוצגים בתערוכה. אבל כנהוג חלק גדול ממה שנכתב לא היה קשור דווקא למוצגים. בידיעות אחרונות למשל השם שלי הופיע לפני שמו של יוסל. קצת מוזר, אבל ההסבר הוא שבאותן שנים הייתי מאייר קבוע בעיתון הזה, דבר שלא שכחו להזכיר בידיעה עצמה.

21

בחדשות בחרו לספר לקהל שהכוסות בפתיחה היו מפלסטיק.

22

ובמוסף חותם של על המשמר, בטור שלו "כּוֹסִית", כתב וצייר שמואל בונים:

23

אתם זוכרים שהיה פעם כתב עת בשם כותרת ראשית? (בהזדמנות אביא כאן רשימה על חלקי בימים הראשונים שלו). היה שם מדור בשם "בעמידה" ושם ההתייחסות לתערוכה הייתה דרך המחירים:

24

למי שרוצה לדעת עוד משהו על המכירה אז בסוף התערוכה התברר לי שנמכרו חמישה פסלים שלי. בעל הגלריה אמר לי שלושה שמות של אנשים שקנו שלושה פסלים. "והשניים האחרים, מי הם?" שאלתי. "ביקשו להישאר בעילום שם", אמר לי הגלריסט. רק אחרי כמה שנים, כשאחד משני הפסלים האלה נשבר, ביקש ממני יוסל לנסות ולתקן אותו והבנתי שיוסל היה זה שקנה אותם.
הנה הפסל. אגב, הצלחתי לאחות את השברים:

25

7 תגובות

  • לינק לתגובה אפרת שני, 06 פברואר 2017 22:53 נשלח על ידי אפרת

    לכתוב כל שבוע תודה ולברך אותך על כל רשימה זה מעט מאד,אבל זה כל מה שאני יכולה לומר.שוב ושוב,תודה על כל הטוב שאתה מרעיף עלינו.

  • לינק לתגובה עדנה דשבסקי שני, 06 פברואר 2017 20:39 נשלח על ידי עדנה דשבסקי

    קראתי קצת באיחור, אבל התמוגגתי על החברות שניבטה מתוך הרשומות והפירגון ההדדי. אני מצטערת שבימים ההם לא הייתי ערה לתערוכת ראשי הצפורים כי יש לי כידוע לך חיבה עצומה לציפורים ( לא רק שחפים) ופסליך שראיתי ברשומה הם משעשים ומלאי הומור והבעה. אגב, מדוע אינך מפסל היום.
    תמיד אני מוסיפה דעת ומרחיבה מבט לאחר קריאה. אלפי תודות, דני.

  • לינק לתגובה אבישי ליוביץ שני, 06 פברואר 2017 06:19 נשלח על ידי אבישי ליוביץ

    בארכיון פתח תקוה שמורים מכתבים שקיבל משורר יידיש אברהם לב מחבריו לקהלה הספרותית. קבלתי לעיוני חלק מהם. משך את לבי מכתבו של מלך ראוויטש מ1958 בו הוא מלין על העוינות ההדית בקרב כותבים ביידיש, ומציין כי לכסיקון הסופרים והמשוררים שהוא כתב הוא "פרץ של ידידות". הייתי תולה תרגום שלו בכל בית בישראל.
    מלך ראוויטש הוא שם העט של זכריה-חנא ברגגנר, אביו של יוסל.
    דקות אחר שהתרגשתי ממכתב זה נודע על פטירתו של יוסל ברגנר....

  • לינק לתגובה Motior ראשון, 05 פברואר 2017 14:45 נשלח על ידי Motior

    האמת שאני לא קורא בעיתונים על פתיחת תערוכות וקצת מופתע מהעיסוק בכל הדבריםמשמסביב למוצדים ולא בהם

  • לינק לתגובה זקן עצוב ראשון, 05 פברואר 2017 12:03 נשלח על ידי זקן עצוב

    כאילו אלף שנה עברו מאז, נעים להזכר

  • לינק לתגובה עמירם גונן ראשון, 05 פברואר 2017 11:54 נשלח על ידי עמירם גונן

    שבוע טוב דני,
    העמדת אנדרטה לרעות נפלאה בין שני אנשים מרתקים. כמה אנשים יש להם חברות אמיצה, יצירתית ונמשכת כזו?! פשוט מעורר הערצה וקנאה. ישר כוח לשניכם! עמירם
    ואשר לציפורים כתבתי שורה על כך:
    היה היו שתי ציפורים
    עמדו על ברוש
    וכל הזמן היה להם
    סיפורים וציפורים בראש
    ציפור אחת מאיירת סיפוריה,
    ציפור שנייה מציירת ציפוריה
    יום אחד בים הערביים
    התחלפו להן השתיים
    הציפור האחת ציירה את סיפוריה
    והציפור השנייה איירה את ציפוריה
    ראה הקדוש ברוך הוא ונעלב
    איך על דבר כזה מראש הוא לא חשב.

  • לינק לתגובה רות אלמגור-רמון ראשון, 05 פברואר 2017 11:24 נשלח על ידי רות אלמגור-רמון

    לדני קרמן,
    שבוע אחר שבוע אתה משביענו חכמה ודעת, היסטוריה, אמנות, עיתונות, חברות, ועוד ערכים, תכנים ותמונות נפלאות.
    תודה רבה!!
    רותי

כתוב תגובה

* - שדה חובה