תערוכה במוזיאון הקריקטורות
ב-19 בחודש הזה (יוני) נפתחת תערוכת עבודות שלי במוזיאון הקריקטורות בחולון. אשמח מאוד לראות כל אחד מכם בפתיחת התערוכה.
מיהו יהודי
הקפדתי מאוד לצייר את כל היהודים החרדים זקופי קומה, יפי תואר ובעיקר בעלי אף סולד, ואת החילונים עיצבתי ברוח הציורים האנטישמיים.
רצינותו של ההומור הצ'כי
על רות בונדי, ספרות צ'כית, הוללות, אנדרסטייטמנט, הומור בדת, צניעות ופחדים.
האייל מאת סאקי
האייל מאת סאקי (ה.ה. מונרו) תרגום ואיורים: דני קרמן תרזה, מרת תרופלסטאנס, הייתה האישה הכי עשירה והכי בלתי נסבלת בכל מחוז וולדשייר.
ההומור של דיקנס
בהרצאה על דיקנס שהעברתי לפני כמה חודשים בבית אריאלה, מישהו מהקהל כעס שהעזתי להזכיר את דיקנס בנשימה אחת עם טולסטוי.
הפיקדון הראשון שלי – משה נאדיר
קראו לו יצחק רייז, אבל הוא אימץ לעצמו שם עט – משה נאדיר. ("נאדיר" באידיש זאת מין קריאת התגרות, משהו כמו "הנה לך!")
ההומור של הוקוסאי
אף פעם לא נמשכתי לנופים, ובגלל זה גם לא לציירי נופים. כשאומרים לי, היינו בטג'יקיסטן (אלסקה/רומניה/נורווגיה) וראינו נופים עוצרי נשימה, אני שמח שלא הייתי שם ולא הייתי חייב לעצור את הנשימה. אני אוהב את הנשימה שלי בלתי עצורה.
בדיחות מהספר האדום
היה זה דני טראץ', אחד הבעלים של הוצאת מפה, שביקש שאכתוב ספר בדיחות בתור מי שגדל על "ספר הבדיחה והחידוד" של דרויאנוב. היססתי קצת, אבל רק קצת.
מכתב למורָה – קולאז' עצמי
ברשומה שפרסמתי על הקולאז' לא סיפרתי על עוד סוג מסוים של קולאז' – כזה שכל הפרטים שבו מצוירים על ידי המאייר.
חורים באוזון
מדי פעם אני מפרסם כאן רעיונות לספרים שלא יצאו. בעבר היה למו"לים, ואולי גם לקוראים, עניין בספרי הומור ולי היו רעיונות רבים.