קורא שוב את מוסקבה פטושקי
במקום לשתות הכנתי רישומים בהשראת הספר. כדי לאייר את הרישומים האלה שיבצתי ביניהם 12 קטעים מתוך הספר.
במקום לשתות הכנתי רישומים בהשראת הספר. כדי לאייר את הרישומים האלה שיבצתי ביניהם 12 קטעים מתוך הספר.
יש טוענים שדווקא בגלל זה היא לא זכתה למקום שלו היא ראויה בסיפור האמנות הישראלית
למחרת בשעה אחת בדיוק אני רואה את היהודי הזה מתקרב לדלת שלי כשהוא הולך אחורנית ומתנדנד…
"בוקר אחד באפריל של שנת 1946 קראתי בעיתון על מציאה מרשימה של כלי כסף מהתקופה הרומית".
למרות שהמרובע הזה של הניירות הכרוכים הוא לא החפץ הכי "ציורי" שיש, הספר זכה לאין-סוף התייחסויות בציור ובאיור.
ממש ליד המיטה, במרחק הושטת יד, ישנם שישה מדפים שבהם עומדים הספרים שאני מרבה לקרוא בהם. שניים מהם אציג היום ברשומה הזאת.
כשמציעים לי לאייר ספר "למבוגרים" זה גורם לי שמחה, למרות שבדרך כלל אני לא משנה את הגישה הציורית שלי
הנרי כתב הרבה על פושעים, אצלו הם מקסימים. אנחנו הקוראים לא יכולים שלא לאהוב אותם
אני מודה שהייתי זקוק לשנים רבות כדי להתאהב בקריקטורות החברתיות של דה מוריאה ולגלות שהן לא כל כך בנאליות כפי שהן נראות במבט שטחי
הרעיון הזה, שמישהו פולש בלי רשות לבית של שלושה דובים, הסתובב די הרבה זמן באירופה. הדובים לא היו בהכרח אבא, אימא ובן, והפולשת לא הייתה ילדה קטנה.