סילבי וברונו של קרול. ומשהו גם על הארי פרניז

אני חושב שזאת הפעם הראשונה בשיחות שלי על ספרים שאני לא בטוח אם זה יישמע כמו המלצה. הפעם אני מדבר על הספר סילבי וברונו, שהוא הרבה פחות ידוע ממי שכתב אותו, לואיס קרול.

24 שנים לאחר שאליס בארץ הפלאות ראה אור, התפרסם הספר הזה בשני חלקים, ספר שלואיס קרול ראה בו את פסגת יצירתו.

01

קרול היה בערך בן 60 כשכתב את הספר, כשש שנים לפני מותו. הוא היה כבר מפורסם מאוד, אולי יותר מכפי שהיה רוצה. ב"סילבי וברונו" הוא מביא הרבה מהמסקנות שלו על החיים.
אם הספר הזה הוא ספר ילדים, כפי שכתוב למשל בוויקיפדיה, אז כל ספר הוא ספר ילדים.
הנה קטע אופייני מהשיחות שמתנהלות בספר:

02

מישהו מכיר ילד שיקרא את זה?
(כזכור, גם על ציד הסנרק אמר צ'סטרטון שהוא לא ספר ילדים, אלא מתאים "להוגי דעות, אנשי בינה כסופי שיער").
מאז ועד היום אין אפילו התחלה של הסכמה בין המעטים שקראו שאוהבים אותו לבין המעטים שלא אוהבים אותו. אבל הרוב הגדול הם מי שלא קראו ואפילו לא שמעו עליו.
מכיוון שרבים לא מכירים את סילבי וברונו , טבעי שאתחיל ואספר בקיצור את עלילתו. וכאן יש קושי גדול. אנסה, למרות שיותר מעניין לעסוק בתופעה מאשר בספר עצמו.
אתחיל בזה שסילבי וברונו הוא הרומן הויקטוריאני היחיד שנפתח באמצע משפט:

03

בספר לפחות שני רבדים, ויש הגורסים שלושה.
יש את האני המספר, שאין לו שם אבל יש לו כמה חברים ויקטוריאנים שאיתם הוא מעביר שיחות עמוקות על החיים, מה שממש לא נשמע כמו ספר ילדים, ואפילו לא דומה לאליס, כולל סיפור אהבה לא פשוט.
ויש גם את ארץ הפיות, שאולי היא חלום או הזיה של המספר, ובה מככבים ילד וילדה, סילבי בת העשר וברונו בן החמש.

04

ויש גם את הרובד שבו שני הרבדים האלה נפגשים.
אביהם של השניים אמור להיות מלך הממלכה, אבל הרעים (שהם גם מכוערים) מסלקים אותו משם, וכשהילדים מגלים את זה הם יוצאים למסע חיפוש.
אבל במהלך הספר, גם לואיס קרול וגם הקוראים שוכחים שזה המסע שלהם. קרול מפגיש את הקוראים באופן לא ברור עם הגיבורים המציאותיים, ואז הוא לפעמים מעמת את הפיות המושלמות, סילבי וברונו, עם העולם הוויקטוריאני המציאותי.
אזהיר כאן את מי שרוצה לקרוא את הספר - בספר זה הרבה פחות מסודר ממה שכתבתי כאן. ואם זה עדיין נשמע לכם ברור, נסו לקרוא את פתח הדבר שכתב לואיס קרול. הנה כמה שורות מתוכו:

05

בשיחות הרבות מביא קרול את חיבתו להגיון, שהוא אבי ה"איגיון". כמו בקטע הזה למשל:

06

או הקטע שבו שואל המחבר כמה חזירים יש, וזה מה שאומרים ברונו וסילבי בתגובה:

07

(ברונו מדבר בעגה של ילד)
בקטעים האלה אפשר להרגיש בקלות שמדובר באותו אחד שכתב את אליס.
יש גם שירים עם ניחוח של אליס, כולל כמה שנכנסו למילון הנונסנס האנגלי כמו "שירו של הגנן המטורף", שמתחיל במילים "הוא חשב שהוא ראה"...

08

זה הגנן^
והנה השיר הנפלא הזה באנגלית:


THE MAD GARDENER'S SONG by Lewis Carroll

He thought he saw an Elephant,
That practised on a fife:
He looked again, and found it was
A letter from his wife.
"At length I realise," he said,
"The bitterness of Life!"

