פרצופה של הספרות האנגלית
אחד הספרים האהובים עליי הוא מועדון הפיקוויקים. היום אתרכז בעיקר בדמותו של גיבור הספר ובמאיירים שציירו אותו.
מחווה ל-12 ספרים
לרגל חודש הספר שמתחיל בימים אלה, עשיתי מחוות ל-12 ספרים שאני אוהב.
ה”חוברות” שההורים לא אהבו – פרק ב’
ההורים התייחסו לספרים האלה בזלזול, בגלל הגודל, הכריכה הרכה וצילומי הנשים שהיו על חלק מהעטיפות. ביניהם היו גם כמה כאלה שנחשבו “גסים”, בעיקר סיפורי דקמרון של בוקאצ’ו
ה”חוברות” שההורים לא אהבו
היו הורים שהיו מעקמים את חוטמם למראה מה שהם כינו בזלזול “חוברות”, והיו גם כאלה שאסרו על ילדיהם לקרוא אותן.
האם לאף של גוגול יש אף?
כשמדובר רק באף, הרי ברור שלא נצייר לו אוזניים, פה ועיניים. אבל כשמדובר בדמות, ברור שיש להוסיף לאף גם פה ואוזניים, שהרי הוא מדבר ושומע. אך מה בדבר אף? האם לאף שהוא דמות יש גם אף?
ההפוגה – סיפור מאת סאקי
מדי פעם, כשתוקף אותי מצב רוח מתאים, אני יושב ומתרגם סיפור של סאקי, שהעדיף ילדים ובעלי חיים על פני פוליטיקאים.
לא הכול צריך לדעת
חתולי הוא חבר קרוב שלי, אבל זה לא מפריע לי להיות קורא נלהב של ספריו.
והילד הזה הוא שמעון – מחווה לסמי מיכאל
כמו סופרים רבים, גם סמי לא כותב בספר את גילו של שמעון, אבל למאייר אין את הפריווילגיה הזאת.
טורטייה פלאט, ואיך סטיינבק שינה לי את החיים
אנחנו, הילדים של כרכור הקטנה, אימצנו לעצמנו מקומות ועלילות מהספרים, ולא הפריע לנו לחיות זמן מה על גדות המיסיסיפי עם תום סויר או ברחובות בודפשט עם נמצ’ק ממחניים
אפיגרף – יש שיקראו לו מוטו
היה זה מארק טוויין שאמר שאדם הראשון היה הכי מקורי – כאשר אמר משהו הוא היה בטוח שאיש לא אמר את זה לפניו. ואכן מארק טוויין הוא אחד היוצרים הכי מצוטטים