אנדריי צ'צ'וט – קריקטוריסטים מאחורי הסורגים
וההשפלה, שמקורה לא רק ברשעות אלא גם בטיפשות, מכינה אותנו לעידן שבו קריקטוריסטים יבלו בכלא גם בארץ
וההשפלה, שמקורה לא רק ברשעות אלא גם בטיפשות, מכינה אותנו לעידן שבו קריקטוריסטים יבלו בכלא גם בארץ
כמה השפיעה התנועה האסתטית על האיור, וקצת רכילות של התקופה
האנגלים אוהבים כמובן להשתמש ברוחות רפאים שיש להן מידע שאין לבני אדם רגילים. בספרות זה היה קיים אפילו לפני המלט, ובסיפור הזה דיקנס מביא את הסיטואציה הזאת לשיא.
הרשומה הזאת שייכת למגירת ה"געגועים". אביא כאן כמה דברים שאמרתי וכתבתי עליו וכמה דברים שכתבו עליו אנשים אחרים שהכירו אותו
מה קרה בעולם שלמד לבדוק "מה הקהל אוהב"? או אם תרצו, מה הנזק שה"שיווק" עושה לאמנות?
הרבה אפשר לכתוב על התמרסונים המופלאים. בפוסט הזה בחרתי להתרכז בעיקר בהוצאת גאברבוכחוס ובאיורים של השניים.
נס גדול היה פה – זה היה שמו המקורי של השיר, אבל לפעמים החיים חזקים מהיוצר, ורוב האוהבים של השיר הזה מעדיפים את צירוף המילים "זה היה בחנוכה"
ראו, אני כמחבר אליעזר והגזר, נחלץ אני לכם לעזר, ומגיש על מגש כסף מגילה-מגעילה, ומרשה לכם לנסר, לחסר, לקצר, לגהץ, לחבץ, לשפץ…
היום, כשהחוקרים יודעים להשתמש היטב במונחים מתחום הפסיכולוגיה, יש מי שאומרים שקולינס היה האלטר אגו של דיקנס