קרמן/קרמן סמלילים

היום ממרום גילי, כשאני סוקר את התקופה שבה הייתי מעצב גרפי (אז עוד קרו לזה סתם גרפיקאי, והיום זה נקרא "תקשורת חזותית"), קשה לי לתת לעצמי ציון. כוונתי בעיקר ל-14 השנים שבהן היה פעיל הסטודיו קרמן/קרמן, של בן דודי אריק קרמן ושלי.

נראה לי שכבר אז הכיוון שלי בעיצוב היה יותר אילוסטרטיבי, ורוב העיצוב הנקי היה של אריק.

בעבר העליתי כמה רשומות שבהן הצגתי פוסטרים, מודעות ודברי דפוס אחרים שעשינו במסגרת סטודיו קרמן/קרמן.

את הרשומה הזאת אקדיש לסמלים מסחריים, מה שנקרא "לוגו" או סמליל, ולניירות מכתבים.

חלק מהדברים שאציג כאן נעשו בסטודיו קרמן/קרמן, וחלק אחר עשיתי לאחר שהסטודיו הפסיק לפעול. לא כל עבודה אני זוכר בדיוק את הסיפור שמאחוריה.

הנה הסמל של המושבה כרכור, שבה נולדתי ולימים התבקשתי לעצב לה את הסמל:

היום, כשפרדס חנה וכרכור הפכו לישוב אחד, הסמל שלי הוא סמל הישוב המשותף.

למרות שלמדתי, או יותר נכון הייתי רשום, רק שנתיים בבית הספר החקלאי בפרדס חנה, הם ביקשו ממני, לאחר שסיימתי את "בצלאל", לעצב להם את הסמל. הנה שתי הצעות שעשיתי להם, שלדעתי לא התקבלו בסופו של דבר:

היום בית הספר שייך לרשת "אורט" וזה הסמל שלו:

סטודיו קרמן/קרמן עיצב כמה סמלים שרואים אותם עד היום. אחד מהם הוא של "יונייטד טורס":

וגם של "כלי זמר":

בשנות ה-70 המוקדמות הקמנו, הקרמנים ביחד עם פרסומאי בשם מיכה אדרעי, חברת הוצאה לאור שהתכוונה לפרסם ספרי ילדים בחו"ל.

זה היה נייר המכתבים שלה:

כמה ספרים ראו אור בהוצאה. ביניהם זה:

על הסמל הבא אין לי פרטים. אני לא זוכר לאיזו חברה הוא נעשה:

גם על החברה הזאת אני לא יודע הרבה:

ומי הייתה חברת SHARE? מישהו זוכר? אני לא.

לכרטיסים האלה השתמשנו בצילום של חנן לסקין:

הנה כרטיס ביקור וסמל שעשיתי לחבריי מאיר פלבסקי ומרדכי רחמים, כשהם חברו יחד ופתחו משרד חקירות:

הנה הסמל שעיצבנו בקרמן/קרמן למעדני עוף יחיעם:

זה עוד קיים?

הנה סמל שמדבר בעד עצמו, אם כי אינני זוכר את הלקוח:

הנה שלוש הצעות לסמל ליריד טכנולוגיה בשנת 1971:

נדמה לי שהראשון הוא זה שהתקבל.

הנה הסמל שעיצבנו לקיבוץ דגניה במלאת 70 שנה לתנועה הקיבוצית:

וזה סמל לחברה שמזמן כבר לא קיימת:

במלאת 100 שנים לראשון לציון עיצבנו להם ניירת עם הסמל הזה:

שהודפס גם על חולצות:

ב- 1978 היה בירושלים, כך מסתבר, קונגרס למוזיקה יהודית. הנה הניירת שעיצבנו:

חברים שגרו אז ביסוד המעלה העלו רעיון להשכיר חדרים בגליל, מה שמאוחר יותר קיבל את השם "צימרים". הנה הניירת והסמל שעיצבנו עבורם:

לחברי, פרופסור חיים שקד, שחי במיאמי, עלה רעיון להקים גוף אמריקאי וים-תיכוני. הנה הסמל:

והנה נייר המכתבים:

הנה סמל לוועידת מפלגת העבודה (זוכרים?):

סמל לכל מיני אירועים תחת כותרת הגג "אביב בתל אביב":

ובשנה אחרת עיצבנו סמל כזה:

והנה שלוש הצעות לסמל שאין לי מושג למה זה היה, אבל ברור שזה היה למשהו שקשור לכתיבה, כי יש שם ציפורן של עט:

בזמנו הצעתי סמל ל"סומליון" (סופרים ומאיירים לילדים). הנה שש הצעות שנדחו ממש בבוז:

ועוד 15 הצעות שהראיתי להם, שנדחו גם הן:

מעניין מי מחבריי היה אז בוועדת ההחלטה ב"סומליון". אני כבר לא זוכר.

והיו עוד רבים שלא התקבלו. למשל, תוכנית חיסכון לילדים בבנק דיסקונט:

אני לא זוכר כבר מה זה מוסדות "אור תורה", אבל עובדה שהצעתי להם ארבע הצעות לסמל, שלא התקבלו:

הנה הצעה לסמל לאיורי "לילות יפו". גם הוא לא התקבל:

הנה סמלים שהצעתי למה שנקרא "הסבר פניך לתייר":

נדחו כמובן.

ובארכיון שלי מצאתי גם את הסמל הזה, שאין לי מושג לאיזה גוף או אירוע עשיתי אותו:

ולסיום עוד הצעות שלא התקבלו, עבור גוף בשם תל"מ, שאמור לגבות תמלוגים ושכר אמנים:

אני לא יכול לסיים את הרשומה הזאת בלי להזכיר בגעגועים את דני רייזינגר ז"ל, מגדולי המעצבים הישראלים, שפרט לפוסטרים נפלאים ועוד יצירות, הסמלים שהוא עיצב מלווים חיינו כמעט כל יום. ביניהם הסמלים של הביטוח הלאומי, מוזיאון ישראל, אל על, ארקיע, דלק ורבים אחרים. כמה עבודות שלו הצגתי בסוף הרשומה הזאת.