ההומור של הוקוסאי

אף פעם לא נמשכתי לנופים, ובגלל זה גם לא לציירי נופים. כשאומרים לי, היינו בטג’יקיסטן (אלסקה/רומניה/נורווגיה) וראינו נופים עוצרי נשימה, אני שמח שלא הייתי שם ולא הייתי חייב לעצור את הנשימה. אני אוהב את הנשימה שלי בלתי עצורה.

ארתור שיק – מריאליזם לתקומה

לפני זמן מה העליתי כאן רשומה על התסריטאי והסופר בן הכט, והבעתי תמיהה שנכדיו הפוליטים, שמנהלים היום את מדינת ישראל, לא מבליטים את שמו כאחד מגיבורי התקומה של מדינת ישראל, מה גם שבצד הזה של המפה הפוליטית אין צפיפות של אנשי רוח, אמנים ויוצרים.

אנדרה מורואה – והאם כדאי לילדים לעשות מה שבא להם?

למרות שמילדותי אהבתי את הסופרים הצ’כים, את האהבה שלי לפראג הנחילו לי דווקא שני סופרים שאינם צ’כים. האחד הוא איטלקי ששמו אנג’לו מריה ריפלינו, שכתב את הספר המצוין פראג הקסומה , והשני הוא סאדאקת קארדי, בן לאב פקיסטני ואם פינית.