לזכרו של שמעון אופיר, איש כרכור
עוד לא השתמשנו אז במושג יצירתיות, אבל שמעון היה המורה שלי ליצירתיות
כמה פעמים ביום ישן המלך?
היינו שם שלושה: סופר שכתב את היצירה שתביס את אליס בארץ הפלאות, מאייר שנותר לו לגמד את סר ג'ון טניאל ונציג ההוצאה שייזכר לנצח בתולדות ספרות הילדים כמי שיזם את השידוך המנצח.
טיפוגרפיה בשירות האיור
לאט לאט התפתח תהליך מעניין שקשור באותיות. מצד אחד אנשי העיצוב, שהשתמשו באות המעוצבת כפי שהיא, ומצד שני מעצבים, מאיירים ואמנים שהפנימו את הרעיון שהאותיות וסימני הדפוס הפכו לאבני הבנייה של היצירה
לצייר עבור לואיס קרול – טניאל ופרניס
האיש המוזר הזה, האיש הגבוה והמגמגם שזכה לשם עולם עם צל של חשד בפדופיליה, די התאכזר לשני המאיירים שלו
מאיירים ופרשנים צדים את הסנרק
בהקדמות למהדורות השונות היה גרדנר מתפלמס עם פירושים חדשים של הסנרק, ולקורא יש הרגשה שהדיונים האלה הם יצירות נונסנס מצוינות בפני עצמן, ושגרדנר כתב אותם עם לשון בלחי, כמו שאומרים האנגלים.
לאייר שירה לילדים, וגם משהו על הג'אברווקי
ביחסים בין כותבים למאיירים קל לזהות את הטקסטים שנכתבו מלכתחילה כדי שמישהו יאייר אותם, ולעומתם את הטקסטים שרק לאחר שנכתבו, ובדרך כלל הודפסו, מישהו החליט לאייר אותם.
הכובען המטורף, ואיך מציירים משוגע
בכל הזדמנות, בעיקר בהרצאות כשמדברים על דמיון, אני אומר שהכי קל זה לצייר דברים דמיוניים. שם אין שום צורך ב"דמיון יוצר". הרבה יותר קל לצייר חייזר ממאדים מאשר בנקאי בלגי.
ג'ון רסקין – היום היינו מצמידים לו את הכינוי פדופיל
אני לא רוצה וגם לא יודע מספיק כדי להקיף את דמותו הצבעונית של ג'ון רסקין, אחת הדמויות המעניינות ובעלות ההשפעה על האמנות, התרבות והחברה בעידן הוויקטוריאני.
פו הדוב בלי שפארד
כמובן שאנחנו זוכרים אותם כזוג – מילן ושפארד, אבל בתערוכה מראות לנו האוצרות ששפארד לא היה היחיד שאייר את פו הדוב
נדמה היה לו שראה
השבוע מצאתי בספריה שלי את הספר הזה, שבו קיבץ סימס טאבאק שירי נונסנס של לואיס קרול ועשה להם איורים.