אימת הנייר
הדברים שאציג כאן הם מבחינתי החופש. אבל האחריות שלי כמאייר כלפי הטקסט וכלפי הקורא היא הקפיץ המווסת.
הדברים שאציג כאן הם מבחינתי החופש. אבל האחריות שלי כמאייר כלפי הטקסט וכלפי הקורא היא הקפיץ המווסת.
למרות שהמרובע הזה של הניירות הכרוכים הוא לא החפץ הכי "ציורי" שיש, הספר זכה לאין-סוף התייחסויות בציור ובאיור.
הוא היה מהטיילים שהציוד העיקרי שלהם היה בלוק ציור וצבעי מים, ובכל מקום שאליו הגיע צייר באופן כמעט אובססיבי
אם נתעלם מהיסוד הנבואי, זאת הזדמנות להכיר שורה של אמנים צעירים, שאף אחד מהם לא היה מוכר לי.
דון קישוט הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר ליצירה שכל מי שיודע לקרוא מכיר – בעיקר במה שמכונה "מערב" – ואחד מאלף אולי קרא
הוא נולד שנה לפני שאוסקר ויילד מת, וחי כל חייו הבוגרים כהומוסקסואל, מה שהיה סוד שמור שכל הציבור האנגלי ידע.
הוא היה צייר, איש פרסום, עורך, משורר, פוליטיקאי (לא כל כך מוצלח), תועמלן, מרצה, חוקר ארצות, אדריכל ומעצב בתים, מורה, חופר קברים, חוואי, מאייר, מגדל כלבים, טיפוגרף ומעצב גרפי, חותך עץ, יזם והרפתקן.
ארבעת אלפים דיוקנאות של פושקין אפשר למצוא במוזיאון פושקין בסט. פטרבורג.
ואז הגיעה ליוסל הצעה להציג תערוכה של ציורים לכתבי קפקא. ההצעה הגיע מהחברה להנצחת קפקא בפראג, שמשרדיה שימשו בעבר את הק.ג.ב.