חנוכה בדבר אחר
שלום חברים, גם אנחנו בדבר אחר ידענו לחגוג את החגים ברוח ישראל סבא, ובחג החנוכה הכנו מדי פעם מטבח (או מטבוחה, אני כבר לא זוכר).
ספרי "אלף בית" ומשהו על השייקרים
כמעט לכל מאייר יצא לצייר ספר "אלף בית". כבר משחר הדבר הזה שנקרא "ספרות ילדים" אפשר למצוא ספרי א.ב. רבים, שחלק מהם כמובן נועדו ללמד את הטף את יסודות הקריאה, אבל כבר אז היו רבים שבצד היסוד הדידקטי מצאו דרך להכניס בהם שעשוע והומור.
דון פרימן וסיפורי החיות
ככה מתחיל הספר הקומדיה האנושית של ויליאם סארויאן בתרגום הישן של יצחק בן צבי שכל כך אהבנו בילדותנו:
דרקולה – מְארמין וָמברי ועד איאן פולוק
כשעסקתי בהכנתו של הספר לונדון בעקבות סופרים וספרים, והגעתי לצ'לסי אל הבית שבו היה גר בראם סטוקר, מי שכתב את דרקולה, נזכרתי בארמין (ארמיניוס) ומברי, מגיבורי ילדותי.
שתי מאיירות נפלאות – מרי לוניג וסוּ קוֹ
מצבו של העולם היה טוב בהרבה אם בכל התחומים נשים היו משתלבות או תופסות את מקומן כמו בתחום האיור. כבר במאה ה-19, כאשר באמנות (ציור ופיסול) מספרן של הנשים המובילות היה זעום, באיור היה שינוי חיובי.
אחריותו של הקו
הרבה כבר כתבתי על הקו – אחד היסודות החשובים של האמנות החזותית. כולם יודעים שמדובר במשהו שלא קיים במציאות ושהומצא על ידי אמנים, שנזקקו לו כדי להגדיר תחומים, וגם בתהליך ההתפתחות של הדפוס, כאמצעי עזר להדפסה. הפעם אדבר על "האחריות".