שבת, 27 מאי 2017 23:42

6 אחרי המלחמה

בעת הזאת מציינים אצלנו 50 שנה למלחמת ששת הימים.

פורסם ב בלוג

פעם ביריד הספרים בירושלים ראיתי בביתן הצ'כי ספר ששוקל 11 קילו 

פורסם ב בלוג
ראשון, 23 יוני 2013 12:46

רות בונדי, חתימה טובה

רות בונדי בת 90


רות בונדי בת 90. הרפובליקה הצ'כית העניקה לה את כל תארי הכבוד שאפשר לתת לאייקון תרבות.

portrait

את יום הולדתה ה-90 חגגו בביתו של השגריר הצ'כי, בלי קלינטון וסטרייסנד. אבל גם בלי ביבי ושרה. למרות שהיא מתאימה לקבל את פרס ישראל לפחות בארבע קטגוריות, הפרס הזה טרם הוענק לה. היא אפילו לא חושבת על זה. ובכלל, קשה לה לשמוע מחמאות.
בתקופה שבה מוסף שבועי עדיין לא היה אוסף ענק של מודעות פרסום שביניהן מושחלים טורים של כמה זמרים, היה "דבר השבוע". העורך היה אהד זמורה, שהיו לו תכונות רבות שאפשר לסכם אותן ב: חכם, אינטליגנטי, סקרן וג'נטלמן. המוסף המצוין הזה - שנוצר ונערך בשני חדרים לא גדולים בבית "דבר", שפינה לא מכבר את מקומו לבית דירות יוקרתי - היה בית גידול לעיתונאים וסופרים כמו יאיר גרבוז, דורון רוזנבלום, חיים באר ונחום ברנע (רשימה חלקית ביותר). כתבו בו כמה מבכירי העיתונאים בארץ, בימים שעיתונות ותרבות נחשבו למילים נרדפות. ואם לתת לזה ביטוי ציורי יותר – בימים שעיתונאים לא כתבו בשגיאות כתיב (ואם חלילה זה היה קורה, היתה שם המשכתבת האגדית דקלה גולומב, שהפחידה את כולם).
אזכיר רק שני ענקי עיתונות: נחום פונדק, שחילק את זמנו בין כתיבה ל"דבר השבוע" לעריכה של ה"פוליטיקן" הדני, ורות בונדי. מי שרוצה להכיר את רות, ובעיקר את הצניעות שלה, יוכל ללמוד זאת אגב קריאה בספר האוטוביוגרפי שלה שברים שלמיםרבים בינינו, בעיקר אוהבי הספרות הצ'כית, מכירים לה תודה על התרגומים הנפלאים שלה לספר החייל האמיץ שוויק, לספריו של צ'אפק, ועל כך שהכירה לנו את בוהומיל הראבלרות היתה חלוצת כותבי הביוגרפיות הרציניות בספר יוצא הדופן בתקופתו, השליח (על חייו של אנצו סירני).
אני מדלג על מפעלים רבים שלה, שבכללם יש גם ספר בישול, ומגיע לחתימה טובה – מדריך לכתיבה עיתונאית, שכתבה רות. הספר יצא בשנת 1992 בהוצאת "דביר" וייתכן שהעיתונות היום היתה נראית אחרת אם פרחי, זרעי וגורי עיתונאים היו קוראים בו ואפילו משננים אותו.
good_signituer
הנה הקדמה קצרה שכתבה רות לספר:
intro
והנה השורות הראשונות מתוכו:
first_lines

הנה כמה איורים שעשיתי לרשימות של רות ב"דבר השבוע" ושהודפסו גם בספר, על פי בחירתה של רות:
7
15
18
פרט לעצות המצוינות שיש בספר, מביאה רות דוגמאות אופייניות כמעט לכל בעיה או טעות שהיא בחרה לפתור או לתקן.
לדוגמה:
8
למרות שעברית היא לא שפת האם של בונדי, הכתיבה שלה מדויקת. הדיוק, מסתבר, הוא כן שפת האם שלה.
9
מי שמכיר את כתיבתה של רות וגם את השיחה שלה, יודע שהיא בורחת מה"סתמי" כמו מאש (למשל, היא אף פעם לא תכתוב: "בורחת מהסתמי כמו מאש"). מה שהיא מקפידה ללמד את העיתונאי הצעיר זה פשוט לחשוב:
11
כשרות כתבה את הדברים הבאים, גילה היה קרוב ל-70, ורבין עוד היה חי:
12
בשנים אחרונות בהן כתבה רות באופן קבוע בעיתונים, היא כתבה טורים אישיים ולא רפורטאז'ות. אבל הניסיון הרב מהשנים בהן הייתה עיתונאית מדווחת ניכר בספר.
13
למעלה, בתחילת הרשימה, הבאתי כמה שמות וציינתי שמדובר ב"רשימה חלקית". הנה מה שרות חושבת על זה:
14
אבל לי מותר. אני בדרך כלל שייך ל"ועוד".
17

פורסם ב בלוג