מי מכיר את האיש שבקיר ומי מכיר את הסוסה הירוקה

הרשומה הזאת עוסקת בספר שמעניין אותי כבר שנים רבות: הסוסה הירוקה.

אבל אפתח בדמותו של יהודה פארדיס.
לצערי איני יודע מה הוא עושה כיום. בכל אופן האיש הוא בן 93.
יהודה פארדיס, שבשבילי הוא היה דמות רדיופונית חשובה, שלימד אותנו ברדיו וגם בעיתוני ילדים ונוער לעשות כל מיני דברים "במו ידינו".

01

כשלמדתי בבצלאל בשנות ה-50 היינו חברי ואני הקהל הלילי החם של תכנית הרדיו "ינשופים וחיוכים", שם שמענו בפעם הראשונה את השיר "מי מכיר את האיש שבקיר", שאת מילותיו כתב יהודה פארדיס ואת הלחן מאיר הרניק, שבהזדמנות כדאי לחזור ולהרחיב על תרומתו לתרבות בארץ.

02

איש מאיתנו לא ידע שמדובר בשיר סאטירי נוקב על מה שאוהבים לכנות היום "שלטון החושך" או אפילו "השלטון הבולשביקי" של בן גוריון. פארדיס, אגב, פרסם את השיר בפסדונים "אילנה טל". אהבתי ועד היום אני אוהב את השיר הזה, שלראשונה הושר בפי אהרן כהן והתפרסם בביצועו של שמשון בר-נוי.
רק מאוחר יותר התברר לי שהרעיון לשיר היה סיפור של הסופר הצרפתי מרסל אֵמֶה.

03

מדובר בסיפור בשם "חוצה הקירות" או "האיש שהלך דרך קירות", סיפור שנתן את שמו של קובץ הסיפורים החשוב של אמה (לא בדקתי ממש אבל נדמה לי שבעברית לא יצא קובץ כזה).
רק כשהייתי בן 20, כשיצא לאור בהוצאת מזרחי הספר "הסוסה הירוקה" של אמה, הבנתי שמדובר באותו מחבר.
מנקודת מבט יהודית אין לנו סיבה מיוחדת לאהוב את מרסל אמה, למרות שאיימה כתב רשימות סאטיריות על המשטר הנאצי. אבל כשצרפת נכבשה הוא ידע להלך בין הטיפות וגם אם לא שיתף פעולה ממש, הרי שהסתדר לא רע, והספרים שלו, כולל "חוצה הקירות", יצאו לאור בהוצאות שהיו תחת השפעה נאצית. פה ושם היו טענות שהוא גם קצת אנטישמי.
על הפופולאריות שלו בצרפת תעיד האנדרטה הזאת לסיפור "חוצה הקירות". שנמצאת בכיכר מרסל אמה ברובע מונמארטר שבפריז:

04

בהרצאה שהעברתי בבית אריאלה בנושא הומור בספרות, הצבעתי על ההשפעה שהייתה ל"גרגנטואה ופנטגרואל" של רבלה על אמה, גם בלשון הבוטה, מה שאפשר בהחלט לראות כ"גסויות", וגם ביחס לדת ולכנסייה. עדיין לא היה אז תרגום מלא של "גרגנטואה ופנטגרואל", והתרגום המקוצר של קלמן אהרן ברטיני חסך מאיתנו את הגסויות הנפלאות של רבלה.
הנה העמוד הראשון של "הסוסה הירוקה". התרגום הוא של זאב זמירי, ההדגשות שלי:

05

העמוד הראשון שבה את לבי.
את שערוריה בקלושמרל של גבריאל שבלייה כבר הכרתי אז, וחשבתי שאני מכיר את ההווי של הכפרים בצרפת, כולל גילויי המיניות והתככים הקטנים שבין הרפובליקנים לכנסייה. אבל מרסל אמה עלה בבוטות שלו על גבריאל שבלייה.
איני יודע צרפתית, וכשבתרגום של זמירי כתוב למשל: "בני מאלורה שימשו בבנותיהם מאז ומעולם", אין לי מושג האם גם במקור המשפט הזה מופיע בעדינות תמימה כמו בעברית.
הסיפור נפתח בכך שאצל משפחת אדואן נולדת סוסה ירוקה. הנה הקטע בו ז'ול אדואן מודיע את הבשורה:

06

עניין הזקנים שמתים בכמויות, לפעמים בעזרה פעילה של הצעירים יותר, מופיע הרבה אצל אמה.
יום אחד הגיע צייר נודד לחווה של אדואן והוא התבקש לצייר את הסוסה.
כך מתאר זאת אמה:

07

והנה איור שלי לסיטואציה:

