המעבדה של קליי

ברשומה הקודמת על המורים שלי הזכרתי את שמו של פול קליי. וכאן אני רוצה להראות איך הוא השפיע עלי. אם לאחר שתקראו ותתבוננו ברשומה הזאת, מישהו יבחר לחשוב שאני משווה את עצמי לקליי, הוא יקבל אצלי ציון נמוך בהבנת הנקרא.

כאמור אני מחשיב את קליי כמורה שלי, למרות שהוא מת כשהייתי בן שישה חודשים.

01

את שמו שמעתי לראשונה בגיל 16, כשהייתי בשנה א' בבצלאל ומישהו גרר אותי לטרה סנטה לשמוע הרצאות של מרדכי ארדון. ארדון היה תלמידו של קליי וההרצאות הדרמטיות שלו, בהן הוא תיאר באופן חי עם הרבה תנועות ידיים את מוריו ובעיקר את פול קליי, היו מרתקות. כמה שנים עברו ובינתיים הכרתי גם את עבודותיו של סול סטיינברג ולמדתי להבין (די לאט) איך ולמה דווקא השניים האלה השפיעו על דרך חיי ועל עבודתי.
בשונה מאמנים ששיא הפעילות שלהם הוא סיום העבודה, החתימה על הציור הסיפוק וההצגה בתערוכה, פול קליי היה "עובד מעבדה" שעבד כמעט כמו מדען. ייתכן שכתיאורטיקן הוא היה אפילו סיסטמתי מדי וניסה לבדוק את האמנות הפלסטית במונחים מדעיים או לפחות בכלים של מוזיקה, שהרי הוא החל את דרכו בתור מוזיקאי. בכל מקרה, ברישומים שלו הוא לא השאיר אבן שלא הפך, בדק וזרק, או בנה ממנה משהו אחר.
אני מדגיש "ברישומים שלו" מכיוון שהיחס שלו לצבע היה מורכב ומעניין. בשנותיו הראשונות כאמן הוא כתב, "אני חלש מאוד בצבע". מאוחר יותר הוא עבר כמה תהליכים והיום אי אפשר להתייחס לצבע באמנות בלי להכיר את התיאוריות שלו.
בעזרת הרישומים הבאים אנסה להמחיש את מה שכיניתי ניסויי מעבדה.
למשל ברישום הזה, שכותרתו הסבא הכנוע והנשלט, אותו ביצע בעזרת סרגל:

02

ידוע שקליי בחן באופן מדעי ציורים של ילדים וגם ציורים של חברות שכונו אז "פרימיטיביות" והם השפיעו על ניסיונותיו.
שימו לב לרישום הזה שכותרתו: ילד, הגרסה המוגדלת:

03

קליי משלב בו טקסטורות כפי שהוא כל כך אוהב. השוו אותו עם הרישום הבא, ילד נושא חבילות, שבו שולט העיפרון:

04

שימוש בקווים מקבילים היה אהוב על קליי ועל רבים מממשיכיו.
הכותרת של הרישום הבא היא יוצר 2:

05

את הרישום הבא, הילדים החקרנים, צייר בקנה סוף (שעובד לכלי רישום):

06

הוא כמובן הניח לקנה להכתיב את הסגנון.
האהבה שלו לסדר כמעט גיאומטרי, שהיה לה קשר לקוביזם, הניבה רישומים רבים. הנה שניים. הראשון - טירה של מסדר דתי:

07

והשני – נערה תחת השמש:

08

בדומה לפיקאסו למשל, שאותו מאוד העריך, קליי ניסה להפיק רישומים רבים מבלי להרים את הציפורן מהנייר, כמו הרישום היא עוזבת אותנו:

09

הוא עשה אינספור ניסיונות בעיפרון, כמו ברישום הזה, חסיד יהודי:

10

עוד דוגמה להשפעות מציורי ילדים ומציורים פרימיטיביים יש ברישום הזה, פארק החיות:

11

אותי הרישום הזה מעיף ממש אל סול סטיינברג.
הנה ניסיון קוביסטי. שם העבודה – בין קרל לקאמן (קרל וקאמן הן שתי ערים בגרמניה):

12

והנה רישום בציפורן ששמו אימא מכשפה:

13

כל העבודות שהבאתי כאן נעשו על ידי קליי בין השנים 1925-1930.
ומכאן באופן חד ולא כל כך צנוע אני עובר ל"מעבדה" שלי.
בשנות ה-60 (של המאה הקודמת כמובן) כשהייתי בין הגילים 22-30, התפרנסתי מעיצוב גרפי במסגרת הסטודיו קרמן/קרמן. אבל שאפתי לעסוק באמנות, ופיתחתי "מעבדה" פרטית בבית, שבמסגרתה עשיתי רישומים, הדפסים וקריקטורות.
בארכיון שלי יש מאות ניסיונות כאלה, מתוכם הנה כ-20 מהם:

14

15

16

17

18

19

20

21

22

23

24

25

26

27

28

29

30

31

32

33

34

אין לרישומים האלה שמות, וגם בחרתי שלא להעיר ולהסביר.

 

9 תגובות

  • לינק לתגובה אפרת (אחרת) ראשון, 11 יוני 2017 16:43 נשלח על ידי אפרת (אחרת)

    מכרה זהב

  • לינק לתגובה אפרת רביעי, 24 מאי 2017 16:18 נשלח על ידי אפרת

    תודה דני!
    כשאני מלמדת פול קלה [קליי?], תמיד חייבת להראות את אנג'לוס נובוס" ואז אני הורגת עוד ציפור- וולטר בנג'מין[ לא ממש הורגת,הוא לא היה צריךאותי בשביל זה] ועל הדרך גם את " יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני".שיהיה.
    מעכשיו אלמד גם קרמן בשיעור הזה.

  • לינק לתגובה תרזה איזנברג רביעי, 24 מאי 2017 09:26 נשלח על ידי תרזה איזנברג

    יפות ההתלבטויות האמנותיות שלך כאיש צעיר! (וגם אהבתי את זה שהקדמת את גרבוז בטקסט על הציור...)
    וכמו תמיד, כמה שאני לומדת מהרשומות שלך!

  • לינק לתגובה עמירם גונן שני, 22 מאי 2017 23:10 נשלח על ידי עמירם גונן

    ידעת לבחור לך מורים גדולים ופאול קליי היה אחד מהם.
    נראה לי שהוא התאים לך מכולם ובכך גדולתך, לדעתי.
    הלכתי לקרוא עליו בויקיפדיה ועליתי על משפט שכתב ומסכם אותו יפה. חשבתי שכדאי להעתיקו למענך. הנה הוא הכל הדרו:
    After all, it’s rather difficult to achieve the exact minimum, and it involves risks.

    לי דווקא היה חבל לא נתת שמות לרישומיך שלך. מגיע להם שיהיה לכל אחד מהם שם משלו. למה לא למדת גם את זה. מפאול קליי. אהנתי את שלושת המוסקטרים. נחש איזה ציור?

    דרך אגב, למה קליי ולא קלה, כשמו הגרמני. הרי הוא היה אזרח גרמני בן של אזרח גרמני ששירת בצבא הפרוסי. מי עשה אותו קליי? האמריקנים?

  • לינק לתגובה לילי לופו (רוזנברג) שני, 22 מאי 2017 22:00 נשלח על ידי לילי לופו (רוזנברג)

    תודה דני,
    פול קליי הוא אחד האומנים שהושפעתי מהם, אבל דווקא בשטח של ציוריו בצבעים...למדתי הרבה ממנו, וכשהחלטתי לעבור מגרפיקה לאמנות, הוא הפך להיות המורה שלי.....
    כל כך שמחתי לראות את האיורים שלך שלא הראת עד עכשו.
    עובדת שלך לשעבר בקרמן/ קרמן
    לילי לופו עכשו רוזנברג.

  • לינק לתגובה יואל דונחין שני, 22 מאי 2017 21:16 נשלח על ידי יואל דונחין

    תודה דן קרמן
    תודה על שצרפת אותי
    הרישומים ללא הסבר אינם זקוקים להסבר ואפשר לראות לא רק את קליי

  • לינק לתגובה עדנה דשבסקי שני, 22 מאי 2017 20:56 נשלח על ידי עדנה דשבסקי

    שמחתי להכיר את עבודותיו של פול קליי, הן בהחלט מסקרנות ומיוחדות בקויהן הדקיקים בהתיחסות לעולם הילדים, ובגבולות שבעיניי הן בין רישום לקריקטורה ( או רישום הנושא בחובו הומור).
    כשאתה, דני, יוצא מאיזור הצניעות שלך, אני נהנית לפגוש אמנות נפלאה שלא נחשפנו אליה באיוריך.
    מעשיר ומסקרן מאד.

  • לינק לתגובה דורית שני, 22 מאי 2017 20:14 נשלח על ידי דורית

    מקסים, תודה דני

  • לינק לתגובה Motior שני, 22 מאי 2017 17:12 נשלח על ידי Motior

    אין ספק שאתה מאוד יצירתי (וגם קליי היה מאוד יצירתי)

כתוב תגובה

* - שדה חובה