הסלבריטאים שדחו את הפוסטרים - כרזות לתיאטרון ולקולנוע

ברבים מבתי הספר שאפרים סידון ואני מגיעים אליהם כדי לדבר על ספרים ועל איורים, השאלה הראשונה שילדים שואלים אותנו היא:

האם אתם סלבריטאים?

זה מעציב אותי, כי אני פשוט מתעב את המילה הזאת. גם בעבר היו סלבריטאים, אבל אני לא זוכר כמעט, אולי חוץ מפוקה הירש, שהיו אז רק סלבריטאים או קודם כל סלבריטאים. אני מקווה שאתם מבינים שאני לא מספר את זה כדי לצאת לאיזו מלחמה נגד המוסד הבזוי הזה.
אז למה אני כותב את זה?
לאחרונה צילם ידידי חנן לסקין פוסטרים רבים שעיצבתי לאורך חיי המקצועיים, עוד מהימים שבהם פעל הסטודיו קרמן/קרמן של אריק קרמן ושלי, וזה עזר לי להעלות אותם על המסך.
פוסטרים רבים עיצבתי להצגות תיאטרון ומופעי בידור, וכשאני רואה מה עשינו או עשיתי אז בתחום הזה, וגם כשאני מביט בשנתונים לעיצוב מלפני 30 ו-40 שנה, אני נוכח שאין כמעט צילומים של הכוכבים הראשיים בחזית הפוסטר.
אפשר לומר שפעם, הצגה טובה הייתה מפרסמת שחקן ועושה אותו לידוען, והיום שחקנים ידועים מפרסמים הצגות גרועות. ולכן עיצוב של פוסטר לתיאטרון, שפעם לא היה דבר נכסף ממנו בקרב המעצבים, וגם הופיע בחזית הגרפיקה האיכותית בשנתונים המקצועיים, היום לאיש אין עניין בחלק היצירתי שלו, אלא רק בגודל הראש של הסלבריטי שיופיע שם.
הנה כמה פוסטרים שעיצבתי:

01

^הצגה בהשתתפות שניים מהשחקנים הידועים ביותר, יוסי בנאי וגילה אלמגור. ובכל זאת בחרתי, ביחד עם אנשי ההפקה, להציג בפוסטר ציור של יוסל ברגנר, שבהשראת ציוריו כתב נסים אלוני את המחזה.
בתקופה מסוימת עיצבתי את כל הפוסטרים לצוותא, ביניהם גם לכמה הצגות סאטיריות, שעבור חלק מהן גם עיצבתי תפאורה מינימלית.

02

^בלי שום צילום, לא של גידי גוב ולא של מוני מושונוב.

03

^עם רשימה מפוארת של כוכבים, ובלי אף צילום.
גם בפוסטר הבא, שנעשה לרוויו הסאטירי "חזרה בתשובה" איש לא ביקש ממני שאשלב צילום של גדעון זינגר.

04

שלושת הבאים הם לתיאטרון התנועה של אושרה אלקיים, שבתקופה מסוימת הייתי בוועד המנהל שלו:

05

06

07

באחרון מופיע כבר צילום, לפי בקשתה של אושרה.
אני לא בטוח שיש קשר אבל רוב הפוסטרים להצגות שעיצבתי, שבהם יש צילומים של כוכבים, הם כאלה שעיצבתי לחברים, כמו זה של "הטוב הרע והנערה" שעשיתי לדודאים:

08

או "ההנאות הקטנות של החיים", שעשיתי לחברי בני אמדורסקי:

09

או ללהקת הפלאטינה בה ניגן חברי אהרן קמינסקי:

10

או לשלמה ניצן חברי:

11

12

או לערב של יורם טהרלב:

13

והנה עוד כמה פוסטרים שעשיתי לתיאטרון ולקולנוע:

14

15

16

17

מתוך הפוסטרים הרבים שעשיתי להצגות ילדים אני מביא כאן שבעה:

18

אם שמתם לב, מי שהופיע שם זו גילה אלמגור, שהייתה כבר אז כוכבת על. אבל בהפקה, בשיתוף עם יהודה אטלס, הוחלט בכל זאת להשתמש בעטיפת הספר שאיירתי.
גם ב"סיפורים שענת אוהבת במיוחד" לא הכנסנו את יהונתן גפן או ישראל גוריון, או מתי כספי, או יצחק קלפטר. כולם נחשבו לכוכבים מוכרים היטב.

19

והנה עוד כמה:

20

21

22

23

24

הפוסטרים שנעשו לתיאטרון, לקולנוע ולמופעים אחרים בעולם, נחשבו לפוסטרים הטובים ביותר, שכן לא עסקו רק במכירה אלא גם במה שמכונה תרבות. בארץ בלט במיוחד המעצב המצוין רפי אתגר, שכרזותיו פורסמו בספר "חיים בתיאטרון":

244

הנה שתי כרזות שלו:

25

26

מכל המעצבים הגדולים בעולם שעיצבו כרזות לתאטרון ולקולנוע, אני מזכיר כאן רק את יאן לניצה הפולני. הפולנים היו מעצמה בעיצוב, ולמעשה נשארו עד היום. יאן לניצה, אחד המעצבים הגדולים של המאה ה-20, הלך לעולמו בשנת 2001. הנה כמה פוסטרים שלו:

27

28

29

30

לניצה היה אשף הסגנון בשחור-לבן ויצר בזמנו חיתוכי עץ מצוינים עם מסרים לוחמניים:

31

32

הוא השפיע על רבים, ובין היתר גם עלי. אני מציע לכם לחפש סרטונים של לניצה. לא תצטערו. וגם לחפש פוסטרים לקולנוע ותיאטרון בפולין.

*הערה: לא בטוח שרק הדבר הזה שנקרא "סלבריטאים" הוא שגרם לכך שבתקופה האחרונה יש פחות פוסטרים לתיאטרון ולקולנוע באיכות גבוהה. זה דורש מחקר קצת יותר רציני מזה שעשיתי כאן♣

12 תגובות

  • לינק לתגובה שוקי פורר חמישי, 30 מרס 2017 22:18 נשלח על ידי שוקי פורר

    דני היקר,
    אני רוצה להודות לך על כל העולמות הנפלאים שאתה חושף לעינינו. זה ממש מופלא.
    לא נשאר לי אלא לקנא בך על כל האוצרות שאתה אוגר בקרבך ועל כישרונותיך שהם מתת אלוה.
    ותודה ליוסי שדה שבזכותו אני מקבל את המשלוחים שלך.
    חג שמח
    שוקי פורר

  • לינק לתגובה תרזה איזנברג חמישי, 30 מרס 2017 09:32 נשלח על ידי תרזה איזנברג

    אתה מעצמת איור בעצמך, דני יקר!

  • לינק לתגובה אבישי ליוביץ רביעי, 29 מרס 2017 07:33 נשלח על ידי אבישי ליוביץ

    ופעם גם עתוני הילדים היו ברמה אחרת, טפונת יותר רציניים. מ"דבר לילדים" זכורים לי, למשל, שיריו של יוליאן טובים הנזכר בכרזה הראשונה של לניצה. ככל הידוע לי, טובים מונצח בארץ רק בשדרה קצרה בשכון ותיקים ברמת גן.

  • לינק לתגובה עמירם גונן רביעי, 29 מרס 2017 01:02 נשלח על ידי עמירם גונן

    פשוט חוזר ומעתיק את הדברים שכתבה עדנה דשבסקי שכתבה עבור רבים מאיתנו, האוהבים אותך ואת יצירותיך:
    מדהים לגלות שרבים מהפוסטרים של התאטרון היו מאד מוכרים לי ולא היה לי מושג שאתה, דני, עיצבת אותם. הם כל כך יפים שבעיניי זו אמנות בפני עצמה. כמה טוב שאתה חושף לאט לאט עבודות שלך שלא היו בתודעה שלי. עונג גדול לעיניים.

  • לינק לתגובה רות אלמגור-רמון שלישי, 28 מרס 2017 16:24 נשלח על ידי רות אלמגור-רמון

    הנאה צרופה!
    ואם קשה לכם להיות סלבריטאים, אולי תרצו להיות ידוענים?

  • לינק לתגובה אפרת שלישי, 28 מרס 2017 14:04 נשלח על ידי אפרת

    אני דוקא ערכתי מחקר השוותי/כמותי/איכותני/חיוני ודי מיותר בשאלה למה היום כבר אין כרזות טובות לתיאטרון ולקולנוע.
    יצא שאין תיאטרון ואין קולנוע.
    וגם יצא שאין.

  • לינק לתגובה זקן עצוב שלישי, 28 מרס 2017 13:42 נשלח על ידי זקן עצוב

    יפה, יכול להיות שגם תורן של הכרזות המסחריות יגיע?
    גם שם היו עבודות נפלאות כמו סדרת הכרזות המאויירות של קוקה קולה ושל ארקיע, הכרזות של אלעל, עבודות של אבנר כץ, אשר צזר, מישל קישקה, יוסי למל, פול קור,דוד טרטקובר, שלמה כהן וכמובן שלך

  • לינק לתגובה עטרה שלישי, 28 מרס 2017 11:20 נשלח על ידי עטרה

    יאיי, שני פוסטרים שלמים להצגות שכתב אבא שלי!! איזה כיף

  • לינק לתגובה Motior שלישי, 28 מרס 2017 10:56 נשלח על ידי Motior

    נושא הסלבריטאים הוא אכן מטריד... היום כדי להיות סלבריטי צריך בעיקר להשתתף בתכנית ריאליטי...

    תודה על הכרזות :-)
    אנבתי במיוחד את "ויהי חור"

  • לינק לתגובה יורש יצחק שלישי, 28 מרס 2017 10:45 נשלח על ידי יורש יצחק

    יפה מאוד, מעניין, מעשיר וגם מאוד חשוב שכן, אין איזכור ואו הנצחה לדברים רבים ובאוקיינוס האינפורמציה, דברים נשארים קבורים במצולות ונשכחים.
    שמחתי שהיזכרת את יאן לניצה הפולני ( רצוי היה אולי לנקד או
    להסביר שכן בלעדי זה לקורא שאינו מתמצא,זה נראה מילה בעברית לא ברורה. יאן לניצה הפולני השפיע על רבים מאתנובכלל העיצוב ( וגם האנימציה ואמנויות נוספות ) היו ברמה גבוהה ונושא להערכה, גובלת בהערצה ומודל לחיקוי !!!

כתוב תגובה

* - שדה חובה