קולאז' ואסמבלאז'

פעם ביקרתי בסטודיו של דיוויד מאק.

01

ראיתי שם קבוצה של סטודנטים צעירים שדיוויד העסיק עומדים מול אלפי מעטפות שעל כל אחת מהן כתוב "דמות אישה 2 אינטש" או דברים דומים, ומכינים על פי הנחיותיו קולאז'ים כאלה:

02

03

חשבתי לעצמי שאין סיכוי בעולם שאגיע לרמת ביצוע כזאת.
דיוויד מוכר בעיקר בזכות המיצבים שעשה עם אלפי עיתונים:

04

אבל הוא גם הפך להיות מלך הקולאז'ים. יליד סקוטלנד, בעל תואר R.A (Royal Artist) וגם איש מצחיק, שנון ומקורי.
כמעט כל מאייר שתשאלו יודה שהוא אוהב מאוד את טכניקת הקולאז', אבל רובם גם יודו שהם ממעטים להשתמש בה באיור ספרים. הסיבה העיקרית היא שקשה לשמור בטכניקה הזאת על קונטיניואיטי, מכיוון שבמקרים רבים שולטת בקולאז' המקריות.
על כן רוב הספרים המאוירים בקולאז'ים הם נטולי עלילת רצף. כלומר ספרי שירה או אוסף של טקסטים קצרים שאין בהם צורך לשמור על צורה אופיינית של גיבורים.
אחת המאיירות שמצליחה לאייר ספרים עלילתיים בקולאז' היא מאיירת צרפתיה מצוינת ושמה אדמה קאנאר (Edmee Cannard), שציירה את הספר הזה:

05

הנה כמה איורים מתוך הספר, הממחישים איך היא שומרת על הדמות הראשית בקולאז':

06

07

08

אחת המאיירות שלדעתי הביאה את הקולאז' בספרים לרמה גבוהה היא שרה פאנלי, מאיירת אנגליה מוכרת ומצוינת.

09

כפי שניתן לראות, שתי המאיירות הללו משלבות בקולאז'ים גם רישום - מי שמתעקש יקראה לזה טכניקה מעורבת - בניגוד למאיירים טהרנים שמתעקשים להשיג את המסר החזותי בגזירי נייר בלבד.

10

מה שמאפיין את עבודותיה של פאנלי היא הקומפוזיציה, שאני מכנה "קומפוזיציה של לייאאוט". כלומר היא מפזרת את היסודות הצורניים על הדף בלי להתחשב ב"סיפור" או בפרופורציות מציאותיות. בקומפוזיציות כאלו אין כמעט הסתרה של דמות אחת על ידי אחרת.
עוד מאיירת שהקומפוזיציות שלה אפייניות לקולאז'ים מסוג זה היא האמנית והמאיירת שלי דייוויס. הנה איור שלה למסיבת התה של הכובען המטורף מתוך "אליס בארץ הפלאות":

11

כדי להבין יותר מה משיג המאייר שבחר בקולאז' ועל מה הוא מוותר, ננסה לבודד את יסוד המקריות ואת מידת השפעתו על המאייר.
לפני שנים אחדות הוצאנו, אפרים סידון ואני, הגדה של פסח בחרוזים. אני בחרתי להשתמש באיורים בשברי מצות.
בעצם יכולתי לצלם את המצות ולגזור את הצילומים כך שיתאימו לדמויות, אבל בחרתי לקחת חתיכות מצה מקריות לגמרי ונתתי למקריות להוביל אותי, ורק הוספתי קטעי רישום:

12

גם הדמות הזאת, שאני כבר לא זוכר למה עשיתי אותה, קובצה מחתיכות נייר שלא נגזרו במיוחד לציור:

13

למעשה המבחן הוא כמה דומה התוצאה למה שתכננת בראש או על הנייר.
אצל המאיירת המקצועית איימי שימלר אפשר להבחין אמנם באפקט המיוחד של הקולאז', אבל ברור לגמרי שמדובר באיור מתוכנן למשעי:

14

אפשר להשוות זאת לעבודות של המאייר האמריקאי הנפלא כריס רשקה, מאייר שאף פעם לא מפסיק לנסות ולהתנסות, ובספר הנפלא הזה:..

