הים וסאסק – מאיירים מהגרים בשנות ה-50
הרבה הומור מסוגן הגיע לאיור בהשפעת הגל הגואה של קריקטורות, ובעיקר בהשפעת גאון הז'אנר, סול סטיינברג
ג'ודית קר – סופרת ומאיירת שהלכה לעולמה
ג'ודית קר הלכה לעולמה ב-22 במאי. היא כתבה ואיירה ספרים רבים, כולל סדרה על החתול מוֹג, שזכתה להצלחה גדולה. ובכלל אהבה לצייר בעלי חיים.
סיפור שתחילתו בטעות וסופו בחמור מעופף ובעוד כמה חמורים – חלק 2
"…רק אנשים שבאמת אוהבים בעל חיים יכולים לגלות תכונות אופי מורכבות במי שמייצג במשל העממי את הטיפשות."
נורית קרלין – קריקטוריסטית נפלאה שהלכה מאיתנו
ב-14 השנים שבהן פורסמו הקריקטורות שלה בניו יורקר, נורית הייתה החסכנית ביותר בקווים מכל הקריקטוריסטים של המגזין.
בשבח הבטלה – 149 שנה לראסל
"הרעיון שברשות העניים יהיה פנאי, היה בו מאז ומתמיד כדי לזעזע את העשירים. באנגליה של ראשית המאה ה-19 נחשבו חמש-עשרה שעות ליום עבודה רגיל לאדם, ושתים-עשרה שעות – יום עבודה רגיל לילד."
סיפור שתחילתו בטעות וסופו בחמור מעופף – חלק 1
על הגנב הנדיב. רוחה של האגדה העממית על רובין הוד, ששימשה השראה למאות ספרים וסרטים, שבהם נעשים כל מיני מעשים, חוקיים ולא חוקיים, כדי לעזור לנזקקים.
קווים קווים – ראוך ופלורה אלופי הסבלנות
רק הקריקטוריסטים הגדולים באמת מיישמים בעבודות שלהם את העובדה שכל סטודנט לאמנות לומד בשבוע הראשון, שאין להפריד בין רעיון לביצוע.
ביל מולדין – קריקטוריסט בחזית
אייזנהאור אמר: "הנח לו. הקריקטורות האלה עוזרות לחיילים לפרוק את התסכול, ולנו אסור להתערב." מישהו ציין שזה היה אחד הקרבות הבודדים שבהם פטון הובס.
נולדו לכתוב – ספר נפלא שטרם ראה אור
כל מי שהתעשר מכך שהצליח למכור משהו, ינסה להוכיח לכם שהוא ידע לנבא מה יצליח. אבל אם תשאלו את ההיסטוריה, שגם היא מתעתעת לפעמים, תקבלו תשובה אחרת.
ספרי תמונות בפרט וספרים לילדים בכלל
אם למושג "קלאסיקה", בספרות המיועדת למבוגרים, אין קשר ישיר עם הצלחה או פופולאריות, הרי שבספרי ילדים "קלאסיקה" היא תמיד מה שילדים אוהבים במשך כך וכך שנים.