עמנואל אולסבנגר, גיבור ילדותי

בימים שהרדיו היה אפיק התקשורת שהביא תרבות אלינו, במושבה כרכור, אהבתי לשמוע את שיחותיו של עמנואל אולסבנגר, שעסקו בעיקר בפולקלור של המזרח הרחוק.
הנה עמנואל כפי שאיירתי אותו לפי צילום:

01

אם אשתמש במשפט השחוק "היום כבר אין אנשים כאלה", ותרצו להתווכח עם המשפט הזה, תצטרכו לתת לי דוגמאות של אנשים ששולטים ב-18 שפות, כולל אספרנטו, לטינית, איסלנדית וסנסקריט, שתרגמו את הקומדיה האלוהית של דנטה, את דקאמרון של בוקאצ'ו ושירים של גתה.

אז מי הוא היה?

בשנת 1976, 15 שנה לאחר שנפטר, הוציאה משפחתו של אולסבנגר את החוברת הזאת:

02

ושם נכתב:

03

אבל אם תיכנסו לויקיפדיה, תמצאו שם הרבה יותר, וגם זה רק מעט.
קשה להעביר ברשימה קצרה את המגוון הענק של העיסוקים של האיש הסקרן הזה. בכל זאת אנסה להעביר כאן כמה פרטים.
אני חייב תודה ללשונאית רות אלמגור, נכדתו של עמנואל, שהעבירה לי מידע על סבה.
אולסבנגר האמין כי שלום עם השכנים הערבים יגיע דרך התרבות, והוא יזם, ביחד עם עוד כמה חברים, ביניהם משה שרת, מפגשים עם אנשי תרבות ערבים. התנאי היה שלא ידברו שם על פוליטיקה.
היום אנחנו יודעים שזה לא הצליח. אבל אני לא יכול שלא להוסיף כאן כי אחת מנכדותיו, רוני קידר, שגרה בנתיב העשרה, היא פעילת שלום בלתי נלאית.
בשנת 1936 נסע אולסבנגר להודו וקשר קשרים גם עם גנדי וגם עם נהרו.
במכתב ששלח לאולסבנגר לאחר שקיבל מאמר שאולסבנגר שלח לו על המצב במזרח התיכון, כתב נהרו:

2.2.1938
... קראתי בעניין את המאמר וניסיתי לעקוב אחרי ההתפתחויות בפלסטינה. אני מודה שאני מוטרד ממה שקורה שם ואינני רואה פתרון לבעיה בדרך שבה הבריטים מתנהלים. תקוותי היא שהיהודים לא יסמכו כל כך על הממשלה הבריטית ויחפשו פתרון ישירות מול הערבים - פתרון כזה יהיה גם מכובד וגם ארוך טווח. כל ניסיון אחר ליישוב הסכסוך ייכשל ויביא למצוקות גדולות יותר.

בשהותו בהודו יצר אולסבנגר קשר עם יהודי קוצ'ין, שרבים מהם עלו לארץ בזכותו.
ונא לא לשכוח, כשנסע אולסבנגר להודו זה היה כדי לחקור פולקלור וללמוד סנסקריט.
הקשרים עם נהרו היו הבסיס להכרה של הודו בישראל.
כאספן פולקלור אסף אולסבנגר בין השאר בדיחות יהודיות. הוא כתב והוציא שני ספרי בדיחות. האחד "רויטע פומרנצען" (תפוזים אדומים):

04

והשני "רוז'ינקעס מיט מנדלען" (צימוקים ושקדים).
שניהם כתובים באידיש אבל באותיות לטיניות.
פעם התחלתי לתרגם חלק מ"רויטע פומרצען" אבל לא נמצא מוציא לאור או מי שיממן את זה.
מילה על העטיפה.
עיצוב העטיפה מבוסס בעיקר על הטיפוגרפיה של האמן היהודי-אמריקאי בן שָן, שמן הראוי שאתייחס אליו ברשימה נפרדת.
אבל כאן אזכיר רק את תרומתו בתחום הטיפוגרפיה,

05

שזלגה גם לעברית.

06

שימו לב לקו ה"תפור", הסמל המסחרי שלו.
חלק מהבדיחות שאסף אולסבנגר תוכלו למצוא גם ב"ספר הבדיחה והחידוד" של דרויאנוב וגם בספריו של דב סדן.
הנה לשם השוואה סיפור של אולסבנגר כפי שנכתב באידיש ובאותיות לטינית:

07

הנה התרגום שלי:

מספרים על הירשל אוסטרופולר שבא פעם לחברה-קדישא וביקש מהם שיתנו לו כסף לקניית תכריכים לאשתו שמתה אתמול. לא היו להם תירוצים - כשיהודי צריך לקבור את אשתו חובה לעזור לו ולתת לו ממון לתכריכים. נתנו לו כסף והלך לדרכו.
עברו כמה שעות והחברה-קדישא הגיעו עם עגלת הקבורה, שהרי היהודייה מתה ויש למהר לקברה.
נכנסו הביתה והנה אשתו של הירשל עומדת במטבח ומבשלת אוכל. פצחו החברה-קדישא בצעקות: "מה זאת אומרת, הירשל? איך מלאך לבך לשטות בנו? ככה לשים אותנו לצחוק?" "שָׁא, שָׁא" אמר הירשל. "ממה אתם חוששים? אם לא היום אז מחר. בכל מקרה היא תהיה שלכם!"

08

והנה הסיפור בגרסתו של דרויאנוב:

09

והנה איור לגרסת דרויאנוב:

10

בין הספרים שאולסבנגר תרגם, מלבד הקומדיה האלוהית ודקמרון, נמצאים גם "כוחה של אהבה" של סלוואדור דה מדרגה, שיצא גם בשם "לב הפטדה", ספר הילדים המקסים "פלטרו ואני":

11

ו"עולמו הקטן של דון קאמיליו".
דון קאמיליו היה אהוב עלי במיוחד, ואני אסיר תודה לאיתמר לוי שהדפיס מחדש את ספרי "דון קאמיליו" שבעבר יצאו לאור בהוצאת "מסדה".
הנה איור מתוך הספר שעשה גוארסקי המחבר בעצמו:

12

והנה איור שעשיתי במיוחד:

13

ספר נוסף שתרגם אולסבנגר הוא "משירי יוהאן וולפגאנג פון גתה":

14

מתוך הספר הנה שיר אחד על הגבע עם איורים שלי:

16

18

20

22

אם העולם הזה לא היה די בו כדי לספק את סקרנותו של אולסבנגר, הרי שגם החלל עניין אותו מאוד. "כשנטוס לחלל" אמר אולסבנגר, "נראה באמת מה הגודל האמיתי שלנו".
הוא החזיק בכרטיס הנוסע הראשון לירח בחבורת הנוסעים מארץ ישראל.

9 תגובות

  • לינק לתגובה יוסי שדה ראשון, 19 פברואר 2017 08:58 נשלח על ידי יוסי שדה

    גאווה היא להיות בן העם היהודי.
    כך עם אולסוונגר, כך עם דני קרמן.
    ולחשוב, כמה אולסוונגרים וקרמנים, ואיינשטיינים אבדו לנו בשואה!!!

  • לינק לתגובה עדנה דשבסקי חמישי, 16 פברואר 2017 21:12 נשלח על ידי עדנה דשבסקי

    גם הפעם פתחת צוהר ללמוד משהו חדש לגמרי עבורי. שמחתי לראות את איוריך מאז - כה יפים ושובבים...
    לראשונה ראיתי שפת אידיש כתובה באותיות לטיניות.
    ובעיקר התפעלתי מהאיש ברוך הכישרונות - אולסבנגר.
    תודה!

  • לינק לתגובה חיים שקד חמישי, 16 פברואר 2017 19:12 נשלח על ידי חיים שקד

    דני,

    כל שבוע צריך להודות לך מחדש!

    כסטודנט באוניברסיטה העברית, זכיתי לשמוע הרצאה של עמנואל אולסונגר בבית הלל בירושלים. הנושא היה קשור להומור והומור יהודי. ההרצאה היתה מרתקת ובין היתר עסקה בשאלה של "השילוש" בבדיחות: כלומר, הסטרוקטורה של חזרה על "שלוש פעמים". הוא גם הסביר איך בז'אנר מסוים של בדיחות, השומע מתחיל לצחוק רק כאשר מתברר לו - רק בסוף סיפור הבדיחה - שהוא לא המטומטם שלא הבין מה מתרחש אלא שהנפשות הפועלות בבדיחה הם הטפשים...

    אם איני טועה, הוא גם תרגם את הבהגודגיתה מסנסקריט לעברית.

    שרק יהיה לך כוח וחשק להמשיך ולהעשיר אותנו.

  • לינק לתגובה עמירם גונן חמישי, 16 פברואר 2017 18:03 נשלח על ידי עמירם גונן

    אפרת, את צודקת. דן הו כמעט כזה בכמה מפניו של אולסונגר, גיבור ילדי ונערי כרכור דאז. אך כולנו זוכרים את אולסוונגר הגדול בשיריו ובאיוריו ומעטים מאיתנו יודעים על שלל תרגומיו של פאר היצירות. אבל היה לו עוד פן בחיים שאותי מרגש מאד. לב רחב ורוח של מעשים טובים ואין כמו פרויקט שמלמד לא רק על כישרונותיו אלא גם על מעלותיו האנושיות כפרויקט העלאת יהודי קוצ'ין שגם אותו הוא עשה כמו שיריו, תרגומיו, מאספי הבדיחות שלו ועוד במו אצבעותיו.

  • לינק לתגובה motior חמישי, 16 פברואר 2017 18:03 נשלח על ידי motior

    תודה על ההיכרות עם האדם המעניין

  • לינק לתגובה זקן עצוב חמישי, 16 פברואר 2017 17:30 נשלח על ידי זקן עצוב

    אני הייתי אז ילד רודף צדק, מטעם האו"ם ולא אהבתי את האפליה של גוארסקי באיור. דון קאמילו נראה מלאך, קופידון חמוד ותמים מבט ואילו ראש העיר/כפר פפינו הקומוניסט הוא שדון מרושע וכעוס, עם זנב, כנפי עטלף וטלפי עז, שהוצב, כמו שגריר טורקיה, חד וחלק, יותר נמוך מיריבו.

  • לינק לתגובה רות אלמגור-רמון חמישי, 16 פברואר 2017 10:13 נשלח על ידי רות אלמגור-רמון

    דני היקר,
    בשם משפחות אולסבנגר-אלמגור והשכל - תודה עצומה על המחווה המרגשת, רבת הכישרון והידע, המעלה את דמותו של סבא עמנואל בצורה חיה ואמינה כל כך, עד כי נדמה שאתה הוא שגדלת במחיצתו.

  • לינק לתגובה יורש יצחק חמישי, 16 פברואר 2017 08:41 נשלח על ידי יורש יצחק

    על דני
    שוב ושוב,
    מעשיר אותנו בשלל פרטים,
    על יצירות ועל אנשים,
    שאלמלא כך,
    עליהם, לא היינו יודעים !

  • לינק לתגובה אפרת חמישי, 16 פברואר 2017 07:56 נשלח על ידי אפרת

    אני מכירה איש אחד כזה.
    אתה.

כתוב תגובה

* - שדה חובה