חידון אריך קסטנר
אין ספק שאריך קסטנר היה הסופר האהוב ביותר על בני הגיל שלי מבין הסופרים הלא ישראלים שכתבו לילדים.
אין ספק שאריך קסטנר היה הסופר האהוב ביותר על בני הגיל שלי מבין הסופרים הלא ישראלים שכתבו לילדים.
לא פעם שאלו אותי אנשים בתמיהה מהי הסיבה שאני מתחמק מלפגוש אנשים ששמם הולך לפניהם.
על פי הדברים שנאמרו מאותו רגע שהתיישבתי לידם, ניסיתי, ברוח הפלפול היהודי החביב עליי, להבין מה היה נושא השיחה
רק כשביקרתי במוזיאון הקטן בברלין שמוקדש לחייו ויצירותיו הבנתי מדוע הוא אהוב כל כך על הברלינאים.
מה שמשותף בין זיידמן-פרויד לבין טרייר הוא ששניהם יהודים, שניהם מאיירים, ושניהם חיו ויצרו בגרמניה למרות שלא נולדו שם. יש גם משהו נוסף…
המשך הפוסט הקודם, ובו יסופר על התלאות של יוסי גולדברג ושלי בעיירה קובהאם, על הגילוי המרעיש של מר פיקוויק ועל מסתרי המכניקה הגרמנית. אה, וגם – אין אדם שהוא אי.
אריך קסטנר, שכנראה לא היה האיש הכי נחמד בגרמניה, אמר על ולטר טרייר: "הוא הפיץ שמחה בכל מקום שאליו הגיע עם הצעצועים שלו…"
הרעיון לכתיבת הרשומה הזאת בא לי כשקיבלתי את הספר הזה של אומברטו אקו: