עוד על פרנסואה וגעגועים לאבנר
המפגש בין אבנר לפרנסואה היה טבעי. לשניהם הייתה גישה דומה ליצירה החזותית. שניהם היו ציירים, פסלים, מאיירים ומעצבים גרפיים, ושניהם לא חיפשו את "מה שהקהל יאהב".
קרא עודהמפגש בין אבנר לפרנסואה היה טבעי. לשניהם הייתה גישה דומה ליצירה החזותית. שניהם היו ציירים, פסלים, מאיירים ומעצבים גרפיים, ושניהם לא חיפשו את "מה שהקהל יאהב".
קרא עודהסיכוי שיהיה לי כמאייר לצייר אי פעם "משולש שגלש" או פשפש שמשפשף שף הוא אפסי למדי
קרא עודכמו אצל יוצרים גדולים אחרים, האיורים והטקסטים של סירל לא רק מושפעים מסטריאוטיפים אלא גם יוצרים מקבעים סטריאוטיפים.
קרא עודחלק מהם אני לא זוכר מתי ולמה ובאיזה הקשר עשיתי אותם – אולי מישהו מכם יודע למה נועד האיור?
קרא עודמאחר שבחרתי להקדיש את הרשומה לשמות עט של סופרים, מייד מתבקשת השאלה: למה רק סופרים? מה עם מוזיקאים או אמנים מתחומים אחרים?
קרא עוד"הבעיה בלהיות בעל ראש פתוח היא הסכנה שאנשים יתעקשו לבוא ולהכניס שם משהו".
קרא עוד…ובאמצעות תשומת הלב שהיא מעניקה למה שמכונה "הדברים הקטנים", מתמלאים דפי הספר בצבעים, עד שבסופו כמובן הצבע שולט.
קרא עודגלן בקסטר מגדיר את עצמו כצייר בזרם הסוריאליסטי, אבל דווקא אוהביו מכנים אותו קריקטוריסט ומאייר.
קרא עוד