הסיפור האמיתי מאחורי אגדות הילדים
ככל שעולם התרבות מתמלא ביצירות, גדלה כמות היצירות שמתייחסות ליצירות אחרות וזה כולל כמובן פרודיה.
הטלפון והאוטובוס בראי ההיסטוריה
התגובות היחידות והמעטות שהגיעו אליי מקוראי העיתון היו משהו כמו: "מה, באמת? ככה זה היה? לא ידענו".
מכתם לעגנון
הספר נגנז והושמד, והעותקים המעטים שנמכרו עד אז הם כעת טרף לאספנים של ספרים נדירים.
אבנר כץ מאייר את תמיד פולני של גרבוז
בחרתי להראות את האיורים של אבנר לספר תמיד פולני, כי לדעתי אין בארץ עוד ספר עם איורים נועזים כאלה.
אהרן בכר – בוהמיין שנשכח
במקרים רבים לא ידעתי עד הרגע האחרון מה אהר'לה יכתוב, ואז תמיד יכולתי לצייר משהו סביב כוס בירה עם סיכוי קטן מאוד שאטעה.
לצייר טיפשות – רשומה שנייה בסדרה
אנשי שילדה על פי קסטנר היו חכמים מאוד בעבר ושילמו על כך מחיר גבוה, ולכן החליטו שעדיף להיות טיפשים.
מה בין פייסבוק לסוריאליזם
את הרשומה הזאת אני מקדיש למאיירים וקריקטוריסטים שרואים בסמל של הפייסבוק אפשרות להשיג הומור חזותי.
איך מציירים טיפשות
השאלה "איך מציירים טיפשות?" היא רלוונטית היום יותר מתמיד. אבל בספרי הילדים מדובר בטיפשות נטו ולא בטיפשות פלוס רוע ושחיתות
דיאגרמה בראי ההומור ולהפך
הנונסנס, בעיקר זה הבריטי, בנוי בעיקר על שני קצוות, מצד אחד טיפול מדעי ואקדמי במשהו מופרך, והצד שני הוא היפוכו של הראשון.
על סאטירה ודבר אחר
ההומור הוא קודם כל אלטרנטיבה. הגרעין של כל הומור הוא קודם כל מתן "פתרון" נוסף, אפשרות נוספת, זווית ראייה אחרת, יציאה ממסגרת מקובלת…