דוקטור י'קיל, מר הייד ומר צ'צ'יק
בעיני, עיניים של שופט חובב, רוברט לואיס סטיבנסון כתב את סיפורי ההרפתקאות הטובים ביותר שנכתבו אי פעם.
הרוח בערבי הנחל – על הבדידות ועל תומאס בראון
כשנשאל קנת גראהם, אחרי ההצלחה של הרוח בערבי הנחל, למה הוא לא מוסיף לכתוב, הוא אמר: "מה הטעם לעסוק בסבל הזה? הרי חוץ ממך וממני אין בכל בריטניה יותר משישה אנשים שמבינים פרוזה… אז למה אני בכל זאת כותב? כמה שזה יישמע לך מוזר, אני משתעשע ברעיון שאיכשהו ומתישהו אצליח לבנות משפט טוב שיגרום לתומס…
תריסר האהובים
בשנת 1950 ראה אור בעברית הספר הזה. אז הייתי בן עשר, והיום אני סבור שהגיע הזמן לתרגם אותו שוב.
אנדרה מורואה – והאם כדאי לילדים לעשות מה שבא להם?
למרות שמילדותי אהבתי את הסופרים הצ'כים, את האהבה שלי לפראג הנחילו לי דווקא שני סופרים שאינם צ'כים. האחד הוא איטלקי ששמו אנג'לו מריה ריפלינו, שכתב את הספר המצוין פראג הקסומה , והשני הוא סאדאקת קארדי, בן לאב פקיסטני ואם פינית.
רצח באנדרסטייטמנט
"הטלוויזיה החזירה את הרצח לבית, לשם הוא היה שייך תמיד." – אלפרד היצ'קוק
משהו על ספרים
לכבוד סיום שבוע הספר, הנה משהו על ספרים.
יז'י סליבה – הג'וק של קפקא
את העבודות של יז'י סליבה הכרתי ואהבתי זמן רב לפני שפגשתי אותו.
אברהם הפנר – אבלאר ואלואיז באוניברסיטת תל אביב
כקולנוען וכאחד מחלוצי הקולוע הישראלי עדיין מוזכר שמו של אברהם (אברהמלה) הפנר, ומדי פעם אפשר לראות סרטים שלו. אבל כסופר, הפנר כמעט ולא מוזכר.
על אנשים ועל מוזיקה – תיקון טעות
ברשומה האחרונה הופיע בין השאר ספר בשם על אנשים ועל מוזיקה. שם המחבר שהופיע עליו היה ה. ו. היינסהיימר. בתגובה כותב לי אלון פרי: "בטח התבלבלת בין ביבר בפה-דיאז לבין על אנשים ועל מוזיקה. כמה שהוא צודק..
עבר ללא נוסטלגיה
לרגל יום ההולדת ה-78 שלי עיצבתי 19 עטיפות לספרים שאהבתי מאוד כקורא צעיר, ושאני חוזר אליהם גם היום. חלק מהם מוכרים מאוד ואחרים קצת פחות.