אל תדברו על צוללת צהובה
הזיהוי שלו עם הצוללת הצהובה היה בעוכריו. כמה שנים לפני מותו הוא אמר למראיין: “את האיש הבא שישאל אותי על הצוללת יש לגלגל בשטיח שיאכל אותו העש”.
הזיהוי שלו עם הצוללת הצהובה היה בעוכריו. כמה שנים לפני מותו הוא אמר למראיין: “את האיש הבא שישאל אותי על הצוללת יש לגלגל בשטיח שיאכל אותו העש”.
ביחסים בין כותבים למאיירים קל לזהות את הטקסטים שנכתבו מלכתחילה כדי שמישהו יאייר אותם, ולעומתם את הטקסטים שרק לאחר שנכתבו, ובדרך כלל הודפסו, מישהו החליט לאייר אותם.
כמעט לכל מאייר יצא לצייר ספר "אלף בית". כבר משחר הדבר הזה שנקרא "ספרות ילדים" אפשר למצוא ספרי א.ב. רבים, שחלק מהם כמובן נועדו ללמד את הטף את יסודות הקריאה, אבל כבר אז היו רבים שבצד היסוד הדידקטי מצאו דרך להכניס בהם שעשוע והומור.
ככה מתחיל הספר הקומדיה האנושית של ויליאם סארויאן בתרגום הישן של יצחק בן צבי שכל כך אהבנו בילדותנו:
כשנשאל קנת גראהם, אחרי ההצלחה של הרוח בערבי הנחל, למה הוא לא מוסיף לכתוב, הוא אמר: "מה הטעם לעסוק בסבל הזה? הרי חוץ ממך וממני אין בכל בריטניה יותר משישה אנשים שמבינים פרוזה… אז למה אני בכל זאת כותב? כמה שזה יישמע לך מוזר, אני משתעשע ברעיון שאיכשהו ומתישהו אצליח לבנות משפט טוב שיגרום לתומס…