08

מרגע שציור הסוסה נתלה מעל האח, היא הופכת אצל ל"המספר היודע-כל", ואת חלקי העלילה שאותם לא מספר לנו אמה, אנו לומדים מהפרקים שנקראים מהרהורי הסוסה.
הקורא סבור שמדובר בתופעת "הזבוב על הקיר", דהיינו שהסוסה המצוירת מתפקדת כרואה ואינו נראה. אבל אצל אמה הסוסה יודעת גם מה שהיא לא רואה וגם מה שחושבים הגיבורים.
היא סוקרת לנו את מעשיהם ומחשבותיהם של ארבעה דורות במשפחת אדואן (חלק מהעלילה מוקדש ליחסים בין משפחת אדואן למשפחת מאלורה. להזכירכם - אלה ששימשו בבנותיהם).
היום קשה להשיג את הספר הזה.

09

אבל המאמץ כדאי.
מי שיחפש אצל אמה עלילה מותחת יתאכזב. זה ממש מסוג הספרים שכדאי מדי פעם לפתוח באיזה עמוד מקרי ולקרוא כמה עמודים.
אחת הסצנות העיקריות שסביבה מתגלגלים האירועים היא אונס של הגברת אדואן על ידי חייל בווארי בשעה שבנה אונורה מתחבא מתחת למיטה בה מתרחש האונס.
וזה קורה בגלל השכן השנוא ז'ף מאלורה.
הנה הקטע מהספר:

10

והנה איור שעשיתי בזמנו להרצאה על הספר הזה:

11

בשנת 1959 הפיקו הצרפתים סרט שבו כיכב בורביל. כך נראתה הכרזה לסרט:

12

הנה שני צילומים מהסרט:

13

14

והנה קטע ממנו.

ואם כבר מזכירים את בורביל הנפלא, אז קחו לכם שלוש דקות כדי להקשיב לסלט פירות.

 

 

6 תגובות

  • לינק לתגובה מרב זית רביעי, 19 יולי 2017 17:52 נשלח על ידי מרב זית

    דני
    כפי שאמרתי לך בע"פ
    יש טקסטים שכדאי לציין לידם מגבלת גיל
    למען לא נחלל נשמות רכות בשנים.
    חיבוק, מרב

  • לינק לתגובה דני כספי שלישי, 18 יולי 2017 22:21 נשלח על ידי דני כספי

    נהדר.
    אה מחייה.
    ואני זוכר שהפירושים שנתנו בילדותי לשיר ה"מחתרתי" הזה, היו שהמדובר באסיר סודי המוחזק בכלא מאחורי קירות אטומים.
    ולראייה:
    בתוך הקיר עומד אדם
    בדד בדד עומד הוא שם
    מי מכיר את האיש שבקיר
    האיש עומד בקיר מזמן
    אינו יכול לצאת מכאן
    מי מכיר את האיש שבקיר
    האיש קטן הקיר ענק
    האיש חלש הקיר חזק
    מי מכיר את האיש שבקיר
    האיש לוחש בקול שקט
    אני רוצה לצאת לצאת
    מי מכיר את האיש שבקיר
    קולו גווע קולו נדם
    האשאר שם לעולם
    מי מכיר את האיש שבקיר

  • לינק לתגובה Motior שלישי, 18 יולי 2017 15:12 נשלח על ידי Motior

    נשמע סיפור מעניין... חבל שקשה להשיגו.
    תודה!

  • לינק לתגובה עדנה דשבסקי שלישי, 18 יולי 2017 15:02 נשלח על ידי עדנה דשבסקי

    לא הכרתי את הספר ''הסוסה הירוקה'' מאת מרסל איימה, וגם במובאות וגם באיוריך עוררת את סקרנותי. חבל שקשה להשיגו, כי הסגנון ההומוריסטי, והתוכן השובב נראים משעשים ללא שמץ טהרנות מאולצת.
    אגב, לשיר ''האיש שבקיר'' יש ביצוע מעולה של שמעון ישראלי.
    את יהודה פארדיס העלית לנו באוב מזיכרון רחוק, כשרק האזנו לרדיו, לכל מה שהרדיו הציע, ולא הופגזנו דרך כל נקבובית בעורנו בתכני מדיה שונים.

  • לינק לתגובה פיני שלישי, 18 יולי 2017 13:11 נשלח על ידי פיני

    את סיפור האיש שבקיר על זה העובר קירות, הכרתי,
    אבל שמעתי גם פעם הסבר כזה: בהאיש שבקיר, הוא האיש הקטן שמחזיק את תריסי העץ פתוחים.

  • לינק לתגובה אפרת שלישי, 18 יולי 2017 09:35 נשלח על ידי אפרת

    עם רשימות כאלה אני מצטערת שאני לא יודעת צרפתית.

כתוב תגובה

* - שדה חובה