מרטין גרדנר – מתמטיקה, ספרות, קסמים
הרשומה הפעם מוקדשת לאדם שאני מעריך מאוד, אבל ברוב הדברים שבהם עסק אין לי שמץ של מושג.
הרשומה הפעם מוקדשת לאדם שאני מעריך מאוד, אבל ברוב הדברים שבהם עסק אין לי שמץ של מושג.
לנו הקוראים נראה שזה נמר דמיוני מכיוון שפרט לטרייסי עצמו איש לא רואה את הנמר,
"לא רק שאנשים ממשיכים לקרוא ספרים, אלא שהם קוראים בכל מקום. תראו שיש לי קוראים בזמן הקניות, תוך כדי נסיעה, על חוף הים, בגשם, במיטה ובצל העץ עם כריך וכוס יין".
אחד הספרים האהובים עליי הוא מועדון הפיקוויקים. היום אתרכז בעיקר בדמותו של גיבור הספר ובמאיירים שציירו אותו.
לרגל חודש הספר שמתחיל בימים אלה, עשיתי מחוות ל-12 ספרים שאני אוהב.
ההורים התייחסו לספרים האלה בזלזול, בגלל הגודל, הכריכה הרכה וצילומי הנשים שהיו על חלק מהעטיפות. ביניהם היו גם כמה כאלה שנחשבו "גסים", בעיקר סיפורי דקמרון של בוקאצ'ו
היו הורים שהיו מעקמים את חוטמם למראה מה שהם כינו בזלזול "חוברות", והיו גם כאלה שאסרו על ילדיהם לקרוא אותן.
כשמדובר רק באף, הרי ברור שלא נצייר לו אוזניים, פה ועיניים. אבל כשמדובר בדמות, ברור שיש להוסיף לאף גם פה ואוזניים, שהרי הוא מדבר ושומע. אך מה בדבר אף? האם לאף שהוא דמות יש גם אף?
מדי פעם, כשתוקף אותי מצב רוח מתאים, אני יושב ומתרגם סיפור של סאקי, שהעדיף ילדים ובעלי חיים על פני פוליטיקאים.
חתולי הוא חבר קרוב שלי, אבל זה לא מפריע לי להיות קורא נלהב של ספריו.