אברהם הפנר – אבלאר ואלואיז באוניברסיטת תל אביב
כקולנוען וכאחד מחלוצי הקולוע הישראלי עדיין מוזכר שמו של אברהם (אברהמלה) הפנר, ומדי פעם אפשר לראות סרטים שלו. אבל כסופר, הפנר כמעט ולא מוזכר.
החיים באיראן – ארדשיר מוהאסֶס, סאטיריקן מדווח
מדי פעם אנחנו נדרשים לדון ביכולת ההישרדות של קריקטורה או סאטירה בכלל. במקרים רבים קשה ליהנות מיצירה סאטירית כאשר המושא שלה נעלם או נשכח, וכך גם היא נשכחת בעקבותיו.
ניצול נשים – המצפון הוויקטוריאני מתעורר בסמלים
אני מניח שאם לא הייתם קוראים את ההסברים שלי לא הייתם מפענחים את כל הרמזים האלה.
כותרת ראשית
הרבה שנים התפרנסתי מהעיתונות הכתובה. שנים רבות איירתי בעיתונים שונים. ו-22 שנה הייתי בצוות של דבר אחר, המוסף הסאטירי שהתחיל בדבר ועבר לידיעות אחרונות. אפילו קיבלנו את פרס סוקולוב לעיתונות.
החלילן מהמלין גרסת בראונינג. ואיך קייט גרינאווי מגדירה הרמוניה
ב-12 בספטמבר מצאתי את עצמי (לאחר שחיפשתי את עצמי שנים) בשכונת מרילבון בלונדון, ברחוב וימפל ליד מס' 50. זה הבית שבו הייתה גרה אליזבת בארת בראונינג.
סיוטי לילה – עוד על מצב הנשים
ריצ'ארד ניוטון הוא קריקטוריסט אנגלי די נשכח. הוא מת בגיל 21 והיום הוא חבוי קצת בצילם של גדולי הקריקטוריסטים האנגלים הגדולים של העידן הג'ורג'יאני, ג'יימס גילראי ותומאס רולנדסון.