תערוכה במוזיאון הקריקטורות

בתאריך ה-19 בחודש זה (יוני) תיפתח במוזיאון הקריקטורות בחולון תערוכה שלי, לצד שתי תערוכות נוספות. התערוכה מוצגת לרגל החלטת המוזיאון להעניק לי את פרס עיפרון הזהב.

אף פעם לא הייתי קריקטוריסט פעיל, ואת מה שאני חושב על העולם הזה של ה"קריקטורה" אני כותב כאן בבלוג כבר שבע שנים.

גם בדברי הפתיחה שלי אתייחס לזה, ולכן לא ארחיב כאן. אבל אם המושג הנזיל הזה "קריקטורה" מתייחס להומור חזותי בכלל, אז עשיתי במשך השנים המון קריקטורות.

האוצרת המקסימה, מורן, ביחד עם מנהלת המוזיאון מאיה דבש, נתנו לתערוכה את השם דני קרמן – פנים רבות לו וכללו בה בעיקר עבודות שקשורות ל"פנים" או ל"פרצופים", וגם איורים מתוך ספרים שלא יצאו לאור באופן מסחרי, בעיקר ספרים שעשיתי לחברים.

מה שאציג כאן ברשומה הם דווקא רישומים קריקטוריים שלא מוצגים בתערוכה. כל 20 העבודות האלה נעשו בשנות ה-60, כלומר כשהייתי בגיל 22 עד 30.

חלק מהרישומים האלה יכולים להיחשב "קריקטורות" במובן המקובל, ויש גם רישומים שיש בהם הומור חזותי מסוג אחר.

ברישומים האלה אפשר לראות השפעות, שאני מדבר עליהן הרבה, מכיוונם של פול קליי, גיאורג גרוס, סול סטיינברג, פיקאסו, אנדרה פרנסואה ואחרים. (אגב, כל העבודות שאני מראה כעת הן למכירה ומי שמעוניין אשלח לו רשימת מחירים.)