141

...הוא בונה את הדמויות מחתיכות מקריות וקרועות:

142

קולאז'יסטים רבים הם אספנים כפייתיים של ניירות, ובציורים שלהם אתה ממש מרגיש את האהבה הזאת.
גוסטאבו איימר הוא מאייר ארגנטינאי שמעיד על עצמו שהוא מאוהב באוסף הניירות והטפטים שלו. קל מאוד להרגיש את זה באיורים שלו:

15

16

אני חוזר לרגע למונטאז'ים המורכבים של דיוויד מאק. שם יש תכנון יסודי ומקצועי ברמת הפרספקטיבה והקומפוזיציה, אבל ברמת הפרט הוא מקרי לחלוטין, כלומר, דמות שנלקחה מהמעטפה שעליה כתוב למשל "אישה 4 ס"מ עירום" היא מקרית לגמרי.

17

בקולאז'ים שאני עושה לפעמים, אני משתמש בצילום כפי שהוא, כמו במכנסיים שבאיור הבא, אבל משלב אותו עם יסודות אחרים. זה איור על מישהו שלא מסוגל להיפרד מהבית הישן שלו:

18

גם באיורים האלה יש שילוב דומה:

19

20

יש לי חיבה מיוחדת לאמני קולאז' שגם את הניירות לקולאז' הם מכינים בעצמם. אחד כזה הוא אלן קורבל, מאייר צרפתי שחי ופועל בפורטוגל.
הנה שני איורים שלו מתוך ספר שנקרא סנטה קלאוס העצלן:

21

22

קולאז'יסטית אמריקאית, שלצערי מתה ב-2011, היא אניטה סיגל (Anita Siegel), שפעלה בתחומים רבים אבל נודעה בעיקר באיורים סאטיריים שעשתה לניו-יורק טיימס. סיגל התבססה בעיקר על תחריטים ללא זכויות יוצרים, אותם היא צירפה ליחידה אחת, לא תמיד בעלת משמעות. הנה איור שליווה כתבה בשם "חג מולד בווייטנאם":

23

הספרים שבהם השתמשתי אני בקולאז' היו תמיד ספרי שירה או דמויי שירה. הנה כמה איורים מתוך ספר השירים למלוך בלילך של חיים יחזקאל:

24

25

26

27

הנה קולאז'ים מתוך הספר שירת הלב של מיכל סנונית:

28

29

הנה שני איורים מתוך הספר עוד על אהבה שערך יואב קוטנר:

30

31

והנה עוד שני קולאז'ים מספר על אסטרולוגיה באים מאהבה שכתבה שרה אילאני צחורי. הפעם הם בצורת בולים:

32

33

אבל את הספרים הטובים ביותר שנעשו בארץ בטכניקה של קולאז' עשתה כמובן המאיירת המופלאה אורה איתן.
הנה שני איורים מתוך הספר תרנגולת כחולה שכתבה חיה שנהב (1987):

35

36

הנה איור של אורה מהספר אבא שלנו היה שכתבה רוני בראוּן (1984):

37

ואיור שלה מהספר A Tisket A Tasket לטקסט של אלה פיצג'רלד שיצא בניו יורק בשנת 2003:

38

ומהספר Astro Bunnies מאת קריסטין לומיס שיצא גם הוא בניו יורק בשנת 2001:

39

אורה הכינה איורים נפלאים לספר חדש שעדיין לא ראה אור, "היה היה פילון אחד" של אדוארד אוספנסקי. הנה איור אחד מתוכו:

391

כשמדובר בספרי ילדים, אורה היא לדעתי אחת הקולאז'יסטיות הטובות בעולם.

ועכשיו משהו על אסמבלאז'

אחד הספרים הנפלאים בטכניקה הזאת הוא ספר קטן ממדים שהביא לי פעם יאיר גרבוז מפריז:

40

יש בו שילוב נהדר של חפצים פלסטיים ורישום מסוגנן. המאייר הוא איזידרו פרר, והספר הוא על משפחה שבחרה לקבור את הסבא במרתף בבית.

41

42

פרר הוא יוצר מוכשר שבעברו היה שחקן תיאטרון ומעצב תפאורה.
אני אוהב כל כך את איש המטר הזה:

43

וכמובן אחד היוצרים החשובים שלנו, חנוך פיבן, שבין שאר הדברים שהוא עושה יש כמה ספרי ילדים יפהפיים, למשל כפפה אחת ורודה. הנה שני איורים מתוכו:

44

45

מאייר מחונן אחר שגם הוא מתמחה באסמבלאז' אבל משלב אותו עם רישום וגם משתמש בחוטים ובחוטי ברזל כדי ליצור קווי מתאר הוא קריסטיאן וולטץ מאייר וקריקטוריסט צרפתי. הנה כמה איורים שלו מהספר Le Livre Le Plus Genial Que J’ai Jamais Lu, שפירושו: הספר הכי מדהים שאי פעם קראתי:

46

47

48

הנה שני אסמבלאז'ים של מעצב ארגניטינאי בשם חואן קארלוס פדריקו:

49

491

האסמבלאז'ים היחידים שאני עשיתי הם מעשה רמאות, שכן שמתי את החפצים במכונת הצילום. כלומר האוריגינל הוא מלכתחילה דו ממדי. הנה כמה מהם:

50

51

52

53

 

10 תגובות

  • לינק לתגובה תרזה איזננברג רביעי, 16 אוגוסט 2017 09:25 נשלח על ידי תרזה איזננברג

    אהבתי, אהבתי, אהבתי! איזה דברים נפלאים.
    וחוץ מזה, אתה פשוט מלמד איך להסתכל על דברים.

  • לינק לתגובה אפרת רביעי, 16 אוגוסט 2017 09:21 נשלח על ידי אפרת

    יש לי בבית ארגז גדול עם כל מיני ניירות צבעוניים עם דוגמאות,מפות של ערים ,של מדינות,תפריטים של מסעדות,ניירות שמחלקים במוזיאונים ובמשרדי הדרכת תיירים,פרסומות להופעות,כרטיסי רכבת מהעולם- חברים שלי שנוסעים יודעים לפרוק אצלי את הטובין מנייר.
    אם חופרים שם אפשר לזהות שזה בנוי כרונולוגית-שכבה עמוקה היא יותר ישנה.
    זה נקרא "הגניזה הקהירית" ומידי פעם אני דגה ממנה משהו ועושה איתו איזה דבר.
    תודה על מה שאתה עושה פה,דני.

  • לינק לתגובה motior שבת, 12 אוגוסט 2017 17:57 נשלח על ידי motior

    נהניתי לקרוא - את המושג אסמבלאז' אפילו לא הכרתי... (אבל כן את הספרים של חנוך פיבן)

  • לינק לתגובה גד סואן שבת, 12 אוגוסט 2017 17:48 נשלח על ידי גד סואן

    דני
    זה מקסים ומאלף!
    ציור המצות - מצא חן בעיני במיוחד...
    אין כמוך!

  • לינק לתגובה נירה הראל שבת, 12 אוגוסט 2017 14:04 נשלח על ידי נירה הראל

    מרתק!

  • לינק לתגובה רועי ברגר שבת, 12 אוגוסט 2017 13:54 נשלח על ידי רועי ברגר

    עוד שני אמנים מדהימים:
    1. דיוויד מאק (לא זה שכתבת עליו) שמוכר בזכות העטיפות לספרי הקומיקס שהוא יוצר, וכמה ספרים שהוא גם כותב:
    https://www.facebook.com/David-Mack-21231086294/

    2. דייב מקיין הבריטי שיצר עטיפות לאלבומי רוק, ספרי ילדים וקומיקסים:
    http://www.davemckean.com/

  • לינק לתגובה עדנה דשבסקי שבת, 12 אוגוסט 2017 11:52 נשלח על ידי עדנה דשבסקי

    מעולם לא חלמתי להתקבל לבצלאל, והנה אני לומדת בכל רשומה טכניקות מרתקות ויפהפיות חובקות עולם , יצירות ספרות נפלאות ואיורים מרחיבי דעת.
    הן הקולאז' והן האסמבלאז' טכניקות כל כך רוויות דמיון ועין חדה, כיף עצום

  • לינק לתגובה דני שניאור שישי, 11 אוגוסט 2017 21:06 נשלח על ידי דני שניאור

    אולי תוציא את זה בסוף בפורמט של ספר?!!!
    תענוג. תודה רבה.

  • לינק לתגובה זקן עצוב שישי, 11 אוגוסט 2017 20:38 נשלח על ידי זקן עצוב

    אני מתנצל מראש על התגובה:
    נפלא!

  • לינק לתגובה יואל דונחין שישי, 11 אוגוסט 2017 17:08 נשלח על ידי יואל דונחין

    כה יפה
    יש לי ספר שנקרא "הלב בקריקטורה " שיתא בגרמנית ואין עליו שנת הוצאה . מאות קריקטורות איורים - הנושא לא רק לב . גם רפואה . אשמח להעבירו אליך, אולי תוכל להעיר ולהאיר לכולנו ושכרך יהא ... הספר הזה ! שלחתי תמונה בדואל רגיל

כתוב תגובה

* - שדה חובה