מאין הגיע המונופרינט?
העיסוק בטכניקות האלה הוליד איזה יציר כלאיים, והכוונה היא למונוטיפ, או מונופרינט.
על תליית תמונות ועל גידול ילדים – ביקור במוזיאון הקריקטורות
אם אני צריך להבדיל במילה אחת בין המוזיאון הזה למוזיאון שלנו בחולון, המילה היא עיצוב. אם היה מעצב, הוא דאג שאנחנו המבקרים לא נרגיש בו.
הקריקטורות של גילראי ורולנדסון
באותה תקופה בלונדון יש כבר המון בתי קפה, ובהם יושבים כל מיני "פרלמנטים" עממיים ומתווכחים. וגם הדפוס ותעשיית העיתונים מתפתחים במהירות, מה שהופך את הקריקטורה למעין "מאמר מערכת" קל ופופולארי.
סיפור שראשיתו יאיר גרבוז ועיקרו ויליאם בלייק
בשעת דחק הוא יצייר כיסא – אם מישהו צריך משהו לשבת עליו ואין אבן בסביבה, או איזה דוכן אם אין עץ להישען עליו.
חיתוך עץ, ובעיקר פליקס ואלוֹטון
ההיסטוריה של הדפסת יצירות אמנות עברה דרך חיתוך העץ (שלימים התפתח לדפוס בלט), אחריה דרך התחריט/תצריב (טכניקה שהביאה את דפוס השקע), ולבסוף דפוס האבן (שהביא בסופו של דבר למה שנקרא "אופסט").
הכובען המטורף, ואיך מציירים משוגע
בכל הזדמנות, בעיקר בהרצאות כשמדברים על דמיון, אני אומר שהכי קל זה לצייר דברים דמיוניים. שם אין שום צורך ב"דמיון יוצר". הרבה יותר קל לצייר חייזר ממאדים מאשר בנקאי בלגי.
קרוקשאנק נגד דיקנס – מי הגה את אוליבר טוויסט?
כאשר ג'ורג' קרוקשאנק, גדול הקריקטוריסטים והמאיירים באנגליה של המאה ה-19, שכב הוזה ימים ספורים לפני מותו, הוא מלמל: "ומה יהיה עם הילדים?" אשתו אליזבת אמרה: "הוי, כמה הוא מבולבל, הרי אין לנו ילדים…"