He thought he saw a Buffalo
Upon the chimney-piece:
He looked again, and found it was
His Sister's Husband's Niece.
"Unless you leave this house," he said,
"I'll send for the Police!"

He thought he saw a Rattlesnake
That questioned him in Greek:
He looked again, and found it was
The Middle of Next Week.
"The one thing I regret," he said,
"Is that it cannot speak!"

He thought he saw a Banker's Clerk
Descending from the bus:
He looked again, and found it was
A Hippopotamus
"If this should stay to dine," he said,
"There won't be much for us!"

He thought he saw a Kangaroo
That worked a coffee-mill:
He looked again, and found it was
A Vegetable-Pill.
"Were I to swallow this," he said,
"I should be very ill!"

He thought he saw a Coach-and-Four
That stood beside his bed:
He looked again, and found it was
A Bear without a Head.
"Poor thing," he said, "poor silly thing!
It's waiting to be fed!"

He thought he saw an Albatross
That fluttered round the lamp:
He looked again, and found it was
A Penny-Postage-Stamp.
"You'd best be getting home," he said:
"The nights are very damp!"

He thought he saw a Garden-Door
That opened with a key:
He looked again, and found it was
A double Rule of Three:
"And all its mystery," he said,
"Is clear as day to me!"

He thought he saw an Argument
That proved he was the Pope
He looked again, and found it was
A Bar of Mottled Soap.
"A fact so dread," he faintly said,
"Extinguishes all hope!"

 

והנה שלושה בתים מהמהדורה העברית, בתרגומו של יונתן בר:

09

משהו על התרגום:
האנגלית שלי היא לא מספיק טובה כדי להעריך את טיבו. אבל לתרגם drawing room ל"חדר ציור", מעיד על אי ידיעה מסוימת בתרבות האנגלית. המושג הזה לא בא מציור או מרישום אלא מהמושג withdraw (לפרוש). אלה היו האולמות שאליהם היו פורשים לאחר הארוחה כדי לעשן למשל.
אז אם הצלחתי לבלבל אתכם בעזרתו של לואיס קרול, בואו וננסה לראות את היופי שבספר.
בעטיפה האחורית של המהדורה העברית נכתב שהספר פילס את הדרך לרומן המודרני והשפיע על פרנץ קפקא, אנדרה ברטון, מיכאל בולגקוב וג'יימס ג'ויס.
אין לי קשר עם כל השמות האלה, אבל גם אם אני לא כל כך בטוח שזה מדויק, אני ממליץ על הספר למי שמסוגל ואפילו אוהב לקרוא ספר לאו דווקא בסדר שהוא כתוב ולא את כל מה שכתוב. אתם שקוראים קריאה כזאת עלולים חלילה ליהנות ממנו.
ואחרי שתקראו תחשבו אם קרול הכיר את הספר "טריסטראם שנדי".
ומשהו על הארי פרניז המאייר.
קרול לא כל כך הסתדר עם המאיירים שלו, ועל הסלידה ההדדית בינו לבין ג'ון טניאל נכתב הרבה, גם על ידי.
פרניז היה קריקטוריסט ידוע בזמנו, וקרול פנה אליו לאייר את סילבי וברונו.

10

גם פרניז לא הסתדר עם קרול, אבל ידע להעמיד פנים שהם ידידים. ובעיקר, בניגוד גמור לג'ון טניאל, פרניז העריך ואולי אפילו העריץ את קרול. אבל אחרי שסיים את האיורים לספר נשבע פרניז שיותר לא יעבוד איתו.
הנה מה שכתב פרניז בזיכרונותיו:
קרול היה wit, ג'נטלמן, משעמם ואגואיסט, וכמו הנס כריסטיאן אנדרסן, ילד מפונק.
קרול התעקש לראות כל שלב באיור הספר, ועל זה כתב פרניז:
באחד הערבים בא אלי קרול. הוא אכל קצת, שתה קצת, ונהנה ללגום כמה כוסיות שרי שהיה היין האהוב עליו. "ועכשיו", אמר, "נלך לסטודיו". קמתי ממקומי והובלתי אותו לשם. אשתי תמהה. היא ידעה שאין לי מה להראות. עברנו דרך הסלון, ירדנו במדרגות והגענו לדלת הסטודיו. ידי על ידית הדלת. מרוב התרגשות קרול גמגם יותר מהרגיל - מיד יראה את האיורים של ספרו הדגול! אני השתהיתי, סובבתי את גבי אל הדלת הסגורה ואמרתי לאדון הנדהם: "מר דודג'סון, מה לעשות... אני מאוד אקסצנטרי. אם, כשאראה לך את הציורים אבחין בפניך אפילו בסימן קל שבקלים שאינך מרוצה לחלוטין מעבודתי או מכל חלק ממנה, הכול ייזרק לאש! זהו סיכון... האם תוכל לחכות עד שאגמור את כל האיורים ואשלח לך אותם לאוקספורד?"

11

הקריקטורה פורסמה ב 1901 לאחר מותו של קרול.
פרניז מספר שמה שהכי הטריד את קרול היא דמותה של סילבי, שקרול ראה בה את סמל האהבה והטוהר. הוא הביא לפרניז כמה צילומים, שמאחד הוא רצה את האף ומהאחר את הפה, וכד'. בסופו של דבר מי שהייתה המודל לסילבי הייתה דורותי, בתו של פרניז.
הערה למוציא לאור של הוצאת קמין.
חבל מאוד שלא מצאתם מקור טוב לסרוק ממנו את האיורים. האיורים של פרניז הם שחור/לבן ואין להם רקע אפור כפי שיש ברוב האיורים במהדורה העברית. הרקע האפור הזה משנה את אופיים של האיורים, בעיקר את אלה שאינם תחומים או ממסוגרים.
הנה איור של פרניז כפי שהוא עשה אותו:

12

והנה אותו איור מהספר בעברית:

13

ולבסוף, הצעה למי שמתכוון לקרוא את סילבי וברונו:
מכיוון שהספר נכתב בשני חלקים אז גם לחלק השני יש פתח דבר שלואיס קרול כתב.
מדובר בסך הכול בשמונה עמודים, ואני לא מכיר מסמך ספרותי שדומה לזה. קראו אותו לפני הכול.
כך זה מתחיל:

14

בשלושת העמודים האחרונים של פתח הדבר לחלק השני מתייחס קרול לענייני דת. אסור לשכוח שמחברם של ה"אליסות" היה קודם כל אדם דתי. הנה כמה ציטוטים:

15

ואם מישהו חושב שאפשר לקרוא את המשפטים האלה באירוניה, נא לזכור שקרול היה נוהג לצאת באמצע מהצגות תיאטרון שבהן הוצגו דברים שלא נראו לו מוסריים. כן, חברים, זה אותו הקרול שצילם ילדות בעירום וציווה לפני מותו להשמיד את הנגטיבים.
ולסיום, דיוקן של לואיס קרול שצייר הארי פרניז:

16

*בעקבות שיחת רדיו ב"קפה שבת" אצל יובל מסקין בתאריך 26.11.16.

 

5 תגובות

  • לינק לתגובה עמירם גונן חמישי, 23 פברואר 2017 23:50 נשלח על ידי עמירם גונן

    אנשים כמו לואיס קרול לא מתים
    The even don't fade away
    ודני תורם לכך בפרויקטים הנפלאים שלו

  • לינק לתגובה גילה שני, 20 פברואר 2017 13:50 נשלח על ידי גילה

    הייתכן ששירו של הגנן הוא המקור לקריאתו של Tweety האפרוח המצויר - "I tawt I taw a puddy tat"?

  • לינק לתגובה זקן עצוב שני, 20 פברואר 2017 12:14 נשלח על ידי זקן עצוב

    איזה חוסר צדק:
    לסתם אדם די בטעות אחת בכדי להטיל צל כל חייו
    לגאון די ביצירה אחת בכדי לקנות לו תהילת עולם
    למשל:
    דניאל דפו, אורסון וולס, מיגל דה סרוונטס, יונתן סוויפט
    וגם לואיס קרול

  • לינק לתגובה Motior שני, 20 פברואר 2017 08:12 נשלח על ידי Motior

    לקחתי את הספר מהספריה אתמול...

  • לינק לתגובה Motior ראשון, 19 פברואר 2017 09:52 נשלח על ידי Motior

    תודה על ההיכרות עם הספר המעניין.
    הוספתי אותו לרשימת הקריאה שלי.
    בדיוק אתמול סיימתי את טריסטראם שנדי...

כתוב תגובה

* - שדה